מזיק במחשבה

[מלחמת הפשט]

מה הדין להזיק במחשבה שלכאורה אמרינן ב"ב ב: לא יעמוד וכן היזק ראייה אך בפשטות אין על כך תביעת ממון וצ"ע לדינא באחד שמודה שהוא הזיק לחבירו במחשבה וכן מזיק בדיבור (מונח לי שהקצות דן בבמזיק בדיבור בס' כה עיי"ש מוכר חובו לחבירו וחזר ומחלו אך צ"ע במחשבה

 

[אד יעלה]

זה לא היזק במחשבה
אלא נזקי שכנים שכאשר הוא מסתכל הוא לא יכול לדור בביתו
וזה גדרים אחרים ממזיק רגיל.

 

[מלחמת הפשט]

ברמב"ן שם מט. כמדומני כתב שהוו באותו גדר עיי"ש ולדבריו צ"ב מדוע הוא ב"ב ולא בב"ק והדברים עתיקים

 

[כהנא דמסייע]

מה הדין להזיק במחשבה שלכאורה אמרינן ב"ב ב: לא יעמוד וכן היזק ראייה אך בפשטות אין על כך תביעת ממון וצ"ע לדינא באחד שמודה שהוא הזיק לחבירו במחשבה וכן מזיק בדיבור (מונח לי שהקצות דן בבמזיק בדיבור בס' כה עיי"ש מוכר חובו לחבירו וחזר ומחלו אך צ"ע במחשבה

שאלה יפה.

יש נדון של ר' ישראל סלנטר באדם גדול שמקפיד האם חשיב מזיק. ר' יצחק בלאזר אחז שכן.

הגם שבגמ' ב''ק בהכונס, מחלקת בין זורה בשבת, שכיון שכוונתו לזרות אף שלא עשה בידיים כל הזרייה, חייב דמלאכת מחשבת אסרה תורה

אך בנזיקין ליבה וליבתה הרוח פטור. דגרמא בנזיקין פטור.

השאלה היא אם זה אסור.

ולכאורה תלוי בסיבת האיסור

אם מצד ואהבת לרעך וכו', כמבואר ביד רמ''ה לא יחפור, וכן לרמב''ם ודאי אסור דצריך לחוס על ממונו כמו שחס על ממון עצמו.

אך לעבור על האיסור המבואר בטור, מצד לא תגזול, לכאו' בעינן 'ויגזול את החנית' בידיים

 

[מלחמת הפשט]

רק רש"י אוחז שבעינן מעשה אך נדמה לי שתוס' ב"ק בהכונס פליגי ועוד צ"ע על רש"י מב"ב קה: כמדומני שאיתא שהכופר בפיקדון גזלן והתם ליכא מעשה ועוד במה שתלית לשיטתם יש לעיין אי אזלינן בתא הטעם א"ד איכא הדרה דינית לכולם