דברי החיד"א בשם האר"י על נוסח התפילה שאין לשנות מהמנהג

[מקור נאמן]

וד' החיד"א הללו נכתבו ביומן כת"י בלבד ולא הובאו בספריו, וגם אין להם שום מקור אחר בד' המקובלים, ודי בהערה זו.

קשר גודל סימן יב אות ט - מנהגי שרשי התפלות אין לשנות ממנהג הקדום כי י"ב שערים כנגד י"ב שבטים ותפלות כל אחד עולה בדרך אחד ותפלה נוסח הספרדים עולה בכל א' מי"ב שערים. (האר"י ז"ל):

 

[ספיר ויהלום]

קשר גודל סימן יב אות ט - מנהגי שרשי התפלות אין לשנות ממנהג הקדום כי י"ב שערים כנגד י"ב שבטים ותפלות כל אחד עולה בדרך אחד ותפלה נוסח הספרדים עולה בכל א' מי"ב שערים. (האר"י ז"ל):

לא ידוע על כתבי האריז"ל שהיו לחיד"א ולנו אינם.

 

[מקור נאמן]

לא ידוע על כתבי האריז"ל שהיו לחיד"א ולנו אינם.

קשר גדול זה כת"י או לא?

 

[מקור נאמן]

מחיפוש קל:
שו"ת האדמו"ר הזקן שער השמועה סימן ה - בענין נוסח התפילות יש י"ב שערים, וכל שבט ושבט יש לו נוסח שלו בתפילה, ועל ידו נעשה עליית נשמותינו, והשער הי"ג כולל כל הי"ב שערים, אשר כל שבט ושבט יוכל להעלות בו. שכן נאמר לעתיד לבא יבואו הי"ב שבטים דרך הי"ב שערים שבירושלים כל אחד בשער שלו. וכאשר לעתיד בגשמיות כן בזמן הגלות בעבודת ה' והוא נוסחאות התפילות, אשר על ידי התפילות מתעלים נשמותיהן של ישראל. ובהיות כל ישראל ערבים ומעורבים מכמה שבטים, ואין אדם יודע מאיזה שבט הוא, לכן תיקן האריז"ל נוסח התפילה מלוקט מנוסחאות אשכנזים ומספרדים ומשאר נוסחאות, בענין שכפי תיקון נוסחתו הוא משער הי"ג שכל ישראל יכולים לעלות בו וד"ל.

פסקי תשובות אורח חיים סימן סח אות ג - והנה, בספר מגיד דבריו ליעקב - ליקוטי אמרים להמגיד ממעזריטש (אות קל"ג, ובדפו"י דף י"ח). כתב בזה"ל: "אמנם זאת כבר נודע שאמרו חז"ל (מדות פ"ב מ"ו) י"ג השתחויות היו במקדש נגד י"ג שערים, ונרמזו ביחזקאל, והנה הי"ב שערים הם שער לכל שבט וכו' כמבואר בכתבי האר"י ז"ל וכו', והנה השער הי"ג למי שאינו זוכר שבטו ואינו יודע באיזה שער יבוא לחצר המלך לזה מכוון השער הי"ג, והוא כנגד תיקון הי"ג (בי"ג מדות) שהוא 'ונקה' שהוא מקבל מכל הי"ב תיקונים, והנה האלקי האר"י ז"ל בהיות נהירין ליה שבילין דרקיעא לימד דעת את העם וכו' ותיקן סדר מלוקט מכמה נוסחאות19 כידוע לבקיאים וכו', ובזמן הזה שאין ידועים השבטים על כן כל אחד20 יאחז בדרכו של האר"י השוה לכל נפש", ובסגנון זה נתנבא באותו זמן גם החיד"א בעבודת הקודש (קשר גודל סימן י"ב אות ט') "מנהגי שרשי התפילות אין לשנות ממנהג הקדום, כי י"ב שערים נגד י"ב שבטים וכו', ותפילה נוסח הספרדים עולה בכל אחד מי"ב שערים, האר"י ז"ל".

