מחצית השקל- האם יש פיתרון למחיר היקר

בר בי רב

חבר קבוע
הצטרף
17/12/24
הודעות
277
רציתי לדון קמיה חו"ר הפורום שליט"א
כידוע מחיר הכסף האמיר וציבור אנ"ש מתקשה להשקיע סכום כ"כ גדול עבור בני המשפחה
ישנו פתרון ואשמח לשמוע דעת הרבנים [כמובן לבע"ב עדיף לא לספר כדי לזכות אותם....]
המג"א הביא בסימן תרצד שאם נותן זכר למחצית השקל אינו יוצא ידי מתנות לאביונים כי אי"ז בו ביום
ודייקו האחרונים פרמ"ג וביאור הלכה שאם יתן בו ביום לת"ח נזקק יצא ידי שניהם,
וא"כ יכול לתת המחצית יחד עם המתנות לאביונים
אולם יש לדון בזה כפי שיראה המעיין בשערי תשובה שם שאפשר שנפלה ט"ס בדברי המג"א ודבריו איירי על מעות פורים בסעיף ב' שאינם מדין מחצית השקל אלא מעות לחזן וכד'
ועתה יש לדון האם ניתן להקל כדברי הביאוה"ל הנ"ל או שיש להחמיר ולתת הסכום במלואו
 
רעיונות טובים
השאלה היא האם ניתן להקל כפסק המשנ"ב
שלפי"ד קיים שתי המצוות לפי כל החומרות וההידורים ומ"מ יצא בזול יחסית
או לחשוש שיש ט"ס במג"א כדברי השערי תשובה
 
ועתה יש לדון האם ניתן להקל כדברי הביאוה"ל הנ"ל או שיש להחמיר ולתת הסכום במלואו
בלי להיכנס במובן ההילכתי אם יש להקל או להחמיר, חשוב לזכור שמי שנותן הקב"ה מגלגל שהוא יקבל בכפל כפליים, זה משהו פלאי שרואים את זה בחוש, לא צריך לפחד לתת צדקה! ובדרך כלל דווקא מי שאין לו נותן יותר צדקה ממי שיש לו, וכבר אמרו חז"ל הרואה שמעותיו מתמעטין יפריש מהן לצדקה, היפך מה שההגיון אומר שאדם שמעותיו מתמעטין לא יפריש צדקות, כי כך ה' הטביע בעולם שמי שנותן צדקות ה' מחזיר לו בכפל כפליים.

כמובן אין הכוונה לרוקן את הכיס... אבל להיות עם אמונה ובטחון מלא שלא יחסר ממנו כלום אם ניתן את הסכום במלואו, וכן אם ניתן לכל גבאי צדקה בשטיבלאך אפילו שקל שניים, ואם אפשר יותר אז יותר, בלי לעשות חשבון אם הגבאי הזה באמת צריך או לו, ואם המקרה שעליו הוא מבקש זה נכון או לא [ואולי על זה עצמו אפשר לפתוח פורום בנפרד] כי על כל פנים בדרך כלל ועל פי רוב אם אדם בא לבקש ממך צדקה הוא בוודאי צריך את זה ויש מצוה לתת לו.
יש עיר אחת בארץ ישראל [מודיעין עילית], שבדקו ומצאו שהיא עיר עם הכי פחות הכנסות בממוצע ובכל זאת היא עיר שהכי נותנים שם צדקה יחסית לשאר הערים, הוי אומר שזה לא מחייב שדוקא מי שיש לו נותן, ולהיפך בדרך כלל מי שאין לו הרבה כסף הוא מעריך מה שיש לו ויודע להסתפק במה שהוא צריך והקב"ה משרה את שכינתו בביתו ונותן לו ברכה בכספו עד שיכול גם להפריש צדקות ולעומת זאת מי שיש לו הכנסות גדולות כל חודש, הוא כבר לא מעריך את הכסף ולא יודע כיצד להשתמש בו נכון, ולפעמים ה' מסובב לו הוצאות גדולות כל כך עד שהוא מגיע למצב של מינוס, רח"ל [אני מכיר אישית כמה אנשים כאלו...].
כל זה נקודה למחשבה, וממחשבה למעשה, כל אחד יעשה כפי שיקול דעתו והבנתו בנידון.
בברכת "והריקותי לכם ברכה עד בלי די" עד שיבלו שפתותיכם מלומר די!...
 
גם אני חשבתי בזמנו להקל בזה ונתתי 3 חצאי שקלים על כל ילד, ולא הרווחתי בזה כלום,
כי למחרת הלכתי עם בני לקניות, כשפיקות בכיסו.
ופתאום עלה עשן מכיסו, כי הפיקות התחממו והתפוצצו
והטיפול בכויה עלה כפול ממה שחסכתי!!!
 
