מה התועלת בהקמת קהילת אברכים?

ארי במסתרים

חבר חדש
הצטרף
19/12/24
הודעות
14
בשנים האחרונות נפוצו קהילות אברכים בכל רחבי הארץ.
מה התועלת הטמונה בכך?
מדוע לא להמשיך במנהג אבותינו להתפלל בבתי כנסת אזוריים ותו לא?
 
בשנים האחרונות נפוצו קהילות אברכים בכל רחבי הארץ.
מה התועלת הטמונה בכך?
מדוע לא להמשיך במנהג אבותינו להתפלל בבתי כנסת אזוריים ותו לא?
נראה שכל מקרה לגופו אבל בדרך כלל אברך אמור להרגיש בנוח יותר בסביבה שאורח חייה קרובים יותר לאורח חייו. הדבר נכון כמובן בתפילה, בה בא לידי ביטוי רב השוני בין מנהגו אברך ובן תורה למנהגו של אחד שלא גדל בעולמה של תורה, בקצב התפילה, במנגינות ובמנהג הכללי וגם במכירות... וגם אחרי התפילה... לא עומד שם גבאי עם מפתחות לאחר שכיבה את המיזוג והאורות לקראת סוף התפילה... ויש עוד הבדלים שאין לי לפרטם...

מעבר לכך, מניין אברכים הוא גם או בעיקר בית מדרש ובכלל מקום לפעילות תורנית וחינוכית לילדים המתעתדים לגדול ת"ח בע"ה.
 
עד שאנחנו חושבים על התועלת - שבוודאי יש בקהילות האברכים - לאברכים עצמם, למה לא חושבים על התועלת שתיגזר מהשפעתם על הבעלי בתים?!
 
וכמובן, אין לי צל של ספק שאם יש צל צילו של חשש של קלקול כי או אז בוודאי שלא נכון לעשות כן.

אבל אני מדבר על מכלול השיקולים, האם יש קהילה שהיה בה צד שכזה בשיקולי הקמתה?!
 
בשנים האחרונות נפוצו קהילות אברכים בכל רחבי הארץ.
מה התועלת הטמונה בכך?
מדוע לא להמשיך במנהג אבותינו להתפלל בבתי כנסת אזוריים ותו לא?
הצדדים הם באמת מאוד רחבים ומשמעותיים לכאן ולכאן.

נקודות לדיון: מצד אחד בקהילות חייך קודמין והתפילה הרבה יותר איכותית, מצד שני אולי דווקא עם העמך חייך קודמין כשיודע שמשמש דוגמה, מצד שלישי לתועלת העמך אולי כדאי להתפלל איתם ולהאיר להם פנים, ומצד רביעי אולי דווקא לתועלת העמך כדאי להתפלל בנפרד שיבינו שיש את הת"ח וישאפו לשם. ויש עוד צדדים רבים לכאן ולכאן.

הלכה למעשה: יש מרבותינו שאחזו בקהילות האברכים - ובאמת רואים בשנים האחרונות את הפעילות והפריחה העצומה מיום ליום ומחודש לחודש ב"ה, ויש מרבותינו שאחזו בלרדת אל העם - וגם זה עדיין קיים ויש בשפע ב"ה. איש על דגלו ואיש על מחנהו, איש כהוראת רבו.
 
וכמובן, אין לי צל של ספק שאם יש צל צילו של חשש של קלקול כי או אז בוודאי שלא נכון לעשות כן.

אבל אני מדבר על מכלול השיקולים, האם יש קהילה שהיה בה צד שכזה בשיקולי הקמתה?!
לכאורה ברור שכן, אתה יכול לצפות בכינוסי ראשי הקהילות וכמדומני שיש שם תשובות לשאלה "למה?" (והגבתי על הציטוט שלך ולא בצירוף לתגובתי לעיל כי אתה שואל אם דנו בזה ושקלו את זה - אז כן.)
 
אני מכיר קהילות רבות שיש שם בעלי בתים שמתרוממים וחלקם נעשים חצי אברכים
הנקודה זה מי מוביל האם בעךי בתים ואז כל הרמה נעשת בסגנון פשוט יותר ובעיקר רוחנית
או הפוך, אברכים ובני תורה ומרוממים את כולם יחד
וזה מצוי בקהילות רבות שיש אברכים שמובילים וכולם מתרוממים
 
כמובן שצריך למצוא דרך להרים את האברכים, ואני חושב שעל בעלי הבתים להתאים את עצמם ולא להיפך. עם זאת, צריכה להיות יותר השקעה ומסירות לקירוב בעלי בתים לעניות דעתי, כמו שקורה בקהילות בניו יורק, שם יש בעלי בתים ברמה גבוהה ורציניים מאוד בלימודוקפדנות למצוות. אין ספק שזהו חוסר גדול כאן בארץ.
עוד חזון למועד
 
כמו שקורה בקהילות בניו יורק, שם יש בעלי בתים ברמה גבוהה ורציניים מאוד בלימודוקפדנות למצוות. אין ספק שזהו חוסר גדול כאן בארץ.
כמה רצה הרב וולבה לגדל כאן בארץ בעלי בתים בני תורה.
 
