נדרים נדרים י. לשון שבדו להם חכמים להיות נודר בו

[משיב כהלכה]

לכאורה תמוה כל החשש הרחוק הזה, כדלהלן:

1. שמא יאמר קרבן (ולכן תקנו קונם במקום קרבן).

2. וכאשר יאמר קרבן, שמא יאמר קרבן לה'.

3. וכאשר יאמר קרבן לה', שמא יהפוך ויאמר לה' קרבן.

4. וכאשר יאמר לה' קרבן, שמא יקבל שבץ לאחר שיאמר את המילה לה', ונמצא מזכיר שם שמים לבטלה...

 

[כאייל תערוג]

אני הבנתי שלא שחששו שמא יקרה, אלא גזרו כך כיון שהיו כמה וכמה סיפורים כאלו.

 

[נציבים]

יש להעמיק את השאלה שהרי חז"ל תיקנו ברכות ברוך אתה ד' ולמה לא יחששו שמא יאמר ה' אתה ברוך וכל החששות הנ"ל?
והביאור בזה שדבר שיש לו מטבע לשון קבוע אין לחשוש כל חשש, אך דבר שלא תיקנו בו לשון קבועה יש לחשוש לשם שמים לבטלה
וממילא מאחר ואין מטבע לשון להתפסה יש לחשוש שמא יאמר ככל החששות הנ"ל. ועיין.