בהנוגע להל' נדרים שמעתי היום מהגאון הרב שטסמן מח"ס כל נדרי, [שהוא יחיד מומחה בהל' אלו]
די"ל דכל דבר שאינו צפוי אינו בכלל הנדר, ויש להקל להתיר בצירוף ההתרת נדרים שעושים בערב ר"ה ויהכ"פ, ולכן מי שקשה לו כגון משפחה גדולה, יש לו ע"מ שיסמוך.
 
בהנוגע להל' נדרים שמעתי היום מהגאון הרב שטסמן מח"ס כל נדרי, [שהוא יחיד מומחה בהל' אלו]
די"ל דכל דבר שאינו צפוי אינו בכלל הנדר, ויש להקל להתיר בצירוף ההתרת נדרים שעושים בערב ר"ה ויהכ"פ, ולכן מי שקשה לו כגון משפחה גדולה, יש לו ע"מ שיסמוך.
אם רק השנה לא נותן ובשנה הבאה מתכוין לחזור לתלמודו, כמדומני שהגרע"י היקל בזה.
 
התפרסם הערב:


במענה לגבאי קופת רבותינו:
פסק הלכה: זהו אופן החישוב הנכון לשווי זכר למחצית השקל בימינו
בפסק הלכה שניתן בתגובה לשאלת גבאי קופת רבותינו, מפרט מרן הגאב"ד הגרש"י זעפראני שליט"א את אופן החישוב המדויק של תרומת זכר למחצית השקל כיום, ופורס אותה בכמה דרגות לפי החפצים להדר יותר ופחות

  • הרה"ג עזרא דוד שליט"א
  • ז׳ באדר תשפ״ו (24/02/2026)
  • 00:23
  • צילום: ארכיון



גבאי קופת רבותנו פנו למרן הגאב"ד הגאון הגדול רבי שלמה ידידיה זעפראני שליט"א, בשאלה כיצד נכון לחשב את שווי תרומת זכר למחצית השקל כיום, היות ורבים נוהגים להדר ולתת לצדקה את שווי התרומה, אך הדעות חלוקות כיצד לחשב אותה.

בשאלה, מפרט הרה"ג רבי עזרא דוד שליט"א את חלקי השאלה וכדלהלן:

אופן חישוב מחצית השקל

הרמ"א (תרצ"ד) כתב את ענין המנהג ליתן מחצית השקל, ושם כתב שהמנהג הוא ליתן ג' מטבעות של חצי שקל הנהוג באותו מקום ובאותו הזמן. ולפ"ז המנהג אצל רבים מבני אשכנז ליתן מטבע של חצי שקל דזמנינו [ובד"כ חצי שקל שווה פרוטה, אך יש לחשבן זאת, דפעמים שווה פרוטה עומד על כ45 אג'. ואם יהא מטבע החצי שקל פחות משווה פרוטה, לא מהני]. וי"א שכיון ששיעורו פחות ומועט, יש ליתן ג' מטבעות של 5 שקל, שהוא חצי של 10 ₪, ואף שאינו חצי ממטבע הנהוג (ע"ש בדירשו בשם גדולי האחרונים).

מנהג בני ספרד, כפי שמובא בכה"ח (ס"ק יט) בשם שו"ת בית דוד (יו"ד סימן קיח') להביא מחצית השקל בשיעור חשבון חישוב שווי מטבע של תורה.

ובאחרונים מבואר שניתן ליתן השיעור הקטן מכספו, ושיעור הנוסף מכספי מעשר, ושע"כ ניתן ליתן שקל וחצי לצאת כעיקר הדין, ואת חשבון מחצית השקל כשקל של תורה מכספי מעשר (אול"צ ח"ד פנ"ד בענין זה).

יש לציין שברוב השנים היה סכום מחצית השקל במטבע של תורה, עומד על אזור 25 ₪ ובזה היה מקיים מצווה זו, אך בשנה זו – תשפ"ו – השיעור גבוה הרבה.

בדברים הבאים נבאר את אופן שיעור מחצית השקל, ושלמעשה גובה הסכום תלוי בכמה וכמה נדונים וכפי שיבואר בס"ד.

