רביעית קטנה יין, או גדולה אך מעורבב?

[בנאות דשא]

הסתפקתי אמש מה עדיף,

האם לקחת כוס קטנה כשיעורו של הגר"ח נאה בדיוק ולשתות כולה יין לא מבושל (וכו'),
או כוס גדולה כשיעור חזו"א, אלא שאיני יכול לשתות כולה יין אלא חציה יין חציה מיץ ענבים.

 

[אלישמע]

@בנאות דשא
הכותרת קצת מבלבלת, כי לשני הדעות זה השיעור בדיוק.
תכתוב רביעית קטנה בב"א, או גדולה בב"פ.

 

[עת שערי רצון]

הסתפקתי אמש מה עדיף,

האם לקחת כוס קטנה כשיעורו של הגר"ח נאה בדיוק ולשתות כולה יין לא מבושל (וכו'),
או כוס גדולה כשיעור חזו"א, אלא שאיני יכול לשתות כולה יין אלא חציה יין חציה מיץ ענבים.

זה תלוי מה אתה אוחז.
כלומר, אם אתה אוחז שדעת הגרח''נ זה לכתחילה, מסורת, בדיעבד, אמת לגמרי, ספק שקול, וכו'.
אני הייתי לוקח כוס קטנה וכולה יין, זה מה שאני עושה, אני לא חושש לשיעור הגדול, אבל מדבריך נשמע שאתה כן חושש. השאלה עד כמה חושש. וכנ''ל האם לשיטתך לקחת יין זה הידור, לכתחילה, חיוב, חומרא, וכו'.

 

[מאמין בניסים]

הספרדים בכל מקומות מושבותיהם נהגו לעולם כהגר"ח נאה, כך היא המסורת הברורה, ומעולם לא חששו גדולי ההוראה הספרדים בזה.
ואפי' לענין סב"ל לא שמענו מי שיחשוש, וכיון ששתה רביעית למידת הגר"ח נאה אין מי שיאמר לא לברך, וכן לענין הפרשת חלה מנהגנו כהגר"ח נאה לעיקה"ד.

ולפי"ז פשוט דבנידו"ד יקח כוס קטן יין.

 

[הולך את חכמים יחכם]

הספרדים בכל מקומות מושבותיהם נהגו לעולם כהגר"ח נאה, כך היא המסורת הברורה, ומעולם לא חששו גדולי ההוראה הספרדים בזה.
ואפי' לענין סב"ל לא שמענו מי שיחשוש, וכיון ששתה רביעית למידת הגר"ח נאה אין מי שיאמר לא לברך, וכן לענין הפרשת חלה מנהגנו כהגר"ח נאה לעיקה"ד.

ולפי"ז פשוט דבנידו"ד יקח כוס קטן יין.

שאלתי כמה מורה הוראה מובהקים [הגר"נ מחפוד שליט"א, הגר"י משדי שליט"א ועוד חכמים]
וכן הורו דעדיף לשתות מהשיעור הקטן יין

 

[אלישמע]

שאלתי כמה מורה הוראה מובהקים [הגר"נ מחפוד שליט"א, הגר"י משדי שליט"א ועוד חכמים]
וכן הורו דעדיף לשתות מהשיעור הקטן יין

באיזה מקרה ? (של השואל ?)

 

[הולך את חכמים יחכם]

באיזה מקרה ? (של השואל ?)

שיעור גדול מיץ ענבים
שיעור קטן רק יין

 

[בדרך התורה]

הספרדים בכל מקומות מושבותיהם נהגו לעולם כהגר"ח נאה, כך היא המסורת הברורה, ומעולם לא חששו גדולי ההוראה הספרדים בזה.

שיעור מידות לחכמי הספרדים

חכמי ארץ ישראל ומצרים


ברכות מים [האמה 60 ס"מ]

בספר ברכות מים [ירושלים, תקמ"ט, דף ע"ב עמוד ד'] מביא מעשה ששקלו בירושלים מי מקוה כפי משקל הדרהם לדעת הרמב"ם ונמצא מדת המים חצי ממדת המקוה שהיא אמה על אמה ברום ג' אמות, ונמנו וגמרו לשער המקוה במדת אגודלים ולא במשקל המים, והוא בכפל ממדת רנ"ט אוקאש מעלה מטה. מידת אוקאש המקובלת היא 1280 גרם, והכפל ממדת רנ"ט אוקאש הוא כ-515 אוקאש שהם כ-660 ליטר מים. וכ"כ בשיעור מקוה שהאמה לדעת ברכות מים 60.5 ס"מ שזה תואם למשקל המים הנ"ל.

והנה הרב ברכות המים היה מראשי החכמים בארץ ישראל, בנו של הרב מזבח אדמה וחתנו של מהרי"ט אלגאזי הנודע, ומתחילה אביו היה ראש רבני ירושלים, גם חותנו מהריט"א התמנה לראש הרבנים, ואחר מות חותנו התמנה הברכות מים בשנת תקס"ב לראש רבני ירושלים. כך שא"א לומר שלא ידע מהו מנהג ירושלים בשיעור האמה, ואדרבה משמע מדבריו שהיה ברור להם כיצד לשער את רוחב האגודלים ולכן הוכרחו להכפיל את שיעור המקוה.

ארץ חיים [60 ס"מ]

הרב חיים סתהון מהעיר צפת, אסף וקבץ בספרו ארץ חיים כל מנהגי הספרדים בארץ ישראל, וביורה דעה סימן ר"א סעיף נ"ב מביא אריכות גדולה מקובץ המאסף בנוגע להוראות בנית מקוה, ושם משער אורך האמה כ-60 ס"מ. ולא העיר עליו הרב ארץ החיים שיש איזה מנהג או מסורת לשער האמה באופן אחר.



חכמי בבל

א] הגאון רבי עבדאללה סומך בעל זבחי צדק [אמה 56-60 ס"מ]

בשו"ת זב"צ החדשות חלק ג' סימן ק"ט כותב האצבע היינו אינץ' [הכונה לאינץ' אנגלי, הבריטים שלטו בבבל בזמן הזב"צ], ונראה ששיעור זה הוא אף לקולא, וגם בספרו זבחי צדק על שלחן ערוך יורה דעה [סימן מ"ח סעיף כ"ב] הורה למדוד אגודל במקום הרחב לקולא, ומידתו 2.3-2.5 ס"מ

ב] רבי יוסף חיים-הבן איש חי [האמה 57-59 ס"מ]

כתב בספר בן איש חי [שנה ראשונה פרשת לך לך סעיף י"ב] בנוגע לשיעור ציצית, שיעור אמה ורביע באמת המדינה מחזיק יותר מ-40 אגודלים, וג' רבעי אמת המדינה מחזיק יותר מ-24 אגודלים.

ובספרו חוקי הנשים סוף פרק ל"ט כותב הבא"ח אמה של עיר חאלב המצויה בעירנו בגדאד שיעורה 28 אגודלים בקירוב. בספר קרית אריאל פרק ט' [הערה עו*] משער את האגודל לדעת הבא"ח כ-24.5 מ"מ.


