מגילת אסתר - ולא מרדכי...

[סייג לחכמה שתיקה]

אע"פ שאמרה כתבוני לדורות - לא הפי' על שם המגילה כמובן.
וסו"ס גדול המעשה מהעושה והיה צריך להקראות על שמו,
שהתחיל בהכל. וגם במסירות נפשו. ולהגיד שהיה אסור לו (כמ"ש ביערות דבש באיזהו מקומ'ן)
לא ניחא שהרי לפי תוס' בע"ז כז: ועוד, שרי בשאר עבירות ממידת חסידות.
ועוד שהיה לצורך הכלל, שגם לפי הרמב"ם צידדו דשרי. ואולי שאני הכא שהסתכנו הכל בגללו.
ועוד יתכן להרבות יקרותה שלא היה לה שום פגם במה שהתענתה תחת הערל כפשט הגמ' ולא כזוהר תצא רעו. ששלחה שדה.
וגם לדבריו י"ל שהודגשה בשביל לרוממה שנותרה בטהרתה הראשונית.
ולהגיד בגלל שפרשו ממנו רוב הסנהדרין ולכן לא נקראת על שמו - לא הוה שמיעא לי ברישא, שאדרבה דווקא
"מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים" (ישעיה נז, טו). "כי יעמוד לימין אביון" (תהלים קט, לא). ויש ללכת בדרכי ה' (שבת קלג: סוטה יד.) וממילא יש להרים על נס בעיקר מי שלמטה, כי מי שלמעלה, כבר שם. ובגדר תבן אתה מכניס לעפריים, ושרגא בטיהרא.
והדרנא בי דאיכא לדחויי שרצו שיתקבלו הדברים על כולם ויהיה תוקף לפרסום הנס. ובתר רישא שבגולת הכותרת
(שהיא אסתר שנשאה חן בעיני כל רואיה כפשוטו וכמדרשו), גופא גריר. וכל העושה על דעת ראשונה עושה.

 

[ממדבר מתנה]

ולהגיד בגלל שפרשו ממנו רוב הסנהדרין ולכן לא נקראת על שמו - לא הוה שמיעא לי ברישא, שאדרבה דווקא
"מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים" (ישעיה נז, טו). "כי יעמוד לימין אביון" (תהלים קט, לא). ויש ללכת בדרכי ה' (שבת קלג: סוטה יד.) וממילא יש להרים על נס בעיקר מי שלמטה, כי מי שלמעלה, כבר שם. ובגדר תבן אתה מכניס לעפריים, ושרגא בטיהרא.

בדרשות חת"ס (עמ' קצג) כתב דברים מבהילים בהאי טעמא שפרשו ממנו סנהדרין, אע"ג שודאי כדין עשה, שהרי פקו"נ דוחה ת"ת.
וז"ל שם: בפ"ק דמגילה אמרינן גדול ת"ת יותר מהצלת נפשות, ויליף ליה ממרדכי דלבתר שעסק בהצלת נפשות ירד ממדרגתו גבי אנשי כה"ג, משום שלא התמיד בתורה. והקשה הט"ז ס' רנ"א, דהא פקוח נפש דוחה ת"ת. וע"ש תירוצו. ונ"ל להסביר דודאי פ"נ דוחה ת"ת, והי' מרדכי מחוייב לבטל משום פ"נ. אך הקב"ה שהזמין מצוה זו למרדכי ולא לאחר, משום שתורתו של אחרי' היא חביבה יותר, ולא רצה הקב"ה שיתבטלו הם מת"ת, ע"כ הזמין למרדכי. ומשהבינו אנשי כה"ג כך הורידוהו מדרגה א'. עכ"ל.
(ולדבריו אתי שפיר, דאפשר דמהאי טעמא גופא לא ראו לנכון לקרות המגילה על שמו. ואשאת"מ)
ועיין עוד להסטייפלער בקריינא דאגרתא שאחר שהביא דברי החת"ס הנ"ל, סיים וז"ל: ודפח"ח, והדברים עמוקים. ע"כ.

 

[שאינו יודע לשאול]

אע"פ שאמרה כתבוני לדורות - לא הפי' על שם המגילה כמובן.
וסו"ס גדול המעשה מהעושה והיה צריך להקראות על שמו,
שהתחיל בהכל. וגם במסירות נפשו. ולהגיד שהיה אסור לו (כמ"ש ביערות דבש באיזהו מקומ'ן)
לא ניחא שהרי לפי תוס' בע"ז כז: ועוד, שרי בשאר עבירות ממידת חסידות.
ועוד שהיה לצורך הכלל, שגם לפי הרמב"ם צידדו דשרי. ואולי שאני הכא שהסתכנו הכל בגללו.
ועוד יתכן להרבות יקרותה שלא היה לה שום פגם במה שהתענתה תחת הערל כפשט הגמ' ולא כזוהר תצא רעו. ששלחה שדה.
וגם לדבריו י"ל שהודגשה בשביל לרוממה שנותרה בטהרתה הראשונית.
ולהגיד בגלל שפרשו ממנו רוב הסנהדרין ולכן לא נקראת על שמו - לא הוה שמיעא לי ברישא, שאדרבה דווקא
"מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים" (ישעיה נז, טו). "כי יעמוד לימין אביון" (תהלים קט, לא). ויש ללכת בדרכי ה' (שבת קלג: סוטה יד.) וממילא יש להרים על נס בעיקר מי שלמטה, כי מי שלמעלה, כבר שם. ובגדר תבן אתה מכניס לעפריים, ושרגא בטיהרא.
והדרנא בי דאיכא לדחויי שרצו שיתקבלו הדברים על כולם ויהיה תוקף לפרסום הנס. ובתר רישא שבגולת הכותרת
(שהיא אסתר שנשאה חן בעיני כל רואיה כפשוטו וכמדרשו), גופא גריר. וכל העושה על דעת ראשונה עושה.

למה אי אפשר לומר פשוט "ותכתוב אסתר המלכה ומרדכי היהודי" משמע לעניין כתיבת המגילה הקדימו אסתר למרדכי, ולכן נקראת אצל חכמי הש"ס על שמה.

 

[סייג לחכמה שתיקה]

למה אי אפשר לומר פשוט "ותכתוב אסתר המלכה ומרדכי היהודי" משמע לעניין כתיבת המגילה הקדימו אסתר למרדכי, ולכן נקראת אצל חכמי הש"ס על שמה.

חסורי מחסרא פורתא. ומ"מ, היא גופא אמאי? ואפשר שהיא התחילה לכתוב, והוא המשיך (וזה לא מוכרח שהקדמתה אכן מראה על כך שהיא ברישא התחילה בכתיבה. ולכן עדיין קשיא). ומה שבפועל המגילה שבידנו מכנסת הגדולה (כב"ב טו. והנ"ל בפי' שאסתר ומרדכי כתבו במגילה יט.) כנראה נשארו לייחס על שם הרישא.