נקודות הדיון בחישוב מחצית השקל:

  • ע"פ המבואר בשו"ע יו"ד (ש"ה ס"א) בהלכות פדיון בכור, מחצית השקל הוא 3 דרהם [דשם הובא דאותם ה' סלעים של פדיון בכור, משקלם 30 דרהם, וא"כ סלע אחד שהוא שקל אחד, משקלו 6 דרהם, וחצי ממנו הוא 3 דרהם].
  • ע"פ המבואר ברמב"ם (שקלים פ"א ה"ה, וע"ש בכס"מ מה שהביא מהגמ' בבכורות נ. ורש"י שם) שיעור השקל הנ"ל הוא בתוספת שתות, שהוא חומש, ושע"כ יש מקום להקל ולהוריד חומש, ובזה יהא מחצית השקל 2.5 דרהם (עיין גם באול"צ שם).
  • משקל הדרהם – המקובל הוא שמשקל הדרהם הוא 3.2, כדרהם הטורקי, אולם הדרהם המצרי משקלו 2.83 גרם. ומרן הגרע"י הורה לילך בדרך ממוצע של 3 גרם.
  • זיקוק הכסף – שיעור השקל נמדד למעשה לפי שיעור כסף מזוקק, ושע"כ יש להוסיף מעט על הסכום של הכסף ע"מ שיהא הערך כפי כסף מזוקק (כ"כ באול"צ שם).
  • מחיר הכסף – בבורסה יש מחיר המשתנה מידי יום, אולם מחיר זה אינו מחיר שוק, וכאשר קונים כסף מזוקק תלוי מי הקונה, שאם הוא סיטונאי, מוסיף 3-8 אחוז על מחיר הבורסה, ואם הוא צרכן פרטי מוסיף 15-20 אחוז ממחיר הבורסה.
  • מע"מ – כל המחירים של הכסף, הינם לפני מע"מ, ושע"כ יש לחשב את שיעור המע"מ לדעת רוב הפוסקים.
  • באיזה זמן נעשה החישוב – יש לדון האם לחשב את שיעור הכסף ע"פ מדד המחירים בר"ח אדר, וכדקי"ל באחד באדם משמיעים על השקלים, או לפי זמן נתינתו שהוא במנחה של תענית (כמבואר ברמ"א בתרצ"ד).
  • שער הדולר – יש ליתן את הדעת ששיעור הכסף משתנה מידי יום גם בהתאם לשיעור הדולר, וכפי שיתבאר בדוגמא דלקמן.

למעשה באונקיית כסף אחת יש 31.1 גרם כסף, ושע"כ ע"מ לחשב את שווי הגרם של הכסף, יש לחשב את מחיר אונקיית כסף בשקלים, ולחלק את הסכום ב31.1, והתוצאה היא מחיר גרם אחד של כסף.

לדוגמא – ע"פ מדד אונקיית כסף בר"ח אדר תשפ"ו – אונקיית כסף מחירה 76.09 דולר. באותו זמן שער הדולר היה 3.09. לפ"ז מחיר אונקייה אחת הוא 235.1 ₪. ואם נחלק סכום זה ב31.1 גרם, יצא שכל גרם הוא 7.56 ₪.

כעת יש לדון איך לחשב את מחצית השקל, האם להוסיף מע"מ, האם כמחיר סיטונאי או מחיר צרכן, האם לילך אחר שיעור 3 דרהם או 2.4 דרהם, האם לילך אחר דרהם הטורקי או המצרי או הממוצע. האם להוסיף מעט מחמת זיכוך הכסף. לפי איזה זמן לחשב. ובהתאם לחשבונות אלו, יש שיטות רבות בין פוסקי דורנו.

חישוב מינימלי – לפי 2.5 דרהם, כאשר כל דרהם הוא 2.83 גרם, ללא תוספות כלל, הרי שמדובר ב 7.07 גרם – יצא שמחצית השקל בשנת תשפ"ו הוא 53.4 ₪ סה"כ.

חישוב מקסימלי – לפי 3 דרהם, בחשבון של 3.2 גרם לכל דרהם, בתוספת מע"מ, ובתוספת מחיר צרכן [שהוא ג"כ 18 אחוז ע"פ הממוצע] הרי שמדובר על 9.6 גרם כסף, עם תוספות זיכוך ושינוי שערים הוא 10 גרם. ולפ"ז 75.6 ₪ הוא 10 גרם. בתוספת מע"מ הוא 89.2 ₪, ובתוספת של 18 אחוז נוספים של מחיר לצרכן [כממוצע בין 15-20 אחוז הנ"ל] מגיע הסכום לידי 105.2 ₪ סה"כ. [באול"צ שם כתב שיש לילך לפי 10 גרם, ובתוספת מע"מ].

והשאלה, האם בשנה זו, ניתן יש להורות כהשיעור הגבוה, או כהשיעור הנמוך ביותר, או כשיעור הממוצע, שהוא 9 גרם כסף בתוספת מע"מ בלבד, ואז השיעור יהא באזור 86 ₪ לאדם.




תשובת מרן שליט"א:


הנלע"ד בענין.