ג] שיעור חלה להבן איש חי [2450 גרם קמח]

עוד מבואר בבן איש חי [שנה ראשונה צו סעיף י"ט, שנה שניה שמיני סעיף א'] "שיעור עיסה לחייבה בחלה הוא תשע"ז דרהם". שהם כ-2450 גרם קמח, ולא כתב שבפחות מזה תפריש חלה בלא ברכה. שיעור זה הוא כשיעור רבו הזבחי צדק וכדלעיל אות א'. וכך מפורש בספר אזני יהושע ששיעור הבא"ח ושיעור הזב"צ אחד המה. וגם משיעור זה יש ללמוד שהבא"ח שיער את האמה 57-59 ס"מ, וכדעת הזבחי צדק.

הבא"ח היה דורש בצבור ומורה כשיעור חלה הנ"ל, ונהגו לעשות כמותו. וכן הורו חכמי בבל, רבי עזרא ראובן דנגור, ורבי יהושע משה. וגם הר"נ כצ'ורי חשש לדבריו



ד] רבי אליהו מני [כהצל"ח]

בספר זכרונות אליהו [חלק אור"ח, מערכת הריש, אות ג'] כתב, שיעור רביעית, עיין בברית אבות מה שהעלה וגם הביא מספר מועדי ה' משם הרב צל"ח כי ברביעית צריך לשערו בג' ביצים ויותר מעט.


חכמי תוניסיה

רבי ישראל זיתון [האמה 68 ס"מ, וי"א 63 או 60 ס"מ]

על הגאון רבי ישראל זיתון [ראב"ד תונס, וראש רבני תוניסיה תרע"ח-תרפ"א] תלמידו של מהר"י בסיס ישנם כמה עדויות כמה הוא שיעור האמה.

רבי דוד עידאן בשו"ת משכיל לדוד חלק ב' סימן ל"ט כותב. כאשר דברתי עם מוהר"י זיתון נר"ו בעי"ת תונס יע"א ההוא אמר כי קבלה הוא בידם מימי הראשונים כי האמה היא אמה שמוכרים בה המלף [-בגדי צמר] והיא בת 68 ס"מ. גם רבי כלפון משה הכהן [מהרמ"ך, ג'רבא] כותב בספרו באר משה [אורח חיים סימן ט"ז] שמעתי על שם מהר"י זיתון [ראב"ד תוניסיה] ז"ל דהאמה היא 68 סאנטים. וכ"כ בספרו שו"ת שואל ונשאל חלק ג' סימן רצ"ה בשם הר"י זיתון שהאמה ס"ח סנטים.

רבי שלמה מאזוז בספרו כסא שלמה סימן ז' כותב, כפי זכרוני שמעתי על שם הרה"ג מהר"י זיתון ז"ל ששיעור אמה ס"ג סנטימטר והיא קרובה לדעת הגאון חת"ס הנזכר בדרכי תשובה שסובר ס"ג וח' מילימטר.

ובספרו זכרי כהונה חלק א' מערכת ש' אות מ"ג כותב, על שם מהר"י זיתון זצוק"ל שמעתי דהטפח הוא 10 ס"מ ואגודל הוא 2.5 ס"מ.

העדות ששמע ר"ד עידאן מפיו של הר"י זיתון, מתאים למדידת השעורות [שבקונטרס מקום זרע] אשר מדד מהרש"ך לפני הג"ר ישועה בסיס, וא"כ מה שאמר מהרי"ז דקבלה בידו מהראשונים יתכן שכוונתו לחכמים בדורו של הר"י בסיס.


מהרמ"ך [שואל ונשאל], משכיל לדוד, שם משה [האמה 60 ס"מ]

חכמי ג'רבא היו רגילים לשער אמה של תורה כ-60 ס"מ.

כך מבואר בדברי רבי כלפון משה הכהן [מהרמ"ך, ראש רבני ג'רבא, תרל"ד-תש"ט] בספרו באר משה על ש"ע אורח חיים סימן ט"ז. האמה בת ששה טפחים והטפח ארבעה גודלים. והגודל הוא שני ס"מ וחצי, ועולה לפי זה שיעור הטלית אמה על אמה 60 ס"מ על 60 ס"מ, והיא אמה של תורה. ובספרו שו"ת שואל ונשאל חלק ג' סימן רצ"ה [נדפס גם בספר כסא שלמה סימן נ"ו] כתב הנסיון מצד אגודל ומצד השעורות ומצד דברי הרב שערי טוהר נראה דלא יהיה יותר משני ס"מ וחצי באגודל לכל המרבה, ואם כן אין באמה רק ששים ס"מ למרבה. ובסימן שס"ג כתב מטר יש בו ארבעים אגודלים, והאגודל יש בו שני ס"מ וחצי, וכשיהיה אורכו ורוחבו מטר אזי יהיה בו ארבעים אגודלים על ארבעים אגודלים.

וכ"כ הרב דוד עידאן [ג'רבא, תרל"ג-תשט"ו] בשו"ת משכיל לדוד חלק ב' סימן ל"ט. יראה לי שהטפח הוא 10 ס"מ, והאמה היא 60 ס"מ, וחצי אצבע [שיתרה אמה שוחקת יותר מן העצבה] קרוב לב' ס"מ. והרב שערי טוהר ז"ל [בתחילת שער כ"א, סיגעט-הונגריה, תרס"א] כתב שיעור אמה שוחקת 60 ס"מ, וקרוב הוא לחשבון שכתבתי אני וכנז"ל. וישמח שם דוד.

וכ"כ רבי סאסי הכהן [רב בג'רבא תשט"ז-תשכ"ה, חתן הרב מרדכי אמייאס הרב הראשי לתוניסיה], בספרו שם משה דיני פסח [סעיף פ"ה עמוד קע"ד] כדי נטילה [-אגודל] היינו כמו ב' צאנטים וחצי. ובדיני בדיקת חמץ [סעיף כ' עמוד קס"ד] נפל ונעשה גל וידוע שיש שם חמץ אם יש עליו גובה שלשה טפחים דהיינו שלשים צאנטים מבטלו בלבו ודיו.

ד] איש מצליח, ויאמר יצחק, רבי מכלוף עידן [האמה 60 ס"מ]

כתב הרב יצחק רחמים בוחניך בספרו ויאמר יצחק [תונס, תשכ"ב, סוף חלק ג' דף ס"ז]שיש לשער האמה 60 ס"מ, כגון מיל 1,200 מטר, אגודל 2.5 ס"מ, בית סאתים 1800 מ"ר, ועשר פרסאות 48 ק"מ. אלו מדות שיש בהם קולא כגון שטח בית סאתים שאינו פוסל בעירוב עד שיהיה יותר מבית סאתים [ש"ע או"ח סימן שנ"ח], ושיעור המיל הוא קולא לענין תחומין. נמצא שהרב ויאמר יצחק סבר להקל על פי מידת האמה 60 ס"מ.

