מנחה בר"ת ותפילה בפלג

[זקני דרום]

אחד שרואה חסידים שמתפללים מנחה אחרי השקיעה מזדעק ויש שלא יענו אמן ויאמרו שזה כתפילת ערבית
ומאידך מה שמתפללים תרתי דסתרי בפלג אין לזה שום מקור ברא' וכולם כותבים נגד זה
אבל בגלל שראינו את חכם עזרא עושה כן נוכל כולנו לעשות כן
ואילו שי' ר"ת היא ודאי דעה רווחת ברא'

 

[אור יעקב]

אחד שרואה חסידים שמתפללים מנחה אחרי השקיעה מזדעק ויש שלא יענו אמן ויאמרו שזה כתפילת ערבית
ומאידך מה שמתפללים תרתי דסתרי בפלג אין לזה שום מקור ברא' וכולם כותבים נגד זה
אבל בגלל שראינו את חכם עזרא עושה כן נוכל כולנו לעשות כן
ואילו שי' ר"ת היא ודאי דעה רווחת ברא'

ראה מה כוחו של המנהג...

 

[זקני דרום]

ראה מה כוחו של המנהג...

לא הבנתי
הרי מנהג זה אותיות גהנם..
והרי אין לזה שום מקור
ברכה לפני ההדלקה יש לזה כמה סיבות טובות וראיות מהרא'
והיה מנהג
ובכ"ז ביטלו
פה זה בלי שום !!! מקור !
אדרבא להדיא כתוב שאפילו בשני ימים לא לעשות כך אבל היה מנהג
כאן מדובר על אותו היום
והחסידים נהגו כן ועוד

 

[אור יעקב]

לא הבנתי
הרי מנהג זה אותיות גהנם..
והרי אין לזה שום מקור

הבית יוסף לא מספיק?

ברכה לפני ההדלקה יש לזה כמה סיבות טובות וראיות מהרא'
והיה מנהג
ובכ"ז ביטלו

זה מנהג שמקצת נשים נהגו.

רוב ככל הנשים בזמן הראשונים נהגו לברך קודם.

כאן מדובר על אותו היום
והחסידים נהגו כן ועוד

וכיון שהמנהג כגאונים זה בעיה לעשות כן.

 

[זקני דרום]

הבית יוסף לא מספיק?

זה מנהג שמקצת נשים נהגו.

רוב ככל הנשים בזמן הראשונים נהגו לברך קודם.

וכיון שהמנהג כגאונים זה בעיה לעשות כן.

ב"י???
אצל החסידים לא נהגו כהגאונים.
וכן מקצת מן הספרדים נהגו כן

 

[אור יעקב]

ב"י???

הבית יוסף כבר כתב שנהגו העולם להתפלל תרתי דסתרי ורבים מהאחרונים כתבו כן.

אצל החסידים לא נהגו כהגאונים.

לפני 500 שנה?

 

[זקני דרום]

הבית יוסף כבר כתב שנהגו העולם להתפלל תרתי דסתרי ורבים מהאחרונים כתבו כן.

לפני 500 שנה?

ראשית אתה צודק.
שנית, ראיתי בעבר הרחוק את דברי הב"י.
אבל אח"כ ראיתי קה"י בריש ברכות שמביא את ב' דעות הרא', ואינו מביא כלל דעה שאפשר באותו היום. [גם זה ראיתי פעם ואקוה שאיני טועה,] עכ"פ אז התחדדה בפני השאלה.
ושו"ר בדברי הרא"ש ולכאו' יש קצת סתירה בדבריו שבשני מקומות משמע רק בשני ימים ובמקום אחד כותב דלא כר"ת ומשמע שזה באותו היום, אבל גם בדבריו אלו יש לומר שכוונתו לשני ימים,
ובדברי הב"י בסימן רלג' יש לומר ג"כ [קצת בדוחק אבל אחרת זה לכאו' נגד כל הרא' ובלא שום מקור] שזה בשני ימים. ע"ש ותודיעני דעתך אם אפשר לומר כן בדבריו.

 

[בית יוסף להבה]

אחד שרואה חסידים שמתפללים מנחה אחרי השקיעה מזדעק ויש שלא יענו אמן ויאמרו שזה כתפילת ערבית
ומאידך מה שמתפללים תרתי דסתרי בפלג אין לזה שום מקור ברא' וכולם כותבים נגד זה
אבל בגלל שראינו את חכם עזרא עושה כן נוכל כולנו לעשות כן
ואילו שי' ר"ת היא ודאי דעה רווחת ברא'

א. עדיף שלא יזדעק על מנהגים של אחרים ואז לא תיווצר טענה מעיקרא.
ב אם חכם עזרא הגיע למסקנה שאפשר להתפלל מנחה וערבית באותו היום, אז הלכה כבתראי. וזו תהיה ראיה, שכל מה שמבואר בראשונים, או שאינו להלכה מפני איזה טעם, או שזה לא רלוונטי לנושא האמור.

 

[זקני דרום]

א. עדיף שלא יזדעק על מנהגים של אחרים ואז לא תיווצר טענה מעיקרא.
ב אם חכם עזרא הגיע למסקנה שאפשר להתפלל מנחה וערבית באותו היום, אז הלכה כבתראי. וזו תהיה ראיה, שכל מה שמבואר בראשונים, או שאינו להלכה מפני איזה טעם, או שזה לא רלוונטי לנושא האמור.

ידידי אני מדבר על אותם המזדעקים,
ואינם רואים את ה"גיבנת" של עצמם.

 

[בית יוסף להבה]

ידידי אני מדבר על אותם המזדעקים,
ואינם רואים את ה"גיבנת" של עצמם.

אני תמה על כבודו, שפונה כלל למזדעקים. זה דרכם למו, לראות את הרע של אחרים.

 

[זקני דרום]

אני תמה על כבודו, שפונה כלל למזדעקים. זה דרכם למו, לראות את הרע של אחרים.

לרוב
רק כאן אני מכיר את מאנשים רגילים
וההסבר לזה שכל אחד מורגל בדברים מסוימים שנראים לו פשוטים [כמוני שגדל על פלג ] ואצל אחרים זה בר"ת ושאר דברים
וצריך קצת יושרה והבנה מורכבת של המציאות לפני שמדברים על אחרים בפרט קהילות חשובות.