באנר תרומה

מבטלין תלמוד תורה למקרא מגילה למה צריך פסוק?

הצטרף
4/11/25
הודעות
1,110
בגמרא בדף ג ילפינן מקרא ד"משפחה ומשפחה" שמבטלין עבודה למקרא מגילה, וכל שכן תלמוד תורה דיחיד, אבל דרבים לא מבטלין.
ותמוה טובא מדוע צריך מקור לזה, אטו למשתה ושמחה של פורים יש פסוק במגילה להדיא שמבטלין תורה ?! הלא עצם התקנה מחייבת לבטל תורה, ואם תקנו תקנה שלוקחת זמן מה ליישם אותה, הרי שתקנו לבטל תורה באותו זמן, ואילו לא נאמר אותו פסוק של "משפחה ומשפחה" מה היינו אומרים שלא יקראו מגילה אלא מי שמבטל תורה ? מאי שנא מכל תקנות חז"ל בכל הדורות שרובם מבטלות תורה בזמן שמקיימים אותם.
 
בגמרא בדף ג ילפינן מקרא ד"משפחה ומשפחה" שמבטלין עבודה למקרא מגילה, וכל שכן תלמוד תורה דיחיד, אבל דרבים לא מבטלין.
ותמוה טובא מדוע צריך מקור לזה, אטו למשתה ושמחה של פורים יש פסוק במגילה להדיא שמבטלין תורה ?! הלא עצם התקנה מחייבת לבטל תורה, ואם תקנו תקנה שלוקחת זמן מה ליישם אותה, הרי שתקנו לבטל תורה באותו זמן, ואילו לא נאמר אותו פסוק של "משפחה ומשפחה" מה היינו אומרים שלא יקראו מגילה אלא מי שמבטל תורה ? מאי שנא מכל תקנות חז"ל בכל הדורות שרובם מבטלות תורה בזמן שמקיימים אותם.

לא עיינתי, רק בשביל ההשכלה.
הכוונה שם שהמתמידים הגדולים יאלצו להשהות לימודם בזמן הקריאה/עבודה ?
או שהכוונה שמי שכעת עוסק בתורה, עליו לעצור ולהפסיק מלימודו כדי לקיים המצוה ?
 
ומתחילה דנתי לומר [מכוח דברי המג"א והמחה"ש בסימן תרפז] שהנושא הוא לבטל תורה כדי ללכת ולטרוח לשמוע מגילה בציבור ברוב עם, אבל לכאורה ברור בדעת רוב רבותינו הפוסקים [מלבד המגן אברהם הנ"ל] שלא הבינו כך, אלא שצריך פסוק לעצם מקרא מגילה, ראשית המשנ"ב בשער הציון כותב ב"רבים" היינו דווקא כל ישראל, אבל ת"ת דרבים של מאה איש וכיו"ב מבטלין בשביל מקרא מגילה, ומוכח שהנושא הוא עצם קריאת המגילה, ולא הקריאה ברוב עם.
שנית והוא העיקר - קושיית העולם שידועה בשם הבית אפרים, מה שייך ביטול תורה בשביל מקרא מגילה אטו מגילה עצמה לאו תורה היא, וידוע שהוא תירץ שזה ביטול תורה באיכות, וכעין זה תירץ הרש"ש במגילה שם שלמי שכבר אינו בתחילת לימודו יש לו ללמוד בתלמוד רוב ימיו ורק לעיתים מזומנים תורה שבכתב, ועבורו תורה שבכתב זה ביטול תורה, עוד תירץ הרש"ש למי שתלמידיו תלויים בו והם כבר שמעו מגילה, ואם יבטל שיעורו עכשיו יגרום להם להבטל מלימוד כדי שהוא יקרא, והמהרש"ק בחכמת שלמה בשו"ע שם מחדש שאי אפשר לכוון לשם שניהם, ועוד, ומדברי כולם אתה למד שהנושא היה עצם הקריאת מגילה והק"ל.
[ואפילו הערוך השולחן שתירץ זה גופא, היינו שמבטלין ללכת ולטרוח לקרוא בציבור, רואים שהיתה לו הו"א אחרת, וצ"ב מה בכלל הנושא וכנ"ל].
 