ורבי מצליח מאזוז בשו"ת איש מצליח חיו"ד סימן כ"ג כתב שיעור מקוה הוא 689 ליטר, ופירש במילואים כי רגילים לחשוב האמה עצבה 60 ס"מ כמו שכתב בסוף ספר ויאמר יצחק, ואמה שוחקת 61.25 ס"מ. ואף שבספר שעורי תורה להגרא"ח נאה זצ"ל מסקנתו שהאגודל הוא 2 ס"מ, אך אנו רגילים למעשה לחשוב תמיד האגודל 2.5 ס"מ והאמה 60 ס"מ וכדעת הגאון רע"א בתשובה.

גם בספר חיים וחסד [הרב חיים נסים חזקיה חורי] סימן א' הביא בשם הרב מכלוף עידן ששיעור האמה 60 ס"מ.

ו] כסא שלמה [63-48 ס"מ]

כתב בספר כסא שלמה [הרב שלמה מאזוז] סימן ז'. שיעור אמה של תורה באמות שלנו יש הרבה דיעות ממ"ח ס"מ לס"ד ס"מ, ואית לן למיזל לחומרא לכל הסברות, דאם אותו השיעור הוא מתיר צריך להיות בו שיעור היותר גדול דהיינו ס"ג סנטימטר וח' מילימטר ואם השיעור הוא אוסר אמרינן שגם במ"ח סנטימטר הוי שיעור ואסור. עכ"ל.



מרוקו ואלג'יריה

א] הרב שמואל עמאר [אמה 62 ס"מ]

כתב ספר דבר שמואל [כהן ברבנות העיר מקנס, תרל"א-תרמ"ט] חלק יורה דעה סימן ב' [דף א' עמוד ג'] מדדתי באמה הנהוגה בינינו בין הסוחרים הנקרא 'קלא' בלשון ערבי ומצאתי בה י"ט גודלים, נמצא אמה שזכרו הפוסקים יש בה 'קאלא' ורביע שלנו מעלה מטה. שיעור האמה העולה מדבריו 62.5 ס"מ [עמק יהושע, חלק ב' סימן ט"ז, חלק ו' סימן י"ט].

ב] רבי ברוך אסבאג [אמה 60 ס"מ]
הרב ברוך אסבאג [רב ודיין במראקש, ורב העיר אספי] כתב ג' ספרים -מנחה בלולה, מנחת משה, קרבן מנחה- ספרים המפיקים מזן אל זן תורה והלכה בכל עניני ההוראה. בספריו נזכר עשרות פעמים שיעורי אורך בכל עניני התורה [ציצית, מזוזה, סוכה, לולב, מקוה, נר חנוכה ועוד]. בכל המקומות הוא מעריך את האמה 60 ס"מ והטפח 10 ס"מ [כגון דופן עקומה 2.40 מטר, לבוד 30 ס"מ, פתח שאין בו גובה מטר [י' טפחים] פטור ממזוזה, שיעור פתח [ד' טפחים] 40 ס"מ, טפח הסמוך לפתח 10 ס"מ, וכדומה], ולא מזכיר שום שיעור אחר.

גם בספר נחלת אבות חלק א' דרוש י"ז עמוד ס"ו, כותב בפשטות אמה בת ששה טפחים הם 60 ס"מ.

ג] רבי חיים בלייח [אמה 63 ס"מ]

כתב בספר מים חיים חלק ב' סימן פ"ה. ראיתי כתוב בכת"י הרה"ג כמהרר"ח בלייח זללה"ה [רב העיר תלמסאן באלג'יריה תרכ"ח-תר"פ] שמעתי ששיעור מקוה הוא תש"ן ליטר ועוד מעט. שיעור זה למקוה יוצא משיעור אמה של 63 ס"מ.

ד] רבי אברהם קורייאט [הלכה כדעת הצל"ח]

רבי אברהם קורייאט [טיטואן, רב ומו"ץ במוגאדור] בספר ברית אבות סימן תע"ג [דף ס"ג] כותב, בשנת תקצ"ט לפ"ק בחודש ניסן עמדנו על שיעור רביעית של תורה אצבעיים על אצבעיים ברום אצבעיים וחצי אצבע וחומש אצבע, ועשינו כלי כתבנית זה. וקשה בעיני שכל המפרשים כתבו דהרביעית היא ביצה ומחצה, ועשינו כלי שמחזיק הביצים ולא הגיע לחצי שיעור הכלי של גודלים הנזכר. וראיתי משם הרב צל"ח ששיער חלה בביצים ושוב מדד באצבעות ומצאו כפול על מדידת הביצים ומעט יותר, ואין סברא לומר שהגודלים גדלו ועל כרחך לומר שהביצים נתמעטו וא"כ אין לברך על שיעור מ"ג ביצים עד שיכפלם וכן רביעית צריך לשערו בג' ביצים ומעט יותר עכ"ל. והרב מועדי ה' תמה על דבריו שכתב שהביצים נתמעטו מסוגייא דעירובין עיי"ש, והרואה יראה דיש ליישב דבריו ודו"ק. עכ"ל בקיצור.

ה] רבי רחמים יוסף אג'ייני, רבי רפאל משה אלבאז [הלכה כדעת הצל"ח]

הרב רחמים יוסף אג'ייני [דיין בעיר צ'פרו] כותב בספרו "לפי ספרי" מערכת ר' [אות מ"ה]. עמדתי לכוון שיעור זה של ביצה ומחצה עם שיעור רביעית כפי שהוא כלי מרובע אצבעיים על אצבעיים ואורך אצבעיים וחצי אצבע וחומש אצבע, ועשיתי כלי כשיעור הזה הדק היטב ומצאתי שכלי זה מחזיק שלשה ביצים. וגזרתי אומר שהביצה ומחצה היא מביצת הפאבו המצוי בערי אדום לאלפים והוא גדול מאוד, ונמצא לפי זה ששני השיעורים הללו שוין בצביונם, וחפשתי על כוס גדול מחזיק כשיעור זה ובו אני מקדש ומבדיל ושותה בליל פסח, ומי שיש לו מח בקדקדו יאמין לדברי אמת והאות ומופת חותך ויעשו גם הם כלי המחזיק כשיעור הנ"ל לכל דבר שבחובה.

ובספר תשובה מאהבה הביא מה שכתב רבו בספרו צל"ח שגם הוא החליט שהביצים נתקטנו. והגם שהרב תשובה מאהבה ז"ל כתב כי רבו מדד באצבעו והיא כפלים מאצבעות של כל אדם מכל מקום עדיין התמיהה בצביונה ובקומתה דמכל מקום הא אנן קטני הכמות מדדנו ולא הונח לנו כי שני השיעורים לא קרב זה אל זה. ואמינא ולא מסתפינא אי הוא רואה הצל"ח אלו התרנגולים היה כותב בפשיטות שעל ביצתם דברו התנאים. עד כאן לשונו בקיצור.

