עמוד במגילה

[במערבא אמרי]

באור לציון (ח"ד פרק נו ס"ב) כתב שלבני ספרד יש להיזהר ולא לקרוא במגילה שאין בה עמוד שמחזיק את הקלף, ואם אין לו מגילה אחרת אלא רק זו, לא יברך עליה.
מאידך, בילקו"י (סימן תרצ"א ס"א ט) כ' בשם אביו מרן הגר"ע שבדיעבד כשרה וקוראים בה בברכותיה.
מ"מ לכתחילה ודאי שצריך להקפיד בכך לכו"ע.

ידוע מה מנהג התימנים בזה?
הגר"ש מחפוד נראה שלא מקפיד בזה

מאידך בתמונה אחרת נראה שיש עמוד.

 

[איש ההשקפה]

בר"מ לא נז' מענין עמוד כלל, וגם בב"י יל"פ דהוא רק מעלה, וד' האור לציון שכ' שא"א לברך תמוהין מאוד, ואין הלכה כן.

 

[אברימי]

וד' האור לציון שכ' שא"א לברך תמוהין מאוד, ואין הלכה כן.

אני לא חושב שעל כל פסק תמוה של רב גדול אפשר מיד לומר "ואין הלכה כן".
אולי יותר נכון לומר: "ודברי הרב צריכים עיון" וכד'.

 

[איש ההשקפה]

אני לא חושב שעל כל פסק תמוה של רב גדול אפשר מיד לומר "ואין הלכה כן".
אולי יותר נכון לומר: "ודברי הרב צריכים עיון" וכד'.

כל הפוס' לא הזכירו מזה כלום וכמעט אין מזה בראשונים
וגם הדין בס"ת דבעי' עמוד הוא בשביל לגלול, אבל במגילה מאן דכר שמי',
וגם משמעות הב"י נראה שהוא יותר הידור

 

[שופר הולך]

בר"מ לא נז' מענין עמוד כלל, וגם בב"י יל"פ דהוא רק מעלה, וד' האור לציון שכ' שא"א לברך תמוהין מאוד, ואין הלכה כן.

אתה קובע שאין הלכה כן?

 

[רק תורה]

כל הפוס' לא הזכירו מזה כלום וכמעט אין מזה בראשונים
וגם הדין בס"ת דבעי' עמוד הוא בשביל לגלול, אבל במגילה מאן דכר שמי',
וגם משמעות הב"י נראה שהוא יותר הידור

יש על זה טור וש"ע מפורשים... צריך יותר מזה? ויש בזה הרבה בראשונים, בספר התרומות, מהר"ם מרוטנבורג, הר"ש, הרא"ש, הגמ"י, סמ"ג, מאירי ובטור ומסתמא עוד...

ידוע מה מנהג התימנים בזה?

יכול להיות שהתימנים נוהגים לקהל בזה משום שלדעת הרמב"ם אינה כספר תורה כי אם למה שהשוותה לו
אבל לדעת רבינו תם הינה כספר תורה ממש, ולכן צריכה עיבוד לשמה ועמוד ועוד

ולכן על הספרדים להקפיד לשמוע מגילה עם עמוד, ויש להיזהר בזה כששומעים מגילה מאשכנזים שאין בה עמוד (שנהגו בדורות הסמוכים לאחרונים דלא כראשוניהם לעשות עמוד).

ומה מאוד יש לתמוה שיש לפעמים ספרדים שכנראה לא מודעים להלכה זו, וכנראה זה נובע מזה שהסופר מביא להם הקלפים ואח"כ קונים בית מגילה בלי עמוד מובנה.

כפי שעוררו על זה כאן

ר

'לשים לב - לשמוע ממגילה כשרה - עם "עץ חיים"'

20/2/25

לדעת הש"ע בעי עמוד (עץ חיים) במגילה, ויש דעות שזה לעיכובא, לכן מי שמתפלל עם אשכנזים ע"פ רוב מסתבך בזה. ויש לא מודעים / שמים לב לזה.

