וישלח מה התביעה על יעקב שלא נתן את דינה לעשיו?

[שאינו יודע לשאול]

חז"ל אמרו שיעקב נענש על כך שנעל את דינה בתיבה. (בר"ר עז ט, ושם פ ג, רש"י לב כג ויקח את שתי נשיו וכו’ ודינה היכן היתה וכו’ עי"ש תנחומא כאן).
ותמוה:
א. מה התביעה כאן על יעקב, וכי נכון לאדם שישיא את בתו לרשע שחז"ל האריכו והפליגו ברשעתו, ואדרבה הלא אמרו חז"ל (פסחים מט:) לעולם ישיא אדם בתו לת"ח.
ב. מנין לו ליעקב שדינה תחזיר את עשיו למוטב ולא עשיו יוציא את דינה לתרבות רעה, [והרב משיב כהלכה הביא בזה באשכול אחר את דברי הגמ' בע"ז לו שלהדיא חששו שהיא תמשך אחריו לע"ז, והקשה בצדק מאי שנא מדינה].
ג. בגמרא ב"ב קכג ע"א "שתי בנות ללבן שני בנים לרבקה" מובא בקצרה ברש"י כט יז, רואים שם שמנעה לאה את עצמה מעשיו ע"י דמעותיה ותפילותיה.
וקשה מאד, מדוע על מניעת דינה מעשיו נתבע יעקב ונענש, ואילו לאה שמנעה את עצמה מעשיו בדמעותיה, לא מצאנו שתבעו אותה על זה, ואדרבה תפילתה נענתה וזכתה להיות נישאת ליעקב, ואף נקברה עימו שמערת המכפלה, ומדוע גם בלאה עצמה לא אמרו את אותו הדבר שתחזיר את עשיו למוטב.
ד. בלידת יוסף אמרה רחל "אסף אלוקים את חרפתי" וי"א שזהו טעם קריאת שמו יוסף, [מלבד יוסף ה’ לי בן אחר] ושם ביארו חז"ל - הובא ברש"י - שחרפתה היתה שיגרשנה יעקב אחר שאין לה בנים ותנשא לעשיו ומעניין שעם לידת יוסף נולדה דינה שהיא זיווגו של עשיו המיועדת לו להחזירו למוטב, ושוב קשה מה בכך הלא דבר גדול הוא שתחזיר את עשיו למוטב, ודינה נמנעה מזה ויעקב נענש על כך.
ה. כך גם יש להקשות לפי מי שאומר שכל השבטים נולדו עם תאומות (רש"י מו כו, וכן לז לה)
וגם כאן יש לשאול, הלא אותן תאומות היו נוכחות מסתמא באותו מעמד של פגישת עשיו ויעקב, ומדוע לא נתן עשיו עיניו בהן, ואם נאמר שיעקב הסתירן מדוע על זה לא תבעו אותו הלא היה בידן להשיב את עשיו למוטב כפי שאמרו חז"ל על דינה.

 

[אלישמע]

חז"ל אמרו שיעקב נענש על כך שנעל את דינה בתיבה. (בר"ר עז ט, ושם פ ג, רש"י לב כג ויקח את שתי נשיו וכו’ ודינה היכן היתה וכו’ עי"ש תנחומא כאן).
ותמוה:
א. מה התביעה כאן על יעקב, וכי נכון לאדם שישיא את בתו לרשע שחז"ל האריכו והפליגו ברשעתו, ואדרבה הלא אמרו חז"ל (פסחים מט:) לעולם ישיא אדם בתו לת"ח.
ב. מנין לו ליעקב שדינה תחזיר את עשיו למוטב ולא עשיו יוציא את דינה לתרבות רעה, [והרב משיב כהלכה הביא בזה באשכול אחר את דברי הגמ' בע"ז לו שלהדיא חששו שהיא תמשך אחריו לע"ז, והקשה בצדק מאי שנא מדינה].
ג. בגמרא ב"ב קכג ע"א "שתי בנות ללבן שני בנים לרבקה" מובא בקצרה ברש"י כט יז, רואים שם שמנעה לאה את עצמה מעשיו ע"י דמעותיה ותפילותיה.
וקשה מאד, מדוע על מניעת דינה מעשיו נתבע יעקב ונענש, ואילו לאה שמנעה את עצמה מעשיו בדמעותיה, לא מצאנו שתבעו אותה על זה, ואדרבה תפילתה נענתה וזכתה להיות נישאת ליעקב, ואף נקברה עימו שמערת המכפלה, ומדוע גם בלאה עצמה לא אמרו את אותו הדבר שתחזיר את עשיו למוטב.
ד. בלידת יוסף אמרה רחל "אסף אלוקים את חרפתי" וי"א שזהו טעם קריאת שמו יוסף, [מלבד יוסף ה’ לי בן אחר] ושם ביארו חז"ל - הובא ברש"י - שחרפתה היתה שיגרשנה יעקב אחר שאין לה בנים ותנשא לעשיו ומעניין שעם לידת יוסף נולדה דינה שהיא זיווגו של עשיו המיועדת לו להחזירו למוטב, ושוב קשה מה בכך הלא דבר גדול הוא שתחזיר את עשיו למוטב, ודינה נמנעה מזה ויעקב נענש על כך.
ה. כך גם יש להקשות לפי מי שאומר שכל השבטים נולדו עם תאומות (רש"י מו כו, וכן לז לה)
וגם כאן יש לשאול, הלא אותן תאומות היו נוכחות מסתמא באותו מעמד של פגישת עשיו ויעקב, ומדוע לא נתן עשיו עיניו בהן, ואם נאמר שיעקב הסתירן מדוע על זה לא תבעו אותו הלא היה בידן להשיב את עשיו למוטב כפי שאמרו חז"ל על דינה.

שאלות א, ב, יפות מאד ומציקות לי כבר כמה שנים.

שאלות ג, ד, לא נראות לי, מכיון שלא עשו שום מעשה פיזי לימנע מעשו רק התפללו, וזה מותר לכל אחד (עשו יכול להתפלל על עצמו אם ירצה).

ה, אולי היה ידוע באותם ימים שתאום נושא את תיומתו ויש לו זכות קדימה, משא"כ דינה שאין עמה איש.
אלא זה קשה, לפמש"נ שדינה היתה יוסף, א"כ גם עמה היתה תיומת ולמה אותה לא החביא יעקב, ובכלל אינה מוזכרת בשום מקום ? - ושמא מתה, לא כתוב !

 

[שאינו יודע לשאול]

השאלה איננה מה ההיתר שלהם להתפלל, אלא אם ההנהגה הנכונה היא להשיא את הצדיקה לרשע כדי שיחזור למוטב, מדוע הם עצמם לא הלכו בשמחה לקראת הנישואין לעשיו, לקיים רצון ה' להחזירו למוטב, ואם לא עשו כהוגן בזה שלא רצו, מדוע חז"ל לא לימדונו זאת.

 

[טוב]

.

 

[שאינו יודע לשאול]

יישר כוח גדול.
א. על מעשה לאה שדברי חז"ל נראים כסותרים אם היה רע או טוב, נראה שלומד הרב שליט"א שהיה המעשה טוב אך היה בו גם מניע לא ראוי, אבל לא זכיתי להבין, הלא כל עצמו של גדולת המעשה שממנו יצא יששכר הוא משורשו של המעשה, הלא כן ? בכל אופן הדברים צריכים הרבה פירוש והגדרה.
ב. על התביעה על יעקב ממעשה דינה כתב בשם חלק מהמפרשים שזה היה על הצורה שבה עשה זאת, ולי הקטן נראה שאין זה פשט דברי חז"ל [ונראה שגם הרב שליט"א סבור כך].
ג. מה שתירץ הרב שליט"א עצמו על מעשה דינה, שהאבות הקדושים נתבעים גם על דקה מן הדקה כו' - בזה קצת נראה שהרב המקליד את הדברים החסיר משהו או כיו"ב, כי באותו משפט הוא מבאר שעל ידי קירוב אפשר לבא לריחוק אם מתקרבים לרשע, ואחר כך כותב שהאבות נתבעו על כך, ומה שייך בזה דקה מן הדקה, ואולי כוונתו שאצל האבות לא היה חשש של ריחוק וה"ה אצל דינה [וא"כ העיקר חסר מן הספר], אבל אם כך תשוב ביתר עוז מה שהקשיתי לעיל מלאה ורחל והתאומות שרואים שלא באו אליהם בטענה מדוע לא רצו להנשא לעשיו, אף שהדבר היה על הפרק.