וכ"כ ידידו ועמיתו רבי רפאל משה אלבאז [רב העיר צ'פרו, תקפ"ג-תרנ"ו] בספרו באר שבע [חלק שפת אמת עמוד ע"ט] רבותינו נתנו לנו שיעור למקוה לחלה ולרביעית באצבעות ובביצים, ועינינו הרואות ששיעור האצבעות הוא גדול משיעור הביצים. ועל מבוכה זו ישבתי ימים רבים ולא הונח לי, ומצאתי להרשב"ץ שכתב אני תמה על המודדים בביצים לפי שאין כל המקומות שוים בביצים, והיותר טוב לשער באצבעות, ובדומה לזה כתב המבי"ט דאין לסמוך על המשקל במקום שסותר למדה כי המדה היא יתד תקועה ועיקר, וראיתי לעיקרי הד"ט שהביא משם הרב צל"ח על פסחים דף קט"ז שנתברר לו במופת ע"פ מדידה שביצים המצויים עתה בינינו הם רק חצי מהביצים שבהם שיערה התורה, ונחה דעתי דהוי ממש כמו שכתבתי. עכ"ל בקיצור.

ח] רבי ידידיה מונסונייגו

רבי ידידיה מונסונייגו בספר פרחי שושנים [עמוד ס"ז ערך שעורין אות ג-ח] חושש לשיעור הכפול בשיעורי התורה, שהרביעית 172 גראם, ושיעור מקוה 691 ליטר, וזה על פי מדת הביצה 58 גראם, והוסיף לזה במקוה תוספת האמה שוחקת המבואר בשלחן ערוך. ובדין ט' וי' מבואר שהביצה 60 גראם.

 

[מאמין בניסים]

שיעור מידות לחכמי הספרדים

חכמי ארץ ישראל ומצרים


ברכות מים [האמה 60 ס"מ]

בספר ברכות מים [ירושלים, תקמ"ט, דף ע"ב עמוד ד'] מביא מעשה ששקלו בירושלים מי מקוה כפי משקל הדרהם לדעת הרמב"ם ונמצא מדת המים חצי ממדת המקוה שהיא אמה על אמה ברום ג' אמות, ונמנו וגמרו לשער המקוה במדת אגודלים ולא במשקל המים, והוא בכפל ממדת רנ"ט אוקאש מעלה מטה. מידת אוקאש המקובלת היא 1280 גרם, והכפל ממדת רנ"ט אוקאש הוא כ-515 אוקאש שהם כ-660 ליטר מים. וכ"כ בשיעור מקוה שהאמה לדעת ברכות מים 60.5 ס"מ שזה תואם למשקל המים הנ"ל.

והנה הרב ברכות המים היה מראשי החכמים בארץ ישראל, בנו של הרב מזבח אדמה וחתנו של מהרי"ט אלגאזי הנודע, ומתחילה אביו היה ראש רבני ירושלים, גם חותנו מהריט"א התמנה לראש הרבנים, ואחר מות חותנו התמנה הברכות מים בשנת תקס"ב לראש רבני ירושלים. כך שא"א לומר שלא ידע מהו מנהג ירושלים בשיעור האמה, ואדרבה משמע מדבריו שהיה ברור להם כיצד לשער את רוחב האגודלים ולכן הוכרחו להכפיל את שיעור המקוה.

ארץ חיים [60 ס"מ]

הרב חיים סתהון מהעיר צפת, אסף וקבץ בספרו ארץ חיים כל מנהגי הספרדים בארץ ישראל, וביורה דעה סימן ר"א סעיף נ"ב מביא אריכות גדולה מקובץ המאסף בנוגע להוראות בנית מקוה, ושם משער אורך האמה כ-60 ס"מ. ולא העיר עליו הרב ארץ החיים שיש איזה מנהג או מסורת לשער האמה באופן אחר.



חכמי בבל

א] הגאון רבי עבדאללה סומך בעל זבחי צדק [אמה 56-60 ס"מ]

בשו"ת זב"צ החדשות חלק ג' סימן ק"ט כותב האצבע היינו אינץ' [הכונה לאינץ' אנגלי, הבריטים שלטו בבבל בזמן הזב"צ], ונראה ששיעור זה הוא אף לקולא, וגם בספרו זבחי צדק על שלחן ערוך יורה דעה [סימן מ"ח סעיף כ"ב] הורה למדוד אגודל במקום הרחב לקולא, ומידתו 2.3-2.5 ס"מ

ב] רבי יוסף חיים-הבן איש חי [האמה 57-59 ס"מ]

כתב בספר בן איש חי [שנה ראשונה פרשת לך לך סעיף י"ב] בנוגע לשיעור ציצית, שיעור אמה ורביע באמת המדינה מחזיק יותר מ-40 אגודלים, וג' רבעי אמת המדינה מחזיק יותר מ-24 אגודלים.

ובספרו חוקי הנשים סוף פרק ל"ט כותב הבא"ח אמה של עיר חאלב המצויה בעירנו בגדאד שיעורה 28 אגודלים בקירוב. בספר קרית אריאל פרק ט' [הערה עו*] משער את האגודל לדעת הבא"ח כ-24.5 מ"מ.


ג] שיעור חלה להבן איש חי [2450 גרם קמח]

עוד מבואר בבן איש חי [שנה ראשונה צו סעיף י"ט, שנה שניה שמיני סעיף א'] "שיעור עיסה לחייבה בחלה הוא תשע"ז דרהם". שהם כ-2450 גרם קמח, ולא כתב שבפחות מזה תפריש חלה בלא ברכה. שיעור זה הוא כשיעור רבו הזבחי צדק וכדלעיל אות א'. וכך מפורש בספר אזני יהושע ששיעור הבא"ח ושיעור הזב"צ אחד המה. וגם משיעור זה יש ללמוד שהבא"ח שיער את האמה 57-59 ס"מ, וכדעת הזבחי צדק.

הבא"ח היה דורש בצבור ומורה כשיעור חלה הנ"ל, ונהגו לעשות כמותו. וכן הורו חכמי בבל, רבי עזרא ראובן דנגור, ורבי יהושע משה. וגם הר"נ כצ'ורי חשש לדבריו



ד] רבי אליהו מני [כהצל"ח]

בספר זכרונות אליהו [חלק אור"ח, מערכת הריש, אות ג'] כתב, שיעור רביעית, עיין בברית אבות מה שהעלה וגם הביא מספר מועדי ה' משם הרב צל"ח כי ברביעית צריך לשערו בג' ביצים ויותר מעט.


חכמי תוניסיה

רבי ישראל זיתון [האמה 68 ס"מ, וי"א 63 או 60 ס"מ]

על הגאון רבי ישראל זיתון [ראב"ד תונס, וראש רבני תוניסיה תרע"ח-תרפ"א] תלמידו של מהר"י בסיס ישנם כמה עדויות כמה הוא שיעור האמה.