  • ראשית יש לבדוק את שער הכסף לפי הזמן הסמוך לתענית אסתר, שזהו היום שבו נוהגים ליתן זכר למחצית השקל.
  • שנית, יש לחשב לכתחילה בשווי של כ-עשרה גרם כסף, כפי שכך היה נהוג בשנים מרובות, וכפי שכך הורה מרן הגרב"צ אבא שאול זצ"ל באול"צ.
  • למי שקשה עליו ליתן כשיעור הגבוה שכזה, יתן לפי שיעור של 9 גרם כסף, וכפי שהורה מרן הגרע"י זצ"ל.
  • למי שגם זה קשה עליו, יוכל להפחית שתות – ששית, או מעשרה גרם או מתשע גרם, וכפי יכולתו. עיין אול"צ.
  • תחשיב ערך כספי בשקלים – לכתחילה כולל מע"מ ולמי שקשה לו ללא מע"מ.
  • לכתחילה יהיה שיעורו בשווי מחיר לצרכן.
  • עפ"ז עולה לפי התחשיב של מחיר הכסף ביום א' אדר תשפ"ו.
  • הסכום הגבוה ביותר – מאה ₪ – ע"פ תחשיב של 9.6 גרם, בתוספת 18 אחוז מע"מ, ובתוספת 15 אחוז למחיר צרכן: 9.6 [גרם כסף] *7.56 [המחיר של כל גרם כסף] סה"כ 72.5 ₪, בתוספת 18 אחוז מע"מ סה"כ 85.6 ₪. ובתוספת מחיר לצרכן בתוספת של 15 אחוז, סה"כ 98.4 ₪. ויוסיף על זה מעט בשביל הזיכוך, ויהא מאה ₪.
  • לפי 9 גרם כסף – 92.3 ₪.
  • הפחתת שתות מ-9.6 גרם – 8 גרם כסף. סה"כ 82 ₪.
  • הפחתת שתות מ-9 גרם – 7.5 גרם כסף. סה"כ 76.9 ₪.
  • לפי חשבון ע"פ דרהם הנמוך בשיעור של 2.83 גרם לכל דרהם, יצא סה"כ 87 ₪ ע"פ החישוב הבא – השיעור המינימלי לפי חישוב של 3 דרהם – 3 דרהם כפול 2.83 יוצא 8.49 גרם כסף. כפול 7.56, יוצא 64.2 ₪. ובתוספת מע"מ יוצא 75.7 ₪, ובתוספת מחיר לצרכן 15 אחוז סה"כ 87 ₪].
  • החשבון הנמוך יותר – 2.5 דרהם כפול 2.83 גרם, סה"כ 7.07 גרם, סה"כ 53.5 ₪. בתוספת מע"מ יוצא 63.1, ובתוספת מחיר צרכן סה"כ 72.5 ₪.
  • חישוב הנמוך ביותר, ע"פ ערך של 2.5 דרהם, באופן שכל דרהם 2.83 גרם, ללא תוספות של מע"מ ובלי תוספת מחיר צרכן אלא ע"פ תוספת מחיר סיטונאי, 7.07 גרם כסף, סה"כ 53.4 ₪. בתוספת 5 אחוז מחיר סיטונאי, סה"כ 56 ₪.
  • למעשה כל אחד ישלם כפי יכולתו, לפי סדר העדיפויות הנ"ל.

ביקרא דאורייתא

שלמה ידידיה זעפראני



טבלה המסכמת את הנ"ל (לפי תאריך ראש חודש אדר תשפ"ו):

סך עגולסה"כזיכוךצרכן\סיטונאימעממחיר גרם כסףסה"כ גרם כסףגרם לכל דרהםדרהםעדיפות
100 ₪99.985631.51.151.187.569.63.23א
92.3 ₪92.330281.151.187.56933ב
82 ₪82.071361.151.187.5683.22.5ג
77 ₪76.94191.151.187.567.532.5ד
87 ₪87.098231.151.187.568.492.833ה
72.5 ₪72.581861.151.187.567.0752.832.5ו
56 ₪56.161351.0517.567.0752.832.5ז



רוצים לתרום זכר למחצית השקל בהידור שאין דומה לו?

חפשו כעת בעמדות 'נדרים פלוס' את קופת רבותינו, ותרמו מחצית השקל לפי השווי היומי המדויק


וכספכם ילך למען שוברי מזון לילדים נזקקים ורעבים ללחם!

או חייגו למוקד התרומות: 1800-202-200
 
גם אני חשבתי בזמנו להקל בזה ונתתי 3 חצאי שקלים על כל ילד, ולא הרווחתי בזה כלום,
כי למחרת הלכתי עם בני לקניות, כשפיקות בכיסו.
ופתאום עלה עשן מכיסו, כי הפיקות התחממו והתפוצצו
והטיפול בכויה עלה כפול ממה שחסכתי!!!
פתחא דלא פתחא למצותה תפתח לאסיה. עיין חידושי חתם סופר בבא בתרא ט.
 
ראשי תחתית