שאינו יודע לשאול
חבר חדש
- הצטרף
- 4/11/25
- הודעות
- 188
יש לעיין הלא הבכורה עיקרה היה לעבודת ה' בקרבנות, ומדוע היה צריך לקנות, ותגדל התמיהה בהגלות דברי המדרש (להלן) שנח מסר את הבכורה לשם אע"פ שיפת היה בכור כדי שהוא יקריב כי שלשלת אבות יוצאת ממנו, ושם מסר את הבכורה לאברהם אע"פ שנחור אחיו היה בכור מאותו טעם, והמדרש עצמו אומר שיצחק מסר ליעקב ואח"כ אומר שיעקב נטל בערמה.
ואם תאמר שיצחק היה סבור שזרע ישראל יצא מעשיו [וכדאיתא בקידושין יח עשיו ישראל מומר היה] עדיין קשה מלשון המדרש שיצחק מסר את הבכורה, ועוד תמוה מדוד שלא היה בכור ונאמר בו מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו אף אני בכור אתנהו, והרי שם ישי לא רצה אותו ואפ"ה שמואל בחר בו ולא היה צריך לקנות את הבכורה מאחיו.
לשון המדרש : (במדבר רבה ד ח תנחומא ישן תולדות יב)
בתחילה היו הבכורות משמשין עד שלא עמד שבט לוי ... ותדע לך שהיו הבכורות מקריבים עד שלא עמד שבטו של לוי טול מתחילת ברייתו של עולם אדם הראשון היה בכורו של עולם וכיון שקירב קרבנו שנאמר ותיטב לה’ משור פר מקרין מפריס לבש בגדי כהונה גדולה שנאמר ויעש ה’ אלוקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם בגדי שבח היו והיו הבכורות משתמשין בהם.
כיון שמת אדם מסרן לשת, שת מסרן למתושלח, כיון שמת מתושלח מסרן לנח, עמד נח והקריב קרבן שנאמר ויקח מכל הבהמה הטהורה וגו’ מת נח ומסרן לשם.
וכי שם בכור היה והלא יפת היה הבכור שנאמר אחי יפת הגדול ומפני מה מסרן לשם מפני שצפה נח שלשלת אבות עומדת ממנו ותדע לך ששם היה מקריב שנאמר ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין וכי כהונה ניתנה לו והלא לא ניתנה כהונה אלא משעמד אהרון מהו שהוא אומר כאן והוא כהן, מפני שהיה מקריב ככהנים.
מת שם ומסרה לאברהם וכי אברהם היה בכור אלא מפני שהיה צדיק נמסרה לו הבכורה והקריב שנאמר ויעלהו לעולה תחת בנו. ויש להוסיף בזה דברי חז"ל בבראשית רבה סא ו "ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק ר’ יהודה אומר = בכורה".
עמד יצחק ומסרה ליעקב, וכי יעקב בכור היה אלא שאת מוצא שנטלה יעקב מעשיו בערמה אמר לו מכרה כיום את בכורתך לי את סבור שמא על חנם אמר יעקב לעשיו שהוא ימכור לו את הבכורה לאו אלא שהיה יעקב מבקש להקריב ולא היה יכול מפני שלא היה בכור אמר עשיו מה אני מבקש מן הבכורה הזאת שנאמר הנה אנוכי הולך למות.
עכ"ל המדרש, ובתנחומא תולדות מסיים כך: ויצחק מסרן לעשיו שהיה בכורו ועשיו היה רואה את נשיו עובדות עבודה זרה והפקירן אצל אמו, כשעמד יעקב ולקח הבכורה מן עשיו אמרה רבקה הואיל שלקח יעקב את הבכורה מיד עשיו בדין הוא שילבש הבגדים הללו שנאמר ותקח רבקה את בגדי עשיו בנה הגדול החמודות. ועיין עוד במדרש לקח טוב בראשית כז טו.
ואם תאמר שיצחק היה סבור שזרע ישראל יצא מעשיו [וכדאיתא בקידושין יח עשיו ישראל מומר היה] עדיין קשה מלשון המדרש שיצחק מסר את הבכורה, ועוד תמוה מדוד שלא היה בכור ונאמר בו מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו אף אני בכור אתנהו, והרי שם ישי לא רצה אותו ואפ"ה שמואל בחר בו ולא היה צריך לקנות את הבכורה מאחיו.
לשון המדרש : (במדבר רבה ד ח תנחומא ישן תולדות יב)
בתחילה היו הבכורות משמשין עד שלא עמד שבט לוי ... ותדע לך שהיו הבכורות מקריבים עד שלא עמד שבטו של לוי טול מתחילת ברייתו של עולם אדם הראשון היה בכורו של עולם וכיון שקירב קרבנו שנאמר ותיטב לה’ משור פר מקרין מפריס לבש בגדי כהונה גדולה שנאמר ויעש ה’ אלוקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם בגדי שבח היו והיו הבכורות משתמשין בהם.
כיון שמת אדם מסרן לשת, שת מסרן למתושלח, כיון שמת מתושלח מסרן לנח, עמד נח והקריב קרבן שנאמר ויקח מכל הבהמה הטהורה וגו’ מת נח ומסרן לשם.
וכי שם בכור היה והלא יפת היה הבכור שנאמר אחי יפת הגדול ומפני מה מסרן לשם מפני שצפה נח שלשלת אבות עומדת ממנו ותדע לך ששם היה מקריב שנאמר ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין וכי כהונה ניתנה לו והלא לא ניתנה כהונה אלא משעמד אהרון מהו שהוא אומר כאן והוא כהן, מפני שהיה מקריב ככהנים.
מת שם ומסרה לאברהם וכי אברהם היה בכור אלא מפני שהיה צדיק נמסרה לו הבכורה והקריב שנאמר ויעלהו לעולה תחת בנו. ויש להוסיף בזה דברי חז"ל בבראשית רבה סא ו "ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק ר’ יהודה אומר = בכורה".
עמד יצחק ומסרה ליעקב, וכי יעקב בכור היה אלא שאת מוצא שנטלה יעקב מעשיו בערמה אמר לו מכרה כיום את בכורתך לי את סבור שמא על חנם אמר יעקב לעשיו שהוא ימכור לו את הבכורה לאו אלא שהיה יעקב מבקש להקריב ולא היה יכול מפני שלא היה בכור אמר עשיו מה אני מבקש מן הבכורה הזאת שנאמר הנה אנוכי הולך למות.
עכ"ל המדרש, ובתנחומא תולדות מסיים כך: ויצחק מסרן לעשיו שהיה בכורו ועשיו היה רואה את נשיו עובדות עבודה זרה והפקירן אצל אמו, כשעמד יעקב ולקח הבכורה מן עשיו אמרה רבקה הואיל שלקח יעקב את הבכורה מיד עשיו בדין הוא שילבש הבגדים הללו שנאמר ותקח רבקה את בגדי עשיו בנה הגדול החמודות. ועיין עוד במדרש לקח טוב בראשית כז טו.