רבי דוד עידאן בשו"ת משכיל לדוד חלק ב' סימן ל"ט כותב. כאשר דברתי עם מוהר"י זיתון נר"ו בעי"ת תונס יע"א ההוא אמר כי קבלה הוא בידם מימי הראשונים כי האמה היא אמה שמוכרים בה המלף [-בגדי צמר] והיא בת 68 ס"מ. גם רבי כלפון משה הכהן [מהרמ"ך, ג'רבא] כותב בספרו באר משה [אורח חיים סימן ט"ז] שמעתי על שם מהר"י זיתון [ראב"ד תוניסיה] ז"ל דהאמה היא 68 סאנטים. וכ"כ בספרו שו"ת שואל ונשאל חלק ג' סימן רצ"ה בשם הר"י זיתון שהאמה ס"ח סנטים.

רבי שלמה מאזוז בספרו כסא שלמה סימן ז' כותב, כפי זכרוני שמעתי על שם הרה"ג מהר"י זיתון ז"ל ששיעור אמה ס"ג סנטימטר והיא קרובה לדעת הגאון חת"ס הנזכר בדרכי תשובה שסובר ס"ג וח' מילימטר.

ובספרו זכרי כהונה חלק א' מערכת ש' אות מ"ג כותב, על שם מהר"י זיתון זצוק"ל שמעתי דהטפח הוא 10 ס"מ ואגודל הוא 2.5 ס"מ.

העדות ששמע ר"ד עידאן מפיו של הר"י זיתון, מתאים למדידת השעורות [שבקונטרס מקום זרע] אשר מדד מהרש"ך לפני הג"ר ישועה בסיס, וא"כ מה שאמר מהרי"ז דקבלה בידו מהראשונים יתכן שכוונתו לחכמים בדורו של הר"י בסיס.


מהרמ"ך [שואל ונשאל], משכיל לדוד, שם משה [האמה 60 ס"מ]

חכמי ג'רבא היו רגילים לשער אמה של תורה כ-60 ס"מ.

כך מבואר בדברי רבי כלפון משה הכהן [מהרמ"ך, ראש רבני ג'רבא, תרל"ד-תש"ט] בספרו באר משה על ש"ע אורח חיים סימן ט"ז. האמה בת ששה טפחים והטפח ארבעה גודלים. והגודל הוא שני ס"מ וחצי, ועולה לפי זה שיעור הטלית אמה על אמה 60 ס"מ על 60 ס"מ, והיא אמה של תורה. ובספרו שו"ת שואל ונשאל חלק ג' סימן רצ"ה [נדפס גם בספר כסא שלמה סימן נ"ו] כתב הנסיון מצד אגודל ומצד השעורות ומצד דברי הרב שערי טוהר נראה דלא יהיה יותר משני ס"מ וחצי באגודל לכל המרבה, ואם כן אין באמה רק ששים ס"מ למרבה. ובסימן שס"ג כתב מטר יש בו ארבעים אגודלים, והאגודל יש בו שני ס"מ וחצי, וכשיהיה אורכו ורוחבו מטר אזי יהיה בו ארבעים אגודלים על ארבעים אגודלים.

וכ"כ הרב דוד עידאן [ג'רבא, תרל"ג-תשט"ו] בשו"ת משכיל לדוד חלק ב' סימן ל"ט. יראה לי שהטפח הוא 10 ס"מ, והאמה היא 60 ס"מ, וחצי אצבע [שיתרה אמה שוחקת יותר מן העצבה] קרוב לב' ס"מ. והרב שערי טוהר ז"ל [בתחילת שער כ"א, סיגעט-הונגריה, תרס"א] כתב שיעור אמה שוחקת 60 ס"מ, וקרוב הוא לחשבון שכתבתי אני וכנז"ל. וישמח שם דוד.

וכ"כ רבי סאסי הכהן [רב בג'רבא תשט"ז-תשכ"ה, חתן הרב מרדכי אמייאס הרב הראשי לתוניסיה], בספרו שם משה דיני פסח [סעיף פ"ה עמוד קע"ד] כדי נטילה [-אגודל] היינו כמו ב' צאנטים וחצי. ובדיני בדיקת חמץ [סעיף כ' עמוד קס"ד] נפל ונעשה גל וידוע שיש שם חמץ אם יש עליו גובה שלשה טפחים דהיינו שלשים צאנטים מבטלו בלבו ודיו.

ד] איש מצליח, ויאמר יצחק, רבי מכלוף עידן [האמה 60 ס"מ]

כתב הרב יצחק רחמים בוחניך בספרו ויאמר יצחק [תונס, תשכ"ב, סוף חלק ג' דף ס"ז]שיש לשער האמה 60 ס"מ, כגון מיל 1,200 מטר, אגודל 2.5 ס"מ, בית סאתים 1800 מ"ר, ועשר פרסאות 48 ק"מ. אלו מדות שיש בהם קולא כגון שטח בית סאתים שאינו פוסל בעירוב עד שיהיה יותר מבית סאתים [ש"ע או"ח סימן שנ"ח], ושיעור המיל הוא קולא לענין תחומין. נמצא שהרב ויאמר יצחק סבר להקל על פי מידת האמה 60 ס"מ.

ורבי מצליח מאזוז בשו"ת איש מצליח חיו"ד סימן כ"ג כתב שיעור מקוה הוא 689 ליטר, ופירש במילואים כי רגילים לחשוב האמה עצבה 60 ס"מ כמו שכתב בסוף ספר ויאמר יצחק, ואמה שוחקת 61.25 ס"מ. ואף שבספר שעורי תורה להגרא"ח נאה זצ"ל מסקנתו שהאגודל הוא 2 ס"מ, אך אנו רגילים למעשה לחשוב תמיד האגודל 2.5 ס"מ והאמה 60 ס"מ וכדעת הגאון רע"א בתשובה.

גם בספר חיים וחסד [הרב חיים נסים חזקיה חורי] סימן א' הביא בשם הרב מכלוף עידן ששיעור האמה 60 ס"מ.

ו] כסא שלמה [63-48 ס"מ]

כתב בספר כסא שלמה [הרב שלמה מאזוז] סימן ז'. שיעור אמה של תורה באמות שלנו יש הרבה דיעות ממ"ח ס"מ לס"ד ס"מ, ואית לן למיזל לחומרא לכל הסברות, דאם אותו השיעור הוא מתיר צריך להיות בו שיעור היותר גדול דהיינו ס"ג סנטימטר וח' מילימטר ואם השיעור הוא אוסר אמרינן שגם במ"ח סנטימטר הוי שיעור ואסור. עכ"ל.



מרוקו ואלג'יריה

א] הרב שמואל עמאר [אמה 62 ס"מ]

כתב ספר דבר שמואל [כהן ברבנות העיר מקנס, תרל"א-תרמ"ט] חלק יורה דעה סימן ב' [דף א' עמוד ג'] מדדתי באמה הנהוגה בינינו בין הסוחרים הנקרא 'קלא' בלשון ערבי ומצאתי בה י"ט גודלים, נמצא אמה שזכרו הפוסקים יש בה 'קאלא' ורביע שלנו מעלה מטה. שיעור האמה העולה מדבריו 62.5 ס"מ [עמק יהושע, חלק ב' סימן ט"ז, חלק ו' סימן י"ט].

