משניות נגעים פרק א משנה ה / היתה בו מחיה והלכה

[משיב כהלכה]

לקמן מובא במשנה "השחין או מחית השחין והמכוה ומחית המכוה והבוהק", שכל אחד מחמישה אלו שנכנס לתוך המחיה, או מקיפה, או מיעט משיעורה, או חילקה, הרי נטהר סימן הטומאה.

כיצד מחיה נכנסת לתוך מחיה?

סימן הטומאה הוא הנגע שבשחין או במכוה, דהיינו מראה לבן (אחד מארבעה מראות: כשלג, כסיד ההיכל, כצמר לבן, כקרום ביצה), ובתוכו אחד משלושת סימני הטומאה: שיער לבן, מחיה, פשיון (הרחבה של הנגע).

נמצא שיש מחיה בתוך הנגע, והיא סימן הטומאה, ויש מחיה בשחין או במכוה, היינו בשר בריא שנמצא בתוך השחין או המכוה.

ואם נכנס מחית השחין לתוך מחית הנגע, טהור (כי מחית הנגע צריכה להיות מוקפת מכל צדדיה במראה הנגע הלבן).