אכן יעוי' במכתב מאליהו, שביאר ב' דרכים בחינוך הילדים,
האחת חינוך לרוחניות כמה שותר ללא הרבה עוה"ז,
והשניה, לתת גם כל מה שמותר "עולם הזה".
בדרך הראשונה, אם הבן יתכן והבן יפרוק עול, אבל אם יהיה צדיק, יהיה גדול ברמה.
בדרך השניה, יותר מסתבר שהבן לא יפרוק עול, אבל גם אם יהיה 'גדול', לא יהיה זה ברמה גבוהה ידי.

ולמעשה הנהוג כיום בארץ דרך אחת, ובחו"ל דרך שניה.
 
נערך לאחרונה:
אפשר לתת לכל ציבור את דרך החינוך שהכי מתאימה לו, כדי להביא כל אחד למקסימום הרוחני שלו בהתאם למקום שבו הוא נמצא.:

אם מפסידים את בעלי הבתים, אנו עלולים להפסיד דור חדש של לומדי תורה פוטנציאליים בעתיד. ידועה גישתו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ”ל, שהשקיע רבות בטיפוח ובהעצמת ציבור בעלי הבתים, מתוך הבנה שהם מהווים את עמוד השדרה של עולם התורה של הדורות החדשים.
 
כנראה שהשואל לא עבר על הקונטרס אריות קשורים בחוט.
לאחר שתקרא תשאל.
יש אצלנו באתר מהדורה מעודכנת קצת יותר, להורדה בחינם:
 
בשנים האחרונות נפוצו קהילות אברכים בכל רחבי הארץ.
מה התועלת הטמונה בכך?
מדוע לא להמשיך במנהג אבותינו להתפלל בבתי כנסת אזוריים ותו לא?
שאלה גדולה שאלת...
אענה בסגנוני, מי שצורם לו שיעצור באמצע...
יש לחלק את התשובה לשתיים, הן בבידול מאחינו, והן ב'פלגינן' שנעשה בתוכינו.
הדברים נכתבים ללא סדר, כאשר יעלה המזלג.

1. כי בא לי להרגיש בבית. גם אני רוצה גם לצעוק בכל כוחי באיש"ר, לקרוא פסוד"ז בקול, להסתובב לכיוון מערב כל 'קבלת שבת' ולא לשבת כמו גולם לצלילי 'ארבעים שנה אקוט בדור' ישיבתי-קרליבכי. נמאס לי להיות הצדיק השקט של ביהמ"ד, זה שיושב בצד ולא מצייץ, כי לא נעים שישמעו שהמקור שלי מערי הקווקז ובוכרה.
2. נמאס לי שבכל מגבית בקהילה, אני וכל השווארצע יידן חייבים להוכיח שהם הכי-הכי-הכי מחוברים לקהילה. עדיין אני משלם את ההו"ק של 'קרן הבנין' על הקראוון הראשוני שכבר נחרב... תרמתי 'נר למאור' לחשמל כשר כבר 4 שבתות בשנה החולפת, ובמקביל 4 שבתות למגבית "הוויין ליה בנים ת"ח" [לאותו הגנרטור. טריק שיווקי למקסם תרומות]. לרבים השואלים, בביתי הפרטי עדיין יש חשמל טרף בשב"ק. משתדלים לעשות שמירת העינים כשאפשר.
בלוח 'נציב השבת' אני תמיד מופיע בתואר "הרה"ג שליט"א החפץ בעילום שמו", אם שאלתם למה, פשוט מאוד, התרומה שלי הייתה לע"נ קרובתי הערירית פורטונה בת זרגולה למשפחת עזיז, ואין לי כוח לחפירות השנונות של קנעפלמאכער; "רגע, זה אומר שאתה קשור משפחתית למפקד כח עזיז של חיזבאללה שחוסל במלחמה?".
3. אגב מגביות, להלן רשימה חלקית. אשמח אם תעבירו לי קצת 'געלט' לכיסוי המינוס.
  • "מגבית בית ההוראה" [המו"צים שמגרשים זבובים שעה ורבע כל ערב, לא עושים את זה בחינם].
  • "מגבית העירוב הקהילתי-שכונתי" [במקום "פטנט הבקבוק" של ר"מ אנגלרד, אנחנו משתמשים ב"פטנט החבית", המידע המדויק עדיין לא הותר לפרסום].
  • "מגבית צאן קדושים מה מה" [תרומת מ"ה שקלים לחודש ל'ישיבת המתמידים' ע"ש מ"ה קדושי מירון. נכון שכרגע יש ג' משתתפים, אבל היה צריך לקרוע את קאופמן מהגמ' בשביל להשגיח עליהם. וכפי שמקובלנו מרבותינו: "כי על הרבצת תייירה משלמים, ובמזומן"].
  • "מגבית ומתקנים שם תיקון גדול" [תיקון וחיזוק גדרי הקדושה במחנינו. = העז"נ הפכה לאולם אירועים אודות לתרומתכם הנדיבה].
  • "מגבית מכירים טובה" [המשפחה של המרא דאססססרא גדלה בעשור האחרון, ומימון הפער בין דירת ה4 חדרים לדירת הגן, היא ע"ח רבבות התלמידים בני הקהילה].
  • "מגבית החירום להצלת עולם התורה בעירנו" [לא להתלהב מהפומפוזיות. פשוט הכולל ערב של מנדלוביץ', 8 אברכים רשומים 3 מגיעים בפועל, נקלע לקשיים כלכליים].
  • "מגבית בין מגילה למגילה" [כולל ליל פורים? ממש לא. ההתרמה היא לכולל "אשמורת הבוקר" של קופולוביץ המתפקד בכל ימות השנה, בין קריאת מגילת רות של השנה הנוכחית, לקריאת המגילה של השנה הבאה].
  • "מגבית איכה ישבה בדד" ["מגבית נביאים" בלע"ז. הגימיק הוא של איצ'ה שוורצבורד, שפתאום שם לב שלקהילה יש רק מגילת איכה. גאון].
  • "מגבית ממשקהו חלב" ["עזרו לנו להוריד את מגבלת "תוספת החלב לנס-קפה הוא עד שליש כוס חלב - שורה שביעית בכוס ח"פ רגילה", לעד חצי כוס ברוטו - שורה 13 בכוס הנ"ל].
  • "מגבית מתאחדים למענינו" [תורמים 3,678 ש"ח לחודש, ומכסים את כל המגביות הנ"ל יחד. למעט מגביות ח"פ עונתיות].
 
