אסתר מתנות לאביונים לעילוי נשמת מרע"ה

[ממדבר מתנה]

כתב בספר קיצור אלשיך (אסתר ט, כב): הרלב"ג כתב שמרדכי תיקן להם לישראל שיתנו בפורים מתנות לאביונים, דאיתא במדרש שאליהו הנביא בא אצל משה רבינו וספר לו הגזרת המן, ובקש ממנו שיתפלל להקב"ה לבטל הגזרה. ומשה אמר לו אם יש איזה צדיק בעולם שישתתף עמו בתפלה, ואמר לו אליהו יש צדיק אחד ומרדכי שמו. ואמר משה לאליהו שיאמר למרדכי שיתפלל, ובאותה עת שמרדכי יתפלל גם הוא יתפלל, וע"י תפלת שניהם היתה הגאולה. ע"כ תקן מרדכי שבכל שנה בפורים יתנו צדקה ומתנות לאביונים עבור נשמת משה. עכ"ל.
והוא חידוש גדול.
וצריך עיון אם ר"ל שצריך לכוון לזה, דהיינו שתהיה המצוה לע"נ מרע"ה.
או שמא גם אם אינו מתכוון לכך, עצם עשיית המצוה נתקנה על דעת כן.

 

[אלישמע]

כתב בספר קיצור אלשיך (אסתר ט, כב): הרלב"ג כתב שמרדכי תיקן להם לישראל שיתנו בפורים מתנות לאביונים, דאיתא במדרש שאליהו הנביא בא אצל משה רבינו וספר לו הגזרת המן, ובקש ממנו שיתפלל להקב"ה לבטל הגזרה. ומשה אמר לו אם יש איזה צדיק בעולם שישתתף עמו בתפלה, ואמר לו אליהו יש צדיק אחד ומרדכי שמו. ואמר משה לאליהו שיאמר למרדכי שיתפלל, ובאותה עת שמרדכי יתפלל גם הוא יתפלל, וע"י תפלת שניהם היתה הגאולה. ע"כ תקן מרדכי שבכל שנה בפורים יתנו צדקה ומתנות לאביונים עבור נשמת משה. עכ"ל.
והוא חידוש גדול.
וצריך עיון אם ר"ל שצריך לכוון לזה, דהיינו שתהיה המצוה לע"נ מרע"ה.
או שמא גם אם אינו מתכוון לכך, עצם עשיית המצוה נתקנה על דעת כן.

לענ"ד א"צ לכוין, שהרי הרלב"ג ידע שעד שחידש זאת איש לא כיון,
ועל כרחך דמועיל אף בלא כוונה.

 

[שאינו יודע לשאול]

לענ"ד א"צ לכוין, שהרי הרלב"ג ידע שעד שחידש זאת איש לא כיון,
ועל כרחך דמועיל אף בלא כוונה.

בוודאי שמועיל אף בלא כוונה, ובוודאי שזה חידוש, השאלה אם יש עניין לכוון או שגם אם נחוש לאותו חידוש, אין כוונתו שיכוונו לשם זה.
ולדעתי אם כבר באנו לדמות זה דומה יותר לסוכה וציצית דכתיב בהו "למען", ואם כך היתה כוונת מרדכי, לקיים תקנתו יש "עניין" [ולא יותר מעניין - כי סוף סוף אין זה אלא חידוש של הרלב"ג ולא מסורת ברורה ובוודאי שלא נזכר בש"ס ובפוסקים] לכוון לשם נשמת משה רבינו.