לא עיינתי, רק בשביל ההשכלה.
הכוונה שם שהמתמידים הגדולים יאלצו להשהות לימודם בזמן הקריאה/עבודה ?
או שהכוונה שמי שכעת עוסק בתורה, עליו לעצור ולהפסיק מלימודו כדי לקיים המצוה ?
היו מבטלין עבודת הקרבנות [שזה עוון חמור מאוד] לצורך קריאת מגילה, ומזה למדו שגם "מבטלין תורה" לצורך מקרא מגילה, יותר מזה לא נראה לי מפורש.
 
לא עיינתי, רק בשביל ההשכלה.
הכוונה שם שהמתמידים הגדולים יאלצו להשהות לימודם בזמן הקריאה/עבודה ?
או שהכוונה שמי שכעת עוסק בתורה, עליו לעצור ולהפסיק מלימודו כדי לקיים המצוה ?
לשון הגמרא :
והשתא דאמרת מדינה ומדינה ועיר ועיר לדרשה משפחה ומשפחה למאי אתא אמר רבי יוסי בר חנינא להביא משפחות כהונה ולויה שמבטלין עבודתן ובאין לשמוע מקרא מגילה דאמר רב יהודה אמר רב אכהנים בעבודתן ולוים בדוכנן וישראל במעמדן כולן מבטלין עבודתן ובאין לשמוע מקרא מגילה תניא נמי הכי כהנים בעבודתן ולוים בדוכנן וישראל במעמדן כולן מבטלין עבודתן ובאין לשמוע מקרא מגילה מכאן סמכו של בית רבי שמבטלין תלמוד תורה ובאין לשמוע מקרא מגילה קל וחומר מעבודה ומה עבודה שהיא חמורה מבטלינן תלמוד תורה לא כל שכן.
 
לשון הגמרא :
והשתא דאמרת מדינה ומדינה ועיר ועיר לדרשה משפחה ומשפחה למאי אתא אמר רבי יוסי בר חנינא להביא משפחות כהונה ולויה שמבטלין עבודתן ובאין לשמוע מקרא מגילה דאמר רב יהודה אמר רב אכהנים בעבודתן ולוים בדוכנן וישראל במעמדן כולן מבטלין עבודתן ובאין לשמוע מקרא מגילה תניא נמי הכי כהנים בעבודתן ולוים בדוכנן וישראל במעמדן כולן מבטלין עבודתן ובאין לשמוע מקרא מגילה מכאן סמכו של בית רבי שמבטלין תלמוד תורה ובאין לשמוע מקרא מגילה קל וחומר מעבודה ומה עבודה שהיא חמורה מבטלינן תלמוד תורה לא כל שכן.

זהו בדיוק, מבטלין באמצע העבודה והלימוד ובאין לשמוע מגילה.
 
ואם לא היה פסוק אז מה ? היו ממשיכים ללמוד ?
ומנין שמפסיקים באמצע הלימוד למשתה ושמחה של פורים ? הרי שם אין פסוק.
או שמא לא...
האם מכיון שתלמוד תורה זמנה כל היום וכל הלילה, לא נאמר שעצם התקנה לקרוא מגילה, שיעשה כן גם על חשבון ביטול תורה ? [והרי לעצם הביטול תורה אין נפקא מינה אם רק מתחיל או כבר באמצע הלימוד]
 
ואם לא היה פסוק אז מה ? היו ממשיכים ללמוד ?

אולי היו ממשיכים עד גמר העבודה ואז קוראים.
ואם הלימוד או העבודה לא היו נגמרים, אז היו מבטלים המצוה, כהא דרשב"י ורבי שלא היו פוסקין לק"ש.


ומנין שמפסיקים באמצע הלימוד למשתה ושמחה של פורים ? הרי שם אין פסוק.
או שמא לא...

