נוסח הברכה לכסות הדם בעפר

אד יעלה

חבר חדש
הצטרף
11/5/25
הודעות
160
הנוסח של הברכה לכסות הדם בעפר ולכאורה צריך ביאור מה הנוסח הזה הלא בטבילת כלים לא מברכים על טבילת כלים במים
ויש שביארו כיון שמבואר שיש שתי דינים בכיסוי הדם שצריך לשים עפר גם מלמעלה וגם מלמטה [וכמבואר במה שכתבנו בכיסוי הדם 1] וזהו שאומרים בעפר כנגד שתי החלקים [ואולי צ''ע ממלה ופריעה שגם שם יש שתי חלקים ואין מזכירים שתיהם]
 
אולי אין הכוונה לשני חלקים במצוה, כי אדרבה שני החלקים הם מצוה אחת ואם לא עשה את זה לא יצא ידי חובתו, וזה פשוט שאין מברכים על ארבעת הציציות, ואין מברכין אפילו על ארבעת המינים רק מזכירים את העיקר. אלא שהכוונה היא לרמוז שהדם צריך להתכסות כשהוא כבר נמצא בתוך העפר, והוא אופן מעשה המצוה עצמו.
 
אולי אין הכוונה לשני חלקים במצוה, כי אדרבה שני החלקים הם מצוה אחת ואם לא עשה את זה לא יצא ידי חובתו, וזה פשוט שאין מברכים על ארבעת הציציות, ואין מברכין אפילו על ארבעת המינים רק מזכירים את העיקר. אלא שהכוונה היא לרמוז שהדם צריך להתכסות כשהוא כבר נמצא בתוך העפר, והוא אופן מעשה המצוה עצמו.
יפה
אבל עדיין יש מצוות שגם בהם יש שני חלקים ולא מזכירים זאת בברכה.
 
יפה
אבל עדיין יש מצוות שגם בהם יש שני חלקים ולא מזכירים זאת בברכה.
לפי ההגדרה שכתבתי, אין הכוונה שיש שני חלקים במצווה, אלא עיקר המכוון הוא להגדיר את אופן עשיית המצוה, שהכיסוי יהיה כשהדם כבר נמצא בעפר.
 
ראה בבית הלוי בפרשתנו שביאר בטוב טעם שברכת על המילה היא כנגד החיתוך וברכת להכניסו בבריתו של א"א היא על מעשה הפריעה.
מדברי הראשונים לא נראה שהם סוברים כן, שהם נתנו לזה טעמים אחרים, שמא יחזור בו האב וכיוצא באלה.
 
מדברי הראשונים לא נראה שהם סוברים כן, שהם נתנו לזה טעמים אחרים, שמא יחזור בו האב וכיוצא באלה.
ראית דבריו? הוא מוכיח כן מסוגיות מפורשות.
ואיני יודע לאיזה ראשונים כוונתך ומה שייך שיחזור בו? אם הילד נימול מה שייך חזרה.
בבקשה באר לי דבריך.
 
צודק. לא ציטטתי היטב.
הציטוט הוא, שאי אפשר לברך (להכניסו) כשאחר עושה קודם המילה שמא יחזור בו המוהל (כך פירשו האחרונים את דברי התוספות בשבת קלז: וזה לשונו:
והא דאמרינן דכל המצות מברך עובר לעשייתן ה"מ כשהמברך עצמו עושה המצוה. ע"כ), אבל אפשר לברך גם קודם הפריעה כיון שמל ולא פרע כאילו לא מל. אלה דברי הרא"ש שם, לפי הט"ז רס"ה סק"א.
זה לשון הרא"ש: ועוד שמעתי כשאבי הבן מברך מיד אחר ברכת המוהל מיקרי שפיר עובר לעשייתו וגם להבא לפי שעדיין לא פרע ותנן מל ולא פרע כאילו לא מל. עד כאן.
 
