הצעיר בכהונה
חבר חדש
- הצטרף
- 22/7/25
- הודעות
- 25
שלום רב לכל החברים,
נחשפתי לקטע קצר שבו הראש״ל הקודם טוען ש"לימוד בשטחיות יכול להרוס את ההלכה" (אפשר להכניס במנוע החיפוש את המשפט שבין המירכאות).
באותו קטע הוא יוצא נגד רב עלום שם שלפי התקפתו למד בשטחיות ולכן פסק שמי שענה אמן על ברכת הנהנין ולא התכוון לצאת ולא התכוון המברך להוציאו, אינו צריך לברך כשאוכל בעצמו כי יש לחשוש לדעה שמצוות אינן צריכות כוונה. הוא טען שאינו מגלה מי הוא בעל הדעה משום שיש "שבעה עשר לאוין".
אמנם תורה היא וללמוד אנו צריכים. האם באמת יש מי שכתב כך?
אם כוונתו לברכת ה׳, הראש״ל הקודם הוא זה שנתפס בשטחיות, שהרי הוא כתב במסקנתו שאינו יוצא יד״ח וצריך לחזור ולברך, ורק במשא ומתן דן בזה. (ברכת ה׳ ח״א פרק ד הערה 3). אולי האורך של ההערה (ארבעה עמודים) הטעה אותו?
מלבד זאת, קשה לי עם הטענה שלו שמי שאינו לומד מספרי האחרונים האשכנזיים אינו יודע לדמות מילתא למילתא. אמנם בודאי שאין לנו לפסול שום ספר בגלל שמחברו היה אשכנזי אלא יש לנו ללמוד מכל הספרים (כולל רבני המזרחי), אבל לטעון את מה שטען פירושו שהשכל הישר נמצא אך ורק אצל האשכנזים! האם זו מורשת מרן הגרע״י זצ״ל?
נחשפתי לקטע קצר שבו הראש״ל הקודם טוען ש"לימוד בשטחיות יכול להרוס את ההלכה" (אפשר להכניס במנוע החיפוש את המשפט שבין המירכאות).
באותו קטע הוא יוצא נגד רב עלום שם שלפי התקפתו למד בשטחיות ולכן פסק שמי שענה אמן על ברכת הנהנין ולא התכוון לצאת ולא התכוון המברך להוציאו, אינו צריך לברך כשאוכל בעצמו כי יש לחשוש לדעה שמצוות אינן צריכות כוונה. הוא טען שאינו מגלה מי הוא בעל הדעה משום שיש "שבעה עשר לאוין".
אמנם תורה היא וללמוד אנו צריכים. האם באמת יש מי שכתב כך?
אם כוונתו לברכת ה׳, הראש״ל הקודם הוא זה שנתפס בשטחיות, שהרי הוא כתב במסקנתו שאינו יוצא יד״ח וצריך לחזור ולברך, ורק במשא ומתן דן בזה. (ברכת ה׳ ח״א פרק ד הערה 3). אולי האורך של ההערה (ארבעה עמודים) הטעה אותו?
מלבד זאת, קשה לי עם הטענה שלו שמי שאינו לומד מספרי האחרונים האשכנזיים אינו יודע לדמות מילתא למילתא. אמנם בודאי שאין לנו לפסול שום ספר בגלל שמחברו היה אשכנזי אלא יש לנו ללמוד מכל הספרים (כולל רבני המזרחי), אבל לטעון את מה שטען פירושו שהשכל הישר נמצא אך ורק אצל האשכנזים! האם זו מורשת מרן הגרע״י זצ״ל?