אולי באמת לא.


האם מכיון שתלמוד תורה זמנה כל היום וכל הלילה, לא נאמר שעצם התקנה לקרוא מגילה, שיעשה כן גם על חשבון ביטול תורה ? [והרי לעצם הביטול תורה אין נפקא מינה אם רק מתחיל או כבר באמצע הלימוד]

זמנה כל הלילה, אבל צריך שיהא אחד כזה שלומד כל היום וכל הלילה, ומקמי דאתא פורים הוא כבר לומד, ולבתר דנפיק פורים הוא עוד לומד.
וזה לא מצינו, (מקובל שהסדר נגמר מתי שהוא), השאלה אם לפסוק את הלימוד לפני הזמן ולקרא מגילה. או לא.
 
אולי היו ממשיכים עד גמר העבודה ואז קוראים.
ואם הלימוד או העבודה לא היו נגמרים, אז היו מבטלים המצוה, כהא דרשב"י ורבי שלא היו פוסקין לק"ש.
אולי באמת לא.
זמנה כל הלילה, אבל צריך שיהא אחד כזה שלומד כל היום וכל הלילה, ומקמי דאתא פורים הוא כבר לומד, ולבתר דנפיק פורים הוא עוד לומד.
וזה לא מצינו, (מקובל שהסדר נגמר מתי שהוא), השאלה אם לפסוק את הלימוד לפני הזמן ולקרא מגילה. או לא.
כלומר הבנת כת"ר היא שהנושא הוא על הזמן של המגילה, האם להקדים אותה מיד כשהגיע זמנה בשעה שהוא כבר עוסק בתורה, או שמא לאחר אותה, עד אחרי שבין כך יסיים ללמוד, אבל בתנאי שלא יעבור זמנה כי אם יעבור בוודאי לא יפסיק, וה"ה למשתה ושמחה וכל כיו"ב [וכך הבינו האחרונים הנ"ל ודלא כהמג"א שלכאורה הבין לא כך] ודפח"ח.
ולפי זה אולי יש לומר תירוץ פשוט מאוד על קושיית הבית אפרים, דכיון שכל הנושא הוא לבטל את התורה שלומד עכשיו, שהרי בין כך ימשיך ללמוד אחרי המגילה, ובין כך יקרא מגילה, וכל הנושא הוא מה יהיה קודם למה, אם כן את התורה שהוא לומד עכשיו שפיר הוא מבטל, דבשלמא אם "ביטול תורה" היה כפשוטו שהנושא הוא ללמוד ולא לקרוא מגילה או לקרוא מגילה ולא ללמוד, שפיר קשיא מאי ביטול תורה איכא, אך הואיל והנושא הוא להקדים, א"כ בוודאי שהנושא שעוסק בו חשוב יותר כל עוד לא מבטל מגילה בתוך זמנה [היינו של לילה עד עמוד השחר ושל יום עד שקיעת החמה] וייפגע טובא הלימוד, ואולי זה בכלל תירוץ הבית אפרים.
 
אבל בתנאי שלא יעבור זמנה כי אם יעבור בוודאי לא יפסיק
בוודאי יפסיק, דאין זו מצווה עוברת
אבל מצווה עוברת - כל מצוה דאורייתא קודמת לקריאת המגילה ואם אי אפשר לקיים שניהם חייב לקיים את הדאורייתא בלבד
ואם אפשר לקיים שניהם יקיים קודם כל מקרא מגילה חוץ ממת מצווה שחייב לעסוק בו לפני מקרא מגילה, אבל בשאר מצוות דרבנן כל מצווה דאורייתא קודמת וזו הייחודיות והחידוש במגילה. ובמצווה שאינה עוברת חייב לדאוג לקיים את הדרבנן ואינו יכול לפטור עצמו בכך שעוסק בתורה, אלא אדרבה, אין דין קדימה לדרבנן ועליו להמשיך בתלמודו כל שאפשר לקיים שניהם.
 
ראשי תחתית