צודק. לא ציטטתי היטב.
הציטוט הוא, שאי אפשר לברך (להכניסו) כשאחר עושה קודם המילה שמא יחזור בו המוהל (כך פירשו האחרונים את דברי התוספות בשבת קלז: וזה לשונו:
והא דאמרינן דכל המצות מברך עובר לעשייתן ה"מ כשהמברך עצמו עושה המצוה. ע"כ), אבל אפשר לברך גם קודם הפריעה כיון שמל ולא פרע כאילו לא מל. אלה דברי הרא"ש שם, לפי הט"ז רס"ה סק"א.
זה לשון הרא"ש: ועוד שמעתי כשאבי הבן מברך מיד אחר ברכת המוהל מיקרי שפיר עובר לעשייתו וגם להבא לפי שעדיין לא פרע ותנן מל ולא פרע כאילו לא מל. עד כאן.
עדיין לא מובן למה תקנו ב ברכות על מצוות מילה. ולדברי בית הלוי ניחא.
 
נכון. והם לא באו לענות על השאלה הזו, אבל כל דבריהם הם היפך הרעיון של הר"ב בית הלוי, כי לפי דבריהם אדרבה ראוי לשייך את הברכה לתחילת מעשה המילה, ורק שאין לנו אפשרות כזו.
אבל ייתכן שהם מודים לרוח דבריו של הר"ב בית הלוי שיש שני עניינים כלליים במצוות המילה, להסיר את הערלה ולהכנס בברית (אני מצטט מהזיכרון ואני מקווה שאני לא טועה), ולכן תקנו שתי ברכות, אבל לאו דוקא שהדבר מתחלק בין מילה לפריעה.
 
הנוסח של הברכה לכסות הדם בעפר ולכאורה צריך ביאור מה הנוסח הזה הלא בטבילת כלים לא מברכים על טבילת כלים במים
ויש שביארו כיון שמבואר שיש שתי דינים בכיסוי הדם שצריך לשים עפר גם מלמעלה וגם מלמטה [וכמבואר במה שכתבנו בכיסוי הדם 1] וזהו שאומרים בעפר כנגד שתי החלקים [ואולי צ''ע ממלה ופריעה שגם שם יש שתי חלקים ואין מזכירים שתיהם]
בטבילת כלים, אין צורך לומר במים, דטבילה היא במקוה שהוא מים, משא"כ כיסוי יכול להיות סתם כיסוי ולכך מוסיפים בעפר..
 
הנוסח של הברכה לכסות הדם בעפר ולכאורה צריך ביאור מה הנוסח הזה הלא בטבילת כלים לא מברכים על טבילת כלים במים
ויש שביארו כיון שמבואר שיש שתי דינים בכיסוי הדם שצריך לשים עפר גם מלמעלה וגם מלמטה [וכמבואר במה שכתבנו בכיסוי הדם 1] וזהו שאומרים בעפר כנגד שתי החלקים [ואולי צ''ע ממלה ופריעה שגם שם יש שתי חלקים ואין מזכירים שתיהם]

עיין ב"ח (יו"ד כח ב) שהביא בזה מח', ודעת הסוברים לומר "בעפר" אפשר משום שבקרא להדיא "וכסהו בעפר".
וע"ע בט"ז (סק"ג) שהקשה כן, ותירץ הכא שאני כיון שעושה שני מצוות כיסוי למטה וכיסוי למעלה, וזה נלמד ממילת "בעפר" כדאיתא בגמ', ע"כ צריך לומר בעפר להורות על שני המצות כנ"ל.
 
עיין ב"ח (יו"ד כח ב) שהביא בזה מח', ודעת הסוברים לומר "בעפר" אפשר משום שבקרא להדיא "וכסהו בעפר".
וע"ע בט"ז (סק"ג) שהקשה כן, ותירץ הכא שאני כיון שעושה שני מצוות כיסוי למטה וכיסוי למעלה, וזה נלמד ממילת "בעפר" כדאיתא בגמ', ע"כ צריך לומר בעפר להורות על שני המצות כנ"ל.
ראיתי בסידור אשכנזי שזה נוסח הברכה
וצריך לדעת האם גם בספרדי כן
 
ראשי תחתית