 

[כהנא דמסייע]

לא ידוע על כתבי האריז"ל שהיו לחיד"א ולנו אינם.

מחילה, אינך בקיא בכתבי האר''י גם לו כציפורני ציפורניו של החיד''א, של נעליך, שאתה מדבר על כבוד הגר''א והבעש''ט, ומדבר סרה בחיד''א.

אגב אצל החסידים לקחו את המושג הזה שער הכולל, ושינו הרבה מנוסחאותיהם בגלל זה. אז לפחות את כבודם אל תתבע באתרא דלא תבעי ליה.

ואין כאן זילותא בכלום בזמן שלכל נוסח מתאים לשבטו, בלי כל חשש, והוא לכתחילה להם. מה חסרון בכאן?

אין זה אלא דור מבולבל, שלוקח הכל בצורה אישית.

 

[כהנא דמסייע]

אולם זכורני מהגרי''א וינטרוב זצ''ל שאמר שיש בזה ב' נוסחאות באר''י ז''ל, והם מאמצים נוסח זה:

שער הכוונות - דרושי עלינו לשבח ונוסח התפילה דרוש א
ואמנם בעיקרי המנהגים עצמם שיש הפרשים רבים ושנויים רבים בענין נוסח התפלות בעצמם חוץ מענין הפזמוני' והפיוטים הנוספים בתוך התפלות אלא בנוסח הברכות והתפלו' עצמם יש שנויים רבים בין סדורי התפלות בין מנהג ספרד ובין מנהג קאטלוניא ובין מנהג אשכנז וכיוצא בזה הכה בענין הזה א"ל מורי ז"ל שיש ברקיע י"ב חלונות כנגד י"ב שבטים וכל שבט ושבט עולה תפלתו דרך שער א' מיוחד לו וה"ס י"ב שערים הנז' בסוף יחזקאל. והנה אין ספק כ"א תפלות כל השבטים היו שוות לא היו צורך לי"ב חלונות ושערים וכל שער יש לו דרך בפני עצמו אלא ודאי מוכרח הוא שכיון שתפלותיהם משונות לכן צריכים שערים מיוחדים לכל שבט ושבט כי כפי שרש ומקור נשמות השבט ההוא כך צריך להיות סדר תפלתו. ולכן ראוי לכל א' וא' להחזיק כמנהג סדר תפלתו כמנהג אבותיו לפי שאין אתנו יודע מי הוא משבט זה ומי הוא משבט זה. וכיון שאבותיו החזיקו במנהג ההוא אולי הוא מן השבט ההוא הראוי לו אותו המנהג ועתה בא לבטלו ואין תפלתו עולה למעלה אם לא בדרך הסדר ההוא. אבל צריך שתדע שאין זה אלא בענין תיבות משונות באמצע התפל' וכיוצא בו כגון להקדים הודו קודם ברוך שאמר או אח"כ וכיוצא אבל מה שהוא מיוסד עפ"י הדין המפורש בתלמוד זה הוא דבר השוה לכל נפש ואין חילוק ביניהם כלל בכל השבטים:

 

[כהנא דמסייע]

ולכאורה אם כפי הידוע משפחת לוריא הייתה בעצמה אשכנזית, ומ''מ שינה לנוסח ספרד, הרי דאכן סבר כן, שאין כל חשש בשינוי המנהג בזה. כפי מעשי עצמו.
וכתב שם הרח''ו "וזה נוסח התפלה כאשר קבלתי ממורי ז"ל וכדי שלא אאריך אכתוב סדורו כפי דפוס הסדור של כל השנה ממנהג ספרד הנדפס בשנת רפ"ד ליצירה" ובעוד מקומות כותב שחוץ מפיוטים וכדומה נהג בכל כפי נוסח ספרד.

 

[ספיר ויהלום]

מחילה, אינך בקיא בכתבי האר''י גם לו כציפורני ציפורניו של החיד''א, של נעליך, שאתה מדבר על כבוד הגר''א והבעש''ט, ומדבר סרה בחיד''א.

אגב אצל החסידים לקחו את המושג הזה שער הכולל, ושינו הרבה מנוסחאותיהם בגלל זה. אז לפחות את כבודם אל תתבע באתרא דלא תבעי ליה.

ואין כאן זילותא בכלום בזמן שלכל נוסח מתאים לשבטו, בלי כל חשש, והוא לכתחילה להם. מה חסרון בכאן?

אין זה אלא דור מבולבל, שלוקח הכל בצורה אישית.

אין כזה האריז"ל.
וגם לחיד"א לא היה.
עובדה.
ומי שיביא @מקור נאמן ומדויק לא דומה ולא כמעט, יקבל פרס.

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

אין כזה האריז"ל.
וגם לחיד"א לא היה.
עובדה.
ומי שיביא @מקור נאמן ומדויק לא דומה ולא כמעט, יקבל פרס.

כך הביא ממנו גם השלמי צבור -

ואעתיק לכאן דברי הגר"י הלל שליט"א -


ועוד כתב במקום אחר -

 

[המעורר]

כך הביא ממנו גם השלמי צבור -
הצג קובץ מצורף 6244

כנראה להיפך, שהחיד"א הביא מדברי השלמי ציבור

 

[נוריאל עזרא]

כנראה להיפך, שהחיד"א הביא מדברי השלמי ציבור

כמדומה שהוא התכוון שגם השלמי ציבור הביא מהאר"י.

 

[המעורר]

כמדומה שהוא התכוון שגם השלמי ציבור הביא מהאר"י.

עכ"פ אין אלו שני מקורות שונים, כי החיד"א העתיק ממנו

 

[נוריאל עזרא]

אין כזה האריז"ל.
וגם לחיד"א לא היה.
עובדה.
ומי שיביא @מקור נאמן ומדויק לא דומה ולא כמעט, יקבל פרס.

"אין כזה האריז"ל".
"וגם לחיד"א לא היה".
"(עובדה)" [השערה].
נ.ב - אין לא ראיתי ראיה. ואדרבא, נאמן עלינו החיד"א (ו/או השלמי ציבור באם הוא מקור החיד"א) שכתב כן.

 

[נוריאל עזרא]

עכ"פ אין אלו שני מקורות שונים, כי החיד"א העתיק ממנו

אנחנו לא יודעים מהיכן החיד"א כתב כן, אולי מהשלמי ציבור, אולי שניהם ראו במקור דומה עכ"פ יש גדול שכותב כן מהאר"י וקשה לבטל דבריו ולומר שאין כזה אר"י.

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

כנראה להיפך, שהחיד"א הביא מדברי השלמי ציבור

נר' ברור שהגחיד"א העתיק את לשונו של השלמי צבור, אמנם הגחיד"א היה תנא דווקאה, ובפרט בכל הנוגע לכתבי האר"י, וברור לכל הרגיל בספריו שלא היה סומך על העתקות של אחרים בעיניים עצומות

 

[נוריאל עזרא]

נר' ברור שהגחיד"א העתיק את לשונו של השלמי צבור, אמנם הגחיד"א היה תנא דווקאה, ובפרט בכל הנוגע לכתבי האר"י, וברור לכל הרגיל בספריו שלא היה סומך על העתקות של אחרים בעיניים עצומות

אמת אלא שכמדומה שכתב באיזה מקום שלפעמים מחוסר פנאי וספרים היה מעתיק למשמרת יבואו הבקיאים ויגידו.

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

אמת אלא שכמדומה שכתב באיזה מקום שלפעמים מחוסר פנאי וספרים היה מעתיק למשמרת יבואו הבקיאים ויגידו.

בספריו ברכי יוסף ומחזיק ברכה, משא"כ קשר גודל שהם פסקי הלכות [וגם שם מסתמא לא היה מעתיק דברים בשם האר"י אם אינם מוסמכים]

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

בענין נושא האשכול, האריך בזה במצורף, כיעו"ש

 

[אלישמע]

המקור מופיע בפרי עץ חיים ריש שער התפלה