ב] רבי ברוך אסבאג [אמה 60 ס"מ]
הרב ברוך אסבאג [רב ודיין במראקש, ורב העיר אספי] כתב ג' ספרים -מנחה בלולה, מנחת משה, קרבן מנחה- ספרים המפיקים מזן אל זן תורה והלכה בכל עניני ההוראה. בספריו נזכר עשרות פעמים שיעורי אורך בכל עניני התורה [ציצית, מזוזה, סוכה, לולב, מקוה, נר חנוכה ועוד]. בכל המקומות הוא מעריך את האמה 60 ס"מ והטפח 10 ס"מ [כגון דופן עקומה 2.40 מטר, לבוד 30 ס"מ, פתח שאין בו גובה מטר [י' טפחים] פטור ממזוזה, שיעור פתח [ד' טפחים] 40 ס"מ, טפח הסמוך לפתח 10 ס"מ, וכדומה], ולא מזכיר שום שיעור אחר.

גם בספר נחלת אבות חלק א' דרוש י"ז עמוד ס"ו, כותב בפשטות אמה בת ששה טפחים הם 60 ס"מ.

ג] רבי חיים בלייח [אמה 63 ס"מ]

כתב בספר מים חיים חלק ב' סימן פ"ה. ראיתי כתוב בכת"י הרה"ג כמהרר"ח בלייח זללה"ה [רב העיר תלמסאן באלג'יריה תרכ"ח-תר"פ] שמעתי ששיעור מקוה הוא תש"ן ליטר ועוד מעט. שיעור זה למקוה יוצא משיעור אמה של 63 ס"מ.

ד] רבי אברהם קורייאט [הלכה כדעת הצל"ח]

רבי אברהם קורייאט [טיטואן, רב ומו"ץ במוגאדור] בספר ברית אבות סימן תע"ג [דף ס"ג] כותב, בשנת תקצ"ט לפ"ק בחודש ניסן עמדנו על שיעור רביעית של תורה אצבעיים על אצבעיים ברום אצבעיים וחצי אצבע וחומש אצבע, ועשינו כלי כתבנית זה. וקשה בעיני שכל המפרשים כתבו דהרביעית היא ביצה ומחצה, ועשינו כלי שמחזיק הביצים ולא הגיע לחצי שיעור הכלי של גודלים הנזכר. וראיתי משם הרב צל"ח ששיער חלה בביצים ושוב מדד באצבעות ומצאו כפול על מדידת הביצים ומעט יותר, ואין סברא לומר שהגודלים גדלו ועל כרחך לומר שהביצים נתמעטו וא"כ אין לברך על שיעור מ"ג ביצים עד שיכפלם וכן רביעית צריך לשערו בג' ביצים ומעט יותר עכ"ל. והרב מועדי ה' תמה על דבריו שכתב שהביצים נתמעטו מסוגייא דעירובין עיי"ש, והרואה יראה דיש ליישב דבריו ודו"ק. עכ"ל בקיצור.

ה] רבי רחמים יוסף אג'ייני, רבי רפאל משה אלבאז [הלכה כדעת הצל"ח]

הרב רחמים יוסף אג'ייני [דיין בעיר צ'פרו] כותב בספרו "לפי ספרי" מערכת ר' [אות מ"ה]. עמדתי לכוון שיעור זה של ביצה ומחצה עם שיעור רביעית כפי שהוא כלי מרובע אצבעיים על אצבעיים ואורך אצבעיים וחצי אצבע וחומש אצבע, ועשיתי כלי כשיעור הזה הדק היטב ומצאתי שכלי זה מחזיק שלשה ביצים. וגזרתי אומר שהביצה ומחצה היא מביצת הפאבו המצוי בערי אדום לאלפים והוא גדול מאוד, ונמצא לפי זה ששני השיעורים הללו שוין בצביונם, וחפשתי על כוס גדול מחזיק כשיעור זה ובו אני מקדש ומבדיל ושותה בליל פסח, ומי שיש לו מח בקדקדו יאמין לדברי אמת והאות ומופת חותך ויעשו גם הם כלי המחזיק כשיעור הנ"ל לכל דבר שבחובה.

ובספר תשובה מאהבה הביא מה שכתב רבו בספרו צל"ח שגם הוא החליט שהביצים נתקטנו. והגם שהרב תשובה מאהבה ז"ל כתב כי רבו מדד באצבעו והיא כפלים מאצבעות של כל אדם מכל מקום עדיין התמיהה בצביונה ובקומתה דמכל מקום הא אנן קטני הכמות מדדנו ולא הונח לנו כי שני השיעורים לא קרב זה אל זה. ואמינא ולא מסתפינא אי הוא רואה הצל"ח אלו התרנגולים היה כותב בפשיטות שעל ביצתם דברו התנאים. עד כאן לשונו בקיצור.

וכ"כ ידידו ועמיתו רבי רפאל משה אלבאז [רב העיר צ'פרו, תקפ"ג-תרנ"ו] בספרו באר שבע [חלק שפת אמת עמוד ע"ט] רבותינו נתנו לנו שיעור למקוה לחלה ולרביעית באצבעות ובביצים, ועינינו הרואות ששיעור האצבעות הוא גדול משיעור הביצים. ועל מבוכה זו ישבתי ימים רבים ולא הונח לי, ומצאתי להרשב"ץ שכתב אני תמה על המודדים בביצים לפי שאין כל המקומות שוים בביצים, והיותר טוב לשער באצבעות, ובדומה לזה כתב המבי"ט דאין לסמוך על המשקל במקום שסותר למדה כי המדה היא יתד תקועה ועיקר, וראיתי לעיקרי הד"ט שהביא משם הרב צל"ח על פסחים דף קט"ז שנתברר לו במופת ע"פ מדידה שביצים המצויים עתה בינינו הם רק חצי מהביצים שבהם שיערה התורה, ונחה דעתי דהוי ממש כמו שכתבתי. עכ"ל בקיצור.

ח] רבי ידידיה מונסונייגו

רבי ידידיה מונסונייגו בספר פרחי שושנים [עמוד ס"ז ערך שעורין אות ג-ח] חושש לשיעור הכפול בשיעורי התורה, שהרביעית 172 גראם, ושיעור מקוה 691 ליטר, וזה על פי מדת הביצה 58 גראם, והוסיף לזה במקוה תוספת האמה שוחקת המבואר בשלחן ערוך. ובדין ט' וי' מבואר שהביצה 60 גראם.

מה שהבאת דעת כמה מחכמי ספרד, אני יביא כנגד זה את המסורת הברורה, וכפי שנתבאר במבוא לספר אור לציון ח"ג.

וז"ל הנצ"ל:

והנה לדבריהם [א.ה. לדעת הצל"ח והחזו"א שהובאו בדבריו לעיל] הביצה נתקטנה מזמן הרמב"ם עד לזמניהם עד לכדי חצי מדתה, ולכן אף שהרמב"ם כששיער ביצה ומחצה יצא לו כשיעור כ"ז דרהם, מכל מקום לאחר שהתקטנו הביצים יש להכפיל שיעור זה. (וראה בחזו"א סימן ל"ט ס"ק ח' וראה בספר אמרי אש או"ח סימן ל"ג).

ודבר תימה הוא, שהרי מרן בשו"ע או"ח סימן תנ"ו סעיף א' וביו"ד סימן שכ"ד סעיף א' הביא שיעור חלה כפי מה שמדד הרמב"ם שהוא תק"כ דרהם מקמח חיטים שבמצרים. (וראה גם בספר שיעור מקוה להגרא"ח נאה עמ' נ"ט שהוכיח כן מדברי מרן בשו"ת אבקת רוכל סימן נ"ג). הרי שמזמן הרמב"ם (שנפטר בשנת ד"א תתקס"ה) עד זמן מרן לא השתנה הדרהם.

[וראה בספר כפתור ופרח לרבי אשתורי הפרחי מפלורנציה שבספרד שחי סמוך לתקופת הרמב"ם בפרק ט"ז שכתב שהרביעית קרוב לעשרים ושבע דרהם, ע"ש. וכן הרשב"ש רבה של אלג'יר (נפטר בשנת רכ"ח), כתב בתשובה סימן מ"ד, שהרביעית היא שבעה עשר דינרין וחצי. והיינו כעשרים ושבעה דרהם. שהדינר הוא דרהם וחצי, וכמו שנתבאר לעיל בתחילת ענף א'. וכן רבינו עובדיה ברטנורא (נפטר בשנת רצ"ז) בפירושו למשנה בעדיות פרק א' משנה ב' הביא את דברי הרמב"ם שכתב ששיעור חלה הוא תק"כ דרהם. וכתב שמשקל הדרהם ידוע במצרים היום ובכל ארץ ישראל שהוא משקל ס"א גרגירי שעורה בקירוב. (וראה מש"כ בזה בשיעורי תורה עמ' פ"ג). הרי שהוא אותו דרהם שכתב הרמב"ם].

וכן כל הדורות שאחר זמן מרן עד ימינו דור אחר דור כתבו את משקל הדרהם כפי שכתב הרמב"ם בשיעור רביעית ושיעור ביצה ללא כל שינוי, ומהם שכתבו שאף מדדן ויצא להם שיעור זה וכפי שראינו בחיבוריהם.

[הגאון המקובל רבי אברהם אזולאי, מגדולי עיה"ק חברון (נפטר בשנת ת"ד וחיבר ספרו זה בשנת שע"ט, דהיינו ארבעים וארבע שנה אחר פטירת מרן) כתב בספרו חסד לאברהם מעיין ב' נהר נ"ח ונהר ס', שהרביעית מחזקת אצבעיים על אצבעיים ברום אצבעיים וחצי אצבע וחומש אצבע, וכתב שהוא כ"ז דרהם.

ואחריו הגאון רבי יש"ר מקנדיא (מקושטא ואח"כ בארצות פולין ואשכנז, נפטר בשנת תט"ז) כתב בספר כללי המדות שהרביעית כ"ז דרהם. והביאו בפתח הדביר בסימן ק"צ דף קצ"ח ע"א.

ואחריו הגאון רבי שמואל ויטאל, מחכמי דמשק וירושלים בן מורנו רבי חיים ויטאל כתב בחידושיו על הרמב"ם פרק ד' מהלכות ערכין וחרמין הלכה ד', שהרביעית כ"ו דרהם ורביע. והביאו בפתח הדביר ח"ב (דף כ' ע"ב), וכתב שקדמונינו שהעמידו הרביעית על כ"ז דרהם הוסיפו עוד ג' רבעי דרהם מפני הקירוב שכתב הרמב"ם משום השינוי שבין יין ליין במחוז א', ע"ש.

ואחריו הגאון רבי יוסף דוד אב"ד ור"מ דשאלוניקי (נפטר בשנת תצ"ז), כתב בשו"ת בית דוד סימן פ"ב שהמידה י"ח דרהם, ע"ש.

וכן כתב תלמידו הגאון רבי יוסף מולכו (משאלוניקי ואח"כ בעיה"ק ירושלים ת"ו נפטר בשנת תקט"ז) בספר שלחן גבוה סימן תנ"ו אות ה' וסימן תע"ב אות כ"ג שדרהם שלנו כדרהם של מצרים, ויש לשער רביעית מים כ"ז דרהם, ע"ש.

וסמוך לו מרא דארעא ישראל הגאון רבי מיוחס בכ"ר שמואל הראשון לציון ואב"ד ור"מ בעיה"ק ירושלים ת"ו (נפטר בשנת תקל"א) כתב בחיבורו על הרמב"ם פרי האדמה בפרק א' מהלכות עירובין שהרביעית היא כ"ז דרהם. וכן כתב בספרו מזבח אדמה דף ג' ע"ב שהביצה ח"י דרהם, ע"ש.
ואחריו הגאון רבי אברהם בן עזרא ב"ר חיים ידידיה מסלוניקי (נפטר בשנת תקס"ו) כתב בספר בתי כנסיות בקונטרס בית מלוא שהרביעית כ"ז דרהם.
וכן כתב הגאון רבי דניאל טירני מפירינצי (נפטר בשנת תקס"ו) בעיקרי הד"ט סימן י"ט שהרביעית כ"ז דרהם.

וכן הגאון רבינו החיד"א (נפטר בשנת תקס"ו) כתב בברכ"י סימן קס"ח אות ד' ובעוד מקומות שהביצה ח"י דרהם. וראה גם בספרו מורה באצבע סימן צ"ה.

וכן מחותנו הגאון רבי דוד פרדו (מוונציה - סארייבו - ירושלים נפטר בשנת תקנ"ב) בעל החסדי דוד על התוספתא, כתב בפירושו שושנים לדוד על המשניות מסכת פאה פרק ו' משנה י' לשער לפי חשבון הרמב"ם, ע"ש.

ואחריו תלמידו הגאון רבי אלישע חביליו (מסארייבו, נפטר בשנת תק"ס) כתב בספרו המון חוגג בכמה מקומות שהרביעית כ"ז דרהם, ע"ש.

וכן הגאון רבי יהודה ב"ר מנוח סי'ד מסלוניקי (נפטר בשנת תק"ע), כתב בספר נר מצוה סימן י"ז שמדד מידת רביעית ומצא מן העיסה ל"ו דרהם ומן הפת ע"ז דרהם מפירורין דקין ובמיעוך החלל, ומן היין ומן המים ומן הקמח מצא כדברי הרמב"ם בקירוב, ע"ש.

ואחריהם הגאון רבי אליעזר פאפו רבה של קהילת סארייבו (ביוגוסלביה) בעל פלא יועץ (נפטר בשנת תקפ"ח) כתב בספרו חסד לאלפים סימן ר"י אות א', שהכזית ט' דרהם והרביעית כ"ז דרהם.

וכן היה מורה בן דורו הגאון רבי רפאל אשכנזי מאיזמיר מחבר ספר מראה עינים (נפטר בשנת תקפ"ו) כפי שהעיד בנו הגאון רבי ניסים אברהם אשכנזי מחבר ספר נחמד למראה ושו"ת מעשה אברהם (נפטר בשנת תר"כ) בהסכמתו לדברי הפתח הדביר (סימן ק"צ דף רי"ד ע"ב) שאביו היה מורה ששיעור רביעית הוא כ"ז דרהם שלנו. וכתב בנו שם, שכך היא המדה בשיעור אצבעיים על אצבעיים, והנסיון יוכיח זאת.

ושם הסכים עמהם רבה של איזמיר הגאון רבי חיים פאלג'י (נפטר בשנת תרכ"ח) וכתב וז"ל, ברם להלכה ולמעשה נלע"ד כמו שנהוג עלמא ומנהג אבותינו בידינו, וכן היו אבותינו רבותינו הרבנים הגדולים קדושים אשר בארץ המה מימי עולם ומשנים קדמוניות, שכולם היו משערים שיעור רביעית בז"ך דרהם, ששיערו במידת גודל בינוני. ע"כ. מבואר בדבריו ששיערו לפי האגודל ויצא שהרביעית כ"ז דרהם. וע"ש שמדד כן.

וכן בעל פתח הדביר הגאון רבי חיים פונטרימולי (מחכמי איזמיר, נפטר בשנת תרל"ג) האריך שם בקונטרס שלם (סימן ק"צ קונטרס כסא דחיי) לחזק מה שנהגו לשער הרביעית כ"ז דרהם נגד המעוררים על זה. וכתב שם בדף קצ"ה ע"ב שטרח לברר מגודלי אנשי עירו, ושיער אגודל בינוני, ועשה על פי זה מדת אצבעיים של רביעית בדקדוק, ועלה משקל היין כ"ז דרהם בדקדוק, וכפי שיעור הרמב"ם, ע"ש שהאריך בכל זה. והוסיף בפתח הדביר ח"ב סימן ק"צ דף כ"א ע"ב, ששיעור זה פשוט ומורגל בכל תפוצות ישראל, ארץ הקדושה וגבולותיה, וערי טורקיאה ואיטליא, וערי המערב ומצרים כמו שנתברר מפי מגידי אמת, ע"ש שהאריך בזה.

וכן כתב בן דורו רבי יהודה שמואל אשכנזי (מטבריה - איטליה, נפטר בשנת תר"ט) בספר בית מנוחה בדיני ברכת מזונות אות ט"ז שהביצה י"ח דרהם, ע"ש.

וסמוך לו הגאון רבי יצחק הררי בספר זכור ליצחק סימן מ' כתב לשער כשיעור הרמב"ם, ע"ש.

ואחריהם הגאון רבי חיים חזקיהו מדיני רבה של עיה"ק חברון (נפטר בשנת תרס"ה), כתב בחיבורו שדי חמד אסיפת דינים מערכת חנוכה אות ב' ששמינית ביצה הוא שנים וחצי דרהם. הרי שהביצה י"ח דרהם.

ואחריו ריש גלותא דבבל הגאון רבי יוסף חיים (נפטר בשנת תרס"ט) כתב בספרו בן איש חי שנה ראשונה פרשת צו אות י"ט, שהביצה י"ח דרהם. ושם באות כ"ט כתב שהרביעית כ"ז דרהם. וכן כתב בפרשת שמיני אות י"א ובעוד מקומות.

ואחריו הגאון רבי יעקב חיים סופר בעל כף החיים שזכינו להכירו (נפטר בשנת תרצ"ט) כתב בספרו בסימן פ"א אות ג' ובעוד מקומות שהביצה י"ח דרהם והרביעית כ"ז דרהם כשיעור הרמב"ם, ע"ש].

הרי שהעידו שהביצים לא התקטנו. ובארצות אשכנז לא היה מצוי הדרהם, ולכן יש שסברו שהדרהם נשתנה עד כדי מחצית, אך בארצות המזרח שהשתמשו בדרהם ידעו שלא השתנה כן.

וכן אנו רואים במציאות שרוחב האגודל הוא כשני ס"מ, ואורך האמה של אדם בינוני בימינו הוא כחמישים ס"מ. וזהו כשיעור הרמב"ם וכל חכמי ספרד. (וראה עוד בספר שיעורי תורה עמ' ע"ב ושיעור מקוה עמ' מ"ו ושיעורי ציון עמ' מ' ועמ' נ"א ועמ' ס"ד). עכ"ד.

הרי לנו מסורת ברורה דור אחר דור שהשיעורים לא השתנו.

ומ"מ עיי"ש באור לציון דבדיני תורה משמע מכמה אחרונים שיש להחמיר [עיי"ש שהביא שכבר נחלקו הראשונים בשיעורי התורה אי כהחזו"א או כהגרא"ח נאה, וע"כ הלך אחר המנהג, והמנהג הוא כהגרא"ח נאה. ומ"מ יש שסברו שטוב להחמיר בשל תורה], וע"כ איני יודע אם יש ראיה מכל הני רבוותא שהבאת לעיל, ואין בידי פנאי לעבור על כל האחרונים הנ"ל לעיין כלפי מה הדברים אמורים. עכ"פ לענין ד' כוסות ודאי שיש להקל שהשיעור הוא כהגרא"ח נאה, ובנידו"ד יקח כוס קטנה של יין והוא עדיף מעירוב מיץ ענבים בכוס גדולה, ופשוט.

 

[כהנא דמסייע]

מה שהבאת דעת כמה מחכמי ספרד, אני יביא כנגד זה את המסורת הברורה, וכפי שנתבאר במבוא לספר אור לציון ח"ג.

וז"ל הנצ"ל:

והנה לדבריהם [א.ה. לדעת הצל"ח והחזו"א שהובאו בדבריו לעיל] הביצה נתקטנה מזמן הרמב"ם עד לזמניהם עד לכדי חצי מדתה, ולכן אף שהרמב"ם כששיער ביצה ומחצה יצא לו כשיעור כ"ז דרהם, מכל מקום לאחר שהתקטנו הביצים יש להכפיל שיעור זה. (וראה בחזו"א סימן ל"ט ס"ק ח' וראה בספר אמרי אש או"ח סימן ל"ג).

ודבר תימה הוא, שהרי מרן בשו"ע או"ח סימן תנ"ו סעיף א' וביו"ד סימן שכ"ד סעיף א' הביא שיעור חלה כפי מה שמדד הרמב"ם שהוא תק"כ דרהם מקמח חיטים שבמצרים. (וראה גם בספר שיעור מקוה להגרא"ח נאה עמ' נ"ט שהוכיח כן מדