משפטים קושיא: ההיתר האלוקי לרפא, מדוע ?!

[התורה]

בפרשתן (כ"א, י"ט): "רַ֥ק שִׁבְתּ֛וֹ יִתֵּ֖ן וְרַפֹּ֥א יְרַפֵּֽא"
ובב"ק (פה.) דרשו: תניא, דבי ר' ישמעאל אומר: ורפא ירפא - מכאן שניתן רשות לרופא לרפאות.
וצ"ב מדוע צריך 'רשות' לרפא חולה ולגמול עימו חסד ?

 

[אלישמע]

בפרשתן (כ"א, י"ט): "רַ֥ק שִׁבְתּ֛וֹ יִתֵּ֖ן וְרַפֹּ֥א יְרַפֵּֽא"
ובב"ק (פה.) דרשו: תניא, דבי ר' ישמעאל אומר: ורפא ירפא - מכאן שניתן רשות לרופא לרפאות.
וצ"ב מדוע צריך 'רשות' לרפא חולה ולגמול עימו חסד ?

אני חושב שזהו ענין אידיאולוגי, לאפוקי מכשפים שמכחישים כוח שלמעלה ואסורים, זה מותר.

 

[התורה]

אני חושב שזהו ענין אידיאולוגי, לאפוקי מכשפים שמכחישים כוח שלמעלה ואסורים, זה מותר.

אז בשל מה נצרך 'רשות' ?

 

[ההשקפה הטהורה]

הגמ' (ב"ק פח) דורשת מכפילות של הפסוק מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות.

וברש"י מבאר דהו"א שאסור לרופא לרפאות ומשום דרחמנא מחי ואיהו מסי

 

[התורה]

הגמ' (ב"ק פח) דורשת מכפילות של הפסוק מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות.

וברש"י מבאר דהו"א שאסור לרופא לרפאות ומשום דרחמנא מחי ואיהו מסי

ומ"ש מכל גמ"ח

 

[אלישמע]

גמ"ח זה שינוי חיצוני שאינו ניכר, (חסר לו כלי ואני נותן לו אותו).
אבלי ריפוי זה משהו במהות האדם, הוא חולה הוא לא יכול ללכת, ואני הופך אותו לאדם אחר.

 

[שאינו יודע לשאול]

חובה להביא כאן דברי התוס' [דומני שם בב"ק] שבחלה על ידי שמים צריך מקור נוסף, מפני דרחמנא מחי ואיהו מסי ונראה כמיפר גזירת מלך.
[ומשמע גם שבידי אדם היה צריך מקור מפני סיבה אחרת]
ואי קשיא לי הא קשיא לי, דמשיחת טורנוסרופוס ור' עקיבא בהשותפין מבואר שהקב"ה אוהב עניים אך רוצה שאנו נפרנסם כמלך שזרק בנו לבית האסורים ובא אחד והאכילו השקהו, שהמלך מחזיק לו טובה, א"כ ה"ה הכא.
ושמא יש לחלק ששם גם אחרי הצדקה העני נשאר עני, אלא שהוקל לו לזמן מה, משא"כ כאן שהחולה מתרפא, אבל עדיין צ"ע דהלוואה שהיא עיקר צדקה, הרבה פעמים מצוי שמחמת הלוואה בזמן יוצא העני מכלל עוניו לגמרי, וא"כ צריך מקור להתיר!!! וזה וודאי לא יתכן, א"כ מה החילוק.

 

[איש ההשקפה]

עי' רמבן בתוה"א שער המיחוש שכ' דהאי רשות רשות דמצוה הוא, וא"ש.

 

[התורה]

גמ"ח זה שינוי חיצוני שאינו ניכר, (חסר לו כלי ואני נותן לו אותו).
אבלי ריפוי זה משהו במהות האדם, הוא חולה הוא לא יכול ללכת, ואני הופך אותו לאדם אחר.

עני מה, וכן בכל כהאי גוונא, וז"פ

 

[אלישמע]

עני מה, וכן בכל כהאי גוונא, וז"פ

עני זה לא משהו בגוף, זה משהו חיצוני בממון.

 

[התורה]

עני זה לא משהו בגוף, זה משהו חיצוני בממון.

מצויין, זה חילוק טוב, אבל מדוע זה חילוק המחלק לדילן:

זה שינוי חיצוני שאינו ניכר

 

[אלישמע]

מצויין, זה חילוק טוב, אבל מדוע זה חילוק המחלק לדילן:

היינו הך, ביארתי מה שכתבתי.

 

[התורה]

היינו הך, ביארתי מה שכתבתי.

מחילה לא זכיתי להבין היאך זה מתרץ

 

[אלישמע]

מחילה לא זכיתי להבין היאך זה מתרץ

אולי לא הבנתי שאלתך, נא באר שנית.

 

[התורה]

אולי לא הבנתי שאלתך, נא באר שנית.

בפרשתן (כ"א, י"ט): "רַ֥ק שִׁבְתּ֛וֹ יִתֵּ֖ן וְרַפֹּ֥א יְרַפֵּֽא"
ובב"ק (פה.) דרשו: תניא, דבי ר' ישמעאל אומר: ורפא ירפא - מכאן שניתן רשות לרופא לרפאות.
וצ"ב מדוע צריך 'רשות' לרפא חולה ולגמול עימו חסד ?

 

[אלישמע]

תשובה: חסד בדבר שהוא חיצוני לאדם (ממון, עזרה, לשמחו בדברים וכו'), אינו דומה לריפוי אדם חולה, שזה חסרון שבמהות.
ולכן לזה צריך רשות מיוחדת להתערב ברצון הבורא ולשנות את מהות האדם, משא"כ בלהשלים לו דבר שחסר לו, כמו ליתן כסף לעני.

 

[ממדבר מתנה]

עיין להגר"מ מאזוז זצ"ל בחומש בית נאמן שמות ח"ב שכתב שהואיל ונא' להם בפרשת בשלח "כי אני ה' רופאך" ס"ד אמינא שאסור לדרוש ברופאים. קמ"ל שניתנה רשות לרופא וכו'. ודפפ"ח.