שאלה גדולה שאלת...
אענה בסגנוני, מי שצורם לו שיעצור באמצע...
יש לחלק את התשובה לשתיים, הן בבידול מאחינו, והן ב'פלגינן' שנעשה בתוכינו.
הדברים נכתבים ללא סדר, כאשר יעלה המזלג.

1. כי בא לי להרגיש בבית. גם אני רוצה גם לצעוק בכל כוחי באיש"ר, לקרוא פסוד"ז בקול, להסתובב לכיוון מערב כל 'קבלת שבת' ולא לשבת כמו גולם לצלילי 'ארבעים שנה אקוט בדור' ישיבתי-קרליבכי. נמאס לי להיות הצדיק השקט של ביהמ"ד, זה שיושב בצד ולא מצייץ, כי לא נעים שישמעו שהמקור שלי מערי הקווקז ובוכרה.
2. נמאס לי שבכל מגבית בקהילה, אני וכל השווארצע יידן חייבים להוכיח שהם הכי-הכי-הכי מחוברים לקהילה. עדיין אני משלם את ההו"ק של 'קרן הבנין' על הקראוון הראשוני שכבר נחרב... תרמתי 'נר למאור' לחשמל כשר כבר 4 שבתות בשנה החולפת, ובמקביל 4 שבתות למגבית "הוויין ליה בנים ת"ח" [לאותו הגנרטור. טריק שיווקי למקסם תרומות]. לרבים השואלים, בביתי הפרטי עדיין יש חשמל טרף בשב"ק. משתדלים לעשות שמירת העינים כשאפשר.
בלוח 'נציב השבת' אני תמיד מופיע בתואר "הרה"ג שליט"א החפץ בעילום שמו", אם שאלתם למה, פשוט מאוד, התרומה שלי הייתה לע"נ קרובתי הערירית פורטונה בת זרגולה למשפחת עזיז, ואין לי כוח לחפירות השנונות של קנעפלמאכער; "רגע, זה אומר שאתה קשור משפחתית למפקד כח עזיז של חיזבאללה שחוסל במלחמה?".
3. אגב מגביות, להלן רשימה חלקית. אשמח אם תעבירו לי קצת 'געלט' לכיסוי המינוס.
  • "מגבית בית ההוראה" [המו"צים שמגרשים זבובים שעה ורבע כל ערב, לא עושים את זה בחינם].
  • "מגבית העירוב הקהילתי-שכונתי" [במקום "פטנט הבקבוק" של ר"מ אנגלרד, אנחנו משתמשים ב"פטנט החבית", המידע המדויק עדיין לא הותר לפרסום].
  • "מגבית צאן קדושים מה מה" [תרומת מ"ה שקלים לחודש ל'ישיבת המתמידים' ע"ש מ"ה קדושי מירון. נכון שכרגע יש ג' משתתפים, אבל היה צריך לקרוע את קאופמן מהגמ' בשביל להשגיח עליהם. וכפי שמקובלנו מרבותינו: "כי על הרבצת תייירה משלמים, ובמזומן"].
  • "מגבית ומתקנים שם תיקון גדול" [תיקון וחיזוק גדרי הקדושה במחנינו. = העז"נ הפכה לאולם אירועים אודות לתרומתכם הנדיבה].
  • "מגבית מכירים טובה" [המשפחה של המרא דאססססרא גדלה בעשור האחרון, ומימון הפער בין דירת ה4 חדרים לדירת הגן, היא ע"ח רבבות התלמידים בני הקהילה].
  • "מגבית החירום להצלת עולם התורה בעירנו" [לא להתלהב מהפומפוזיות. פשוט הכולל ערב של מנדלוביץ', 8 אברכים רשומים 3 מגיעים בפועל, נקלע לקשיים כלכליים].
  • "מגבית בין מגילה למגילה" [כולל ליל פורים? ממש לא. ההתרמה היא לכולל "אשמורת הבוקר" של קופולוביץ המתפקד בכל ימות השנה, בין קריאת מגילת רות של השנה הנוכחית, לקריאת המגילה של השנה הבאה].
  • "מגבית איכה ישבה בדד" ["מגבית נביאים" בלע"ז. הגימיק הוא של איצ'ה שוורצבורד, שפתאום שם לב שלקהילה יש רק מגילת איכה. גאון].
  • "מגבית ממשקהו חלב" ["עזרו לנו להוריד את מגבלת "תוספת החלב לנס-קפה הוא עד שליש כוס חלב - שורה שביעית בכוס ח"פ רגילה", לעד חצי כוס ברוטו - שורה 13 בכוס הנ"ל].
  • "מגבית מתאחדים למענינו" [תורמים 3,678 ש"ח לחודש, ומכסים את כל המגביות הנ"ל יחד. למעט מגביות ח"פ עונתיות].
בלי להכנס לפרטים צל"ש על הכתיבה, נשפכתי מצחוק.
רק השורה על המוצי"ם הפריעה לי, אני עדיין רגיל ללכת לבית הוראה כשיש לי צורך.
 