• רק תורה
• תגובות: 0
• פורום: הלכה

• 

 

[אברימי]

כל הפוס' לא הזכירו מזה כלום וכמעט אין מזה בראשונים
וגם הדין בס"ת דבעי' עמוד הוא בשביל לגלול, אבל במגילה מאן דכר שמי',
וגם משמעות הב"י נראה שהוא יותר הידור

לא כתבתי שלא צריך עיון (ואגב, אני לא מונח בסוגיא). כתבתי שלא על כל תמיהה כותבים מיד "אין הלכה כן".

 

[רק תורה]

יכול להיות שהתימנים נוהגים לקהל בזה משום שלדעת הרמב"ם אינה כספר תורה כי אם למה שהשוותה לו
אבל לדעת רבינו תם הינה כספר תורה ממש, ולכן צריכה עיבוד לשמה ועמוד ועוד

מצאתי כאן שהגר"י רצבי כותב שמנהגם לעשות עמוד ומתייחס גם לדעת הרמב"ם

HBreader - עולת יצחק - א

 

[במערבא אמרי]

מצאתי כאן שהגר"י רצבי כותב שמנהגם לעשות עמוד ומתייחס גם לדעת הרמב"ם

HBreader - עולת יצחק - א

ייש''כ.
באמת זכורני שראיתי בעבר תמונה של הגר''י רצאבי קורא ממגילה עם עמוד, ולכן התעוררתי לשאול מה מנהג התימנים בזה.

 

[עבד השם]

מצאתי כאן שהגר"י רצבי כותב שמנהגם לעשות עמוד ומתייחס גם לדעת הרמב"ם

HBreader - עולת יצחק - א

ורבים מרבני תימן חולקים עליו ואומרים שמנהג תימן לא לעשות שום עמוד, וכל המגילות התימיות שבהן עמוד, רואים שהעמוד חדש יותר משאר המגילה, כלומר חדשות מקרוב שמוהו.
הרב ארז רמתי מעיד על חותנו הגר״ע בסיס זצ״ל שלא הקפיד על זה בכלל, ולא מפני שלא היה לו אלא היו לו שתי מגילות – אחת עם עמוד ואחת בלי – והוא היה קורא מתוך זאת בלי.
וכמדומני שראיתי גם בספרי מנהגי מרוקו (בספר מנהגי בית אבא) שגם אצלנו לא נהגנו בעבר לשים עמוד (ואין ספק שההדיוטות הקופצים בראש ידקלמו מיד שהנה עוד מנהג שהושפעו מהאשכנזים).

 

[רק תורה]

וכמדומני שראיתי גם בספרי מנהגי מרוקו (בספר מנהגי בית אבא) שגם אצלנו לא נהגנו בעבר לשים עמוד (ואין ספק שההדיוטות הקופצים בראש ידקלמו מיד שהנה עוד מנהג שהושפעו מהאשכנזים).

מעניין, במשפחתי עברה מגילה לפני כמאה שנה ויש בה עמוד.
היא נראית בערך כמו בתמונה כאן

מגילת אסתר על גוויל - מרוקו, המאה ה-17/18 | קדם בית מכירות פומביות בע״מ

מגילת אסתר. [מרוקו, המאה ה-17/18]. כתובה על גוויל כהה. 29 שורות בעמודה. גלולה על ידית עץ חרוטה ומעוטרת במגזרת מתכת. בשובל שבסוף המגילה, נכתבו ברכות המגילה, בכתיבה מרובעת ובכתיבה ספרדית-בינונית. מעל המילים בברכת "הרב את ריבנו" נכתבו כוונות קבליות. גובה הקלף: 32 ס"מ. מצב בינוני. מספר מקומות במצב...

www.kedem-auctions.com

 

[שופר הולך]

עמוד במגילת אסתר

ידועים דברי הרמ"א (תרצא ס"ב) שהעיד שמנהג אשכנז היה לעשות מגילה ללא עמוד, והאחרונים (ראה שם בט"ז סק"ב) ביארו שכיון שלא נתפרש איה מקום העמוד לא עשאוהו כלל, והגר"א שם נקט כדברי המחבר, כיון שכך מבואר בגמרא. והמ"ב (סקט"ז) הביא לדברי הגר"א, וכידוע מנהג החזו"א היה לקרוא במגילה ללא עמוד. בספר קול יעקב...

tora-forum.co.il