אמן יתומה בברכות הדל"נ חנוכה ברחובה של עיר עם שם ומלכות ובלי

[אברך]

יש כאלה המדליקים נרות חנוכה ברחובה של עיר, כיכרות וכדו', ולעניין הלכה לא מברכים, ובחב"ד פוסקים לברך. ולפעמים מבקשים מרב עיר מקומי להדליק, וכמובן שהוא לא מברך, אך ביקשו ממנו לברך ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם וכו' (לא להגיד א-ד-ו-נ-י אלא 'השם').
מה הדין לעניין אמן יתומה
א. בשמע ברכה מחבדניק שברך בשם ומלכות
ב. ברוצה לברך בלא שם ומלכות, וחושש שהציבור יענה אמן אחרי ברכתו, האם הוי אמן יתומה, ויהיה אסור לברך כך משום 'לפני עיוור'?

 

[משנה אחרונה]

כבר כתבו כל הפוסקים דבכל מקום שכוונת המברך לש"ש ויש לו ע"מ שיסמוך שעונים אחריו אמן וכן הכרעת המ"ב, והכה"ח.
מלבד מרן הגרע"י זצוקלהה"ה שחידש ברוחב בינתו שספרדי לא עונה אמן אחרי אשכנזי בר"ח כיון שאסור לו לברך.
אבל ידוע שאף א' מגדולי הדור לא הסכים איתו בשום פנים ואופן. ומהם הגרב"צ הגר"מ לוי הגר"מ מזוז בנו ח"ר יעקב הגר"מ אליהו ועוד ועוד ועוד.

 

[בן מנוח]

יש כאלה המדליקים נרות חנוכה ברחובה של עיר, כיכרות וכדו', ולעניין הלכה לא מברכים, ובחב"ד פוסקים לברך. ולפעמים מבקשים מרב עיר מקומי להדליק, וכמובן שהוא לא מברך, אך ביקשו ממנו לברך ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם וכו' (לא להגיד א-ד-ו-נ-י אלא 'השם').
מה הדין לעניין אמן יתומה
א. בשמע ברכה מחבדניק שברך בשם ומלכות
ב. ברוצה לברך בלא שם ומלכות, וחושש שהציבור יענה אמן אחרי ברכתו, האם הוי אמן יתומה, ויהיה אסור לברך כך משום 'לפני עיוור'?

כבר כתבו כל הפוסקים דבכל מקום שכוונת המברך לש"ש ויש לו ע"מ שיסמוך שעונים אחריו אמן וכן הכרעת המ"ב, והכה"ח.
מלבד מרן הגרע"י זצוקלהה"ה שחידש ברוחב בינתו שספרדי לא עונה אמן אחרי אשכנזי בר"ח כיון שאסור לו לברך.
אבל ידוע שאף א' מגדולי הדור לא הסכים איתו בשום פנים ואופן. ומהם הגרב"צ הגר"מ לוי הגר"מ מזוז בנו ח"ר יעקב הגר"מ אליהו ועוד ועוד ועוד.

אגב שמעתי שרה"י הגר"מ מאזוז שליט"א, סבור, שאם מתפללים שם ערבית יכולים להדליק בברכה וכ"נ דעת מרן הגרע"י ע"ה

 

[חיי עולם]

ובחב"ד פוסקים לברך.

מאי טעמא?