שאלה גדולה שאלת...
אענה בסגנוני, מי שצורם לו שיעצור באמצע...
יש לחלק את התשובה לשתיים, הן בבידול מאחינו, והן ב'פלגינן' שנעשה בתוכינו.
הדברים נכתבים ללא סדר, כאשר יעלה המזלג.

1. כי בא לי להרגיש בבית. גם אני רוצה גם לצעוק בכל כוחי באיש"ר, לקרוא פסוד"ז בקול, להסתובב לכיוון מערב כל 'קבלת שבת' ולא לשבת כמו גולם לצלילי 'ארבעים שנה אקוט בדור' ישיבתי-קרליבכי. נמאס לי להיות הצדיק השקט של ביהמ"ד, זה שיושב בצד ולא מצייץ, כי לא נעים שישמעו שהמקור שלי מערי הקווקז ובוכרה.
2. נמאס לי שבכל מגבית בקהילה, אני וכל השווארצע יידן חייבים להוכיח שהם הכי-הכי-הכי מחוברים לקהילה. עדיין אני משלם את ההו"ק של 'קרן הבנין' על הקראוון הראשוני שכבר נחרב... תרמתי 'נר למאור' לחשמל כשר כבר 4 שבתות בשנה החולפת, ובמקביל 4 שבתות למגבית "הוויין ליה בנים ת"ח" [לאותו הגנרטור. טריק שיווקי למקסם תרומות]. לרבים השואלים, בביתי הפרטי עדיין יש חשמל טרף בשב"ק. משתדלים לעשות שמירת העינים כשאפשר.
בלוח 'נציב השבת' אני תמיד מופיע בתואר "הרה"ג שליט"א החפץ בעילום שמו", אם שאלתם למה, פשוט מאוד, התרומה שלי הייתה לע"נ קרובתי הערירית פורטונה בת זרגולה למשפחת עזיז, ואין לי כוח לחפירות השנונות של קנעפלמאכער; "רגע, זה אומר שאתה קשור משפחתית למפקד כח עזיז של חיזבאללה שחוסל במלחמה?".
3. אגב מגביות, להלן רשימה חלקית. אשמח אם תעבירו לי קצת 'געלט' לכיסוי המינוס.
  • "מגבית בית ההוראה" [המו"צים שמגרשים זבובים שעה ורבע כל ערב, לא עושים את זה בחינם].
  • "מגבית העירוב הקהילתי-שכונתי" [במקום "פטנט הבקבוק" של ר"מ אנגלרד, אנחנו משתמשים ב"פטנט החבית", המידע המדויק עדיין לא הותר לפרסום].
  • "מגבית צאן קדושים מה מה" [תרומת מ"ה שקלים לחודש ל'ישיבת המתמידים' ע"ש מ"ה קדושי מירון. נכון שכרגע יש ג' משתתפים, אבל היה צריך לקרוע את קאופמן מהגמ' בשביל להשגיח עליהם. וכפי שמקובלנו מרבותינו: "כי על הרבצת תייירה משלמים, ובמזומן"].
  • "מגבית ומתקנים שם תיקון גדול" [תיקון וחיזוק גדרי הקדושה במחנינו. = העז"נ הפכה לאולם אירועים אודות לתרומתכם הנדיבה].
  • "מגבית מכירים טובה" [המשפחה של המרא דאססססרא גדלה בעשור האחרון, ומימון הפער בין דירת ה4 חדרים לדירת הגן, היא ע"ח רבבות התלמידים בני הקהילה].
  • "מגבית החירום להצלת עולם התורה בעירנו" [לא להתלהב מהפומפוזיות. פשוט הכולל ערב של מנדלוביץ', 8 אברכים רשומים 3 מגיעים בפועל, נקלע לקשיים כלכליים].
  • "מגבית בין מגילה למגילה" [כולל ליל פורים? ממש לא. ההתרמה היא לכולל "אשמורת הבוקר" של קופולוביץ המתפקד בכל ימות השנה, בין קריאת מגילת רות של השנה הנוכחית, לקריאת המגילה של השנה הבאה].
  • "מגבית איכה ישבה בדד" ["מגבית נביאים" בלע"ז. הגימיק הוא של איצ'ה שוורצבורד, שפתאום שם לב שלקהילה יש רק מגילת איכה. גאון].
  • "מגבית ממשקהו חלב" ["עזרו לנו להוריד את מגבלת "תוספת החלב לנס-קפה הוא עד שליש כוס חלב - שורה שביעית בכוס ח"פ רגילה", לעד חצי כוס ברוטו - שורה 13 בכוס הנ"ל].
  • "מגבית מתאחדים למענינו" [תורמים 3,678 ש"ח לחודש, ומכסים את כל המגביות הנ"ל יחד. למעט מגביות ח"פ עונתיות].
 
כתיבה מדהימה עדיך לגדולות ... ולמרות שעל חלק גדול אינני מסכים ...אבל הנך תותח !!
 
שאלה גדולה שאלת...
אענה בסגנוני, מי שצורם לו שיעצור באמצע...
יש לחלק את התשובה לשתיים, הן בבידול מאחינו, והן ב'פלגינן' שנעשה בתוכינו.
הדברים נכתבים ללא סדר, כאשר יעלה המזלג.

1. כי בא לי להרגיש בבית. גם אני רוצה גם לצעוק בכל כוחי באיש"ר, לקרוא פסוד"ז בקול, להסתובב לכיוון מערב כל 'קבלת שבת' ולא לשבת כמו גולם לצלילי 'ארבעים שנה אקוט בדור' ישיבתי-קרליבכי. נמאס לי להיות הצדיק השקט של ביהמ"ד, זה שיושב בצד ולא מצייץ, כי לא נעים שישמעו שהמקור שלי מערי הקווקז ובוכרה.
2. נמאס לי שבכל מגבית בקהילה, אני וכל השווארצע יידן חייבים להוכיח שהם הכי-הכי-הכי מחוברים לקהילה. עדיין אני משלם את ההו"ק של 'קרן הבנין' על הקראוון הראשוני שכבר נחרב... תרמתי 'נר למאור' לחשמל כשר כבר 4 שבתות בשנה החולפת, ובמקביל 4 שבתות למגבית "הוויין ליה בנים ת"ח" [לאותו הגנרטור. טריק שיווקי למקסם תרומות]. לרבים השואלים, בביתי הפרטי עדיין יש חשמל טרף בשב"ק. משתדלים לעשות שמירת העינים כשאפשר.
בלוח 'נציב השבת' אני תמיד מופיע בתואר "הרה"ג שליט"א החפץ בעילום שמו", אם שאלתם למה, פשוט מאוד, התרומה שלי הייתה לע"נ קרובתי הערירית פורטונה בת זרגולה למשפחת עזיז, ואין לי כוח לחפירות השנונות של קנעפלמאכער; "רגע, זה אומר שאתה קשור משפחתית למפקד כח עזיז של חיזבאללה שחוסל במלחמה?".
3. אגב מגביות, להלן רשימה חלקית. אשמח אם תעבירו לי קצת 'געלט' לכיסוי המינוס.
  • "מגבית בית ההוראה" [המו"צים שמגרשים זבובים שעה ורבע כל ערב, לא עושים את זה בחינם].
  • "מגבית העירוב הקהילתי-שכונתי" [במקום "פטנט הבקבוק" של ר"מ אנגלרד, אנחנו משתמשים ב"פטנט החבית", המידע המדויק עדיין לא הותר לפרסום].
  • "מגבית צאן קדושים מה מה" [תרומת מ"ה שקלים לחודש ל'ישיבת המתמידים' ע"ש מ"ה קדושי מירון. נכון שכרגע יש ג' משתתפים, אבל היה צריך לקרוע את קאופמן מהגמ' בשביל להשגיח עליהם. וכפי שמקובלנו מרבותינו: "כי על הרבצת תייירה משלמים, ובמזומן"].
  • "מגבית ומתקנים שם תיקון גדול" [תיקון וחיזוק גדרי הקדושה במחנינו. = העז"נ הפכה לאולם אירועים אודות לתרומתכם הנדיבה].
  • "מגבית מכירים טובה" [המשפחה של המרא דאססססרא גדלה בעשור האחרון, ומימון הפער בין דירת ה4 חדרים לדירת הגן, היא ע"ח רבבות התלמידים בני הקהילה].
  • "מגבית החירום להצלת עולם התורה בעירנו" [לא להתלהב מהפומפוזיות. פשוט הכולל ערב של מנדלוביץ', 8 אברכים רשומים 3 מגיעים בפועל, נקלע לקשיים כלכליים].
  • "מגבית בין מגילה למגילה" [כולל ליל פורים? ממש לא. ההתרמה היא לכולל "אשמורת הבוקר" של קופולוביץ המתפקד בכל ימות השנה, בין קריאת מגילת רות של השנה הנוכחית, לקריאת המגילה של השנה הבאה].
  • "מגבית איכה ישבה בדד" ["מגבית נביאים" בלע"ז. הגימיק הוא של איצ'ה שוורצבורד, שפתאום שם לב שלקהילה יש רק מגילת איכה. גאון].
  • "מגבית ממשקהו חלב" ["עזרו לנו להוריד את מגבלת "תוספת החלב לנס-קפה הוא עד שליש כוס חלב - שורה שביעית בכוס ח"פ רגילה", לעד חצי כוס ברוטו - שורה 13 בכוס הנ"ל].
  • "מגבית מתאחדים למענינו" [תורמים 3,678 ש"ח לחודש, ומכסים את כל המגביות הנ"ל יחד. למעט מגביות ח"פ עונתיות].
ענק ענק ענק!

אבל אני חייב לומר שזה לא ממש נכון...
לא נקים את עולם התורה שלנו על חורבותיו של עולם אחר, לא נתרומם על גבי גלי שנאה לאחינו האשכנזים.
אבל כתיבה מהממת!
 
ומצטער, לא אוהב את הסגנון הלעגני הזה, מזכיר לי מחוזות אחרים.
דווקא הזכיר לי את מחוזותינו ממש אהבתי רק שכנראה כותב ההודעה לא יהנה אצלכם נראה שאתם פחות בנויים לשנאה ולעג.
 
שולעם עלייכם!
השאלה על התועלת שבהקמת קהילות אברכים נוגעת בשורש החיים התורניים והקהילתיים שלנו. מדובר בנושא שמחבר בין התורה, הבית והחברה, ויש לו השלכות עמוקות על חיי המשפחה, החינוך וההתעלות הרוחנית. בוא נצלול לעומק ונראה מהי ה"תועלת" של קהילות אברכים.

---

### **1. סביבה תורנית חזקה – "שכינה ביניהם"**
אחת התועלות המרכזיות בקהילות אברכים היא הסביבה התורנית הייחודית שהיא יוצרת.
כאשר אברכים, שעולמם סובב סביב לימוד תורה, מתגוררים יחד בקהילה משותפת, נוצר חיזוק הדדי. בית מדרש פעיל, שיעורים תורניים, והווי רוחני עוזרים לכל אחד להתרומם מעבר ליכולות האישיות שלו.
הסביבה הזו מסייעת לאברך להרגיש שהוא חלק ממכלול גדול יותר של עבודת ה'.

> **הרי חז"ל אמרו**: *"חרב על הבדים ונואלו" (תענית כג ע"א)* – אדם שחי לבד ללא קהילה, חשוף יותר לנסיונות ולרפיון. קהילה מגובשת נותנת לאברך עוגן תורני ומוסרי.

---

### **2. עזרה הדדית – "איש את רעהו יעזורו"**
קהילת אברכים היא לא רק מקום ללמוד בו, אלא גם מקום לחיות בו.
כאשר המשפחות בקהילה נמצאות במצב חיים דומה – ילדים קטנים, הוצאות מחיה גבוהות ומחויבות ללימוד תורה – נוצרת תמיכה הדדית טבעית.
- **עזרה מעשית**: שמירה על הילדים, תמיכה כלכלית, ואפילו "הלוואת סוכר לשבת".
- **עזרה רגשית**: שיחות בין חברים, עידוד הדדי, והרגשה ש"אתה לא לבד".

קהילה חזקה היא סוג של "ביטוח חברתי" שמחזיק את כולם יחד, גם בזמנים מאתגרים.

---

### **3. חינוך הילדים – "מגדל עדרים"**
אחת ההשפעות המרכזיות של קהילה אברכית היא על הילדים.
כאשר ילדים גדלים בסביבה שבה התורה היא חלק בלתי נפרד מהחיים, הם סופגים את הערכים הללו כבר מגיל צעיר.
- בית הכנסת הוא מקום מוכר להם, לא "זר".
- שיעורי תורה, מעמדי סיום מסכתות, ופעילויות תורניות הופכים לחלק טבעי מהשגרה שלהם.
- ההשפעה הסביבתית החיובית מגנה עליהם מפני השפעות חיצוניות לא ראויות.

> **אמרו חז"ל**: *"חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה"* (משלי כב, ו). קהילה טובה יוצרת "חינוך טבעי" מהשטח.

---

### **4. חיזוק המשפחה – "בית נאמן בישראל"**
לאברך יש אחריות כפולה: להיות עמוד תווך בבית, וגם לשקוד על התורה.
בקהילה חזקה, הבית מקבל את החיזוקים שהוא זקוק להם:
- **אישה וילדים שמרגישים שייכים לסביבה**: לאישה יש חברות שתומכות בה, והיא מרגישה גאווה בתפקיד שלה כבעלת בית של תורה.
- **מסגרות פעילות**: שיעורים לנשים, גנים איכותיים לילדים, וחיי קהילה מגובשים – כל אלו הופכים את חיי המשפחה ליציבים יותר.

---

### **5. בניית "דגל תורה" ציבורי**
מעבר לתועלת האישית והמשפחתית, קהילות אברכים הן **דגל ציבורי** שמראה את כוחה של התורה.
כאשר אנשים רואים קהילה שמורכבת מאברכים יראי שמיים, שמשקיעים את זמנם בלימוד ועבודת ה', זה משפיע על כלל הציבור:
- זה נותן השראה לצעירים לבחור בדרך הזו.
- זה מראה שגם בעולם החומרי של היום אפשר לחיות חיים של קדושה והתעלות.

---

### **6. התמודדות עם אתגרי הדור**
העולם של היום מלא באתגרים רוחניים וחומריים. קהילה אברכית מספקת "מגננה" טבעית מול השפעות חיצוניות:
- תוכן חינוכי נקי ומסונן.
- תמיכה בחיי צניעות ובשמירה על ערכים.
- ניתוק מסוים מהתרבות החיצונית שמקשה על חיי תורה.

---

### **אז מהי התועלת הגדולה?**
בסופו של דבר, קהילות אברכים אינן רק קבוצה של אנשים עם מטרה דומה – הן **לב פועם של רוחניות, תורה וקדושה**.
הן משמרות את כוחו של עם ישראל, לא רק במובן הלמדני, אלא גם במובן החברתי, החינוכי והמשפחתי.

האם יש חסרונות? אולי – תלויות מוגזמת בקהילה עלולה לפגוע בעצמאות. אבל היתרונות עולים בהרבה על האתגרים.

> **הרב שלמה וולבה זצ"ל אמר**: "אדם לא נמדד רק במה שהוא לומד, אלא גם בסביבה שבה הוא גדל. סביבה תורנית – בונה גדולי ישראל."

אז הקהילות הללו? הן היסוד שמחזיק אותנו קדימה, דור אחרי דור.
 
שולעם עלייכם!
השאלה על התועלת שבהקמת קהילות אברכים נוגעת בשורש החיים התורניים והקהילתיים שלנו. מדובר בנושא שמחבר בין התורה, הבית והחברה, ויש לו השלכות עמוקות על חיי המשפחה, החינוך וההתעלות הרוחנית. בוא נצלול לעומק ונראה מהי ה"תועלת" של קהילות אברכים.

---

### **1. סביבה תורנית חזקה – "שכינה ביניהם"**
אחת התועלות המרכזיות בקהילות אברכים היא הסביבה התורנית הייחודית שהיא יוצרת.
כאשר אברכים, שעולמם סובב סביב לימוד תורה, מתגוררים יחד בקהילה משותפת, נוצר חיזוק הדדי. בית מדרש פעיל, שיעורים תורניים, והווי רוחני עוזרים לכל אחד להתרומם מעבר ליכולות האישיות שלו.
הסביבה הזו מסייעת לאברך להרגיש שהוא חלק ממכלול גדול יותר של עבודת ה'.

> **הרי חז"ל אמרו**: *"חרב על הבדים ונואלו" (תענית כג ע"א)* – אדם שחי לבד ללא קהילה, חשוף יותר לנסיונות ולרפיון. קהילה מגובשת נותנת לאברך עוגן תורני ומוסרי.

---

### **2. עזרה הדדית – "איש את רעהו יעזורו"**
קהילת אברכים היא לא רק מקום ללמוד בו, אלא גם מקום לחיות בו.
כאשר המשפחות בקהילה נמצאות במצב חיים דומה – ילדים קטנים, הוצאות מחיה גבוהות ומחויבות ללימוד תורה – נוצרת תמיכה הדדית טבעית.
- **עזרה מעשית**: שמירה על הילדים, תמיכה כלכלית, ואפילו "הלוואת סוכר לשבת".
- **עזרה רגשית**: שיחות בין חברים, עידוד הדדי, והרגשה ש"אתה לא לבד".

קהילה חזקה היא סוג של "ביטוח חברתי" שמחזיק את כולם יחד, גם בזמנים מאתגרים.

---

### **3. חינוך הילדים – "מגדל עדרים"**
אחת ההשפעות המרכזיות של קהילה אברכית היא על הילדים.
כאשר ילדים גדלים בסביבה שבה התורה היא חלק בלתי נפרד מהחיים, הם סופגים את הערכים הללו כבר מגיל צעיר.
- בית הכנסת הוא מקום מוכר להם, לא "זר".
- שיעורי תורה, מעמדי סיום מסכתות, ופעילויות תורניות הופכים לחלק טבעי מהשגרה שלהם.
- ההשפעה הסביבתית החיובית מגנה עליהם מפני השפעות חיצוניות לא ראויות.

> **אמרו חז"ל**: *"חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה"* (משלי כב, ו). קהילה טובה יוצרת "חינוך טבעי" מהשטח.

---

### **4. חיזוק המשפחה – "בית נאמן בישראל"**
לאברך יש אחריות כפולה: להיות עמוד תווך בבית, וגם לשקוד על התורה.
בקהילה חזקה, הבית מקבל את החיזוקים שהוא זקוק להם:
- **אישה וילדים שמרגישים שייכים לסביבה**: לאישה יש חברות שתומכות בה, והיא מרגישה גאווה בתפקיד שלה כבעלת בית של תורה.
- **מסגרות פעילות**: שיעורים לנשים, גנים איכותיים לילדים, וחיי קהילה מגובשים – כל אלו הופכים את חיי המשפחה ליציבים יותר.

---

### **5. בניית "דגל תורה" ציבורי**
מעבר לתועלת האישית והמשפחתית, קהילות אברכים הן **דגל ציבורי** שמראה את כוחה של התורה.
כאשר אנשים רואים קהילה שמורכבת מאברכים יראי שמיים, שמשקיעים את זמנם בלימוד ועבודת ה', זה משפיע על כלל הציבור:
- זה נותן השראה לצעירים לבחור בדרך הזו.
- זה מראה שגם בעולם החומרי של היום אפשר לחיות חיים של קדושה והתעלות.

---

### **6. התמודדות עם אתגרי הדור**
העולם של היום מלא באתגרים רוחניים וחומריים. קהילה אברכית מספקת "מגננה" טבעית מול השפעות חיצוניות:
- תוכן חינוכי נקי ומסונן.
- תמיכה בחיי צניעות ובשמירה על ערכים.
- ניתוק מסוים מהתרבות החיצונית שמקשה על חיי תורה.

---

### **אז מהי התועלת הגדולה?**
בסופו של דבר, קהילות אברכים אינן רק קבוצה של אנשים עם מטרה דומה – הן **לב פועם של רוחניות, תורה וקדושה**.
הן משמרות את כוחו של עם ישראל, לא רק במובן הלמדני, אלא גם במובן החברתי, החינוכי והמשפחתי.

האם יש חסרונות? אולי – תלויות מוגזמת בקהילה עלולה לפגוע בעצמאות. אבל היתרונות עולים בהרבה על האתגרים.

> **הרב שלמה וולבה זצ"ל אמר**: "אדם לא נמדד רק במה שהוא לומד, אלא גם בסביבה שבה הוא גדל. סביבה תורנית – בונה גדולי ישראל."

אז הקהילות הללו? הן היסוד שמחזיק אותנו קדימה, דור אחרי דור.
בינה מלאכותית?
 
כנראה שהשואל לא עבר על הקונטרס אריות קשורים בחוט.
לאחר שתקרא תשאל.
עדיף לא לקרוא את הנ"ל כי אם יקרא את החוברת הנ"ל השאלה תזעק שבעתיים איך רוצים למדר מבית הכנסת ציבורים שלמים ומי שלא חושב כמותם אין מקומו בביהכ"נ כמו שבאחת הקהילות דאגו שיפתחו עוד ביהכ"נ לציבור הספרדי של מרן שחס וחלילה לא יתפללו איתם פרנקים
 

בין הסדרים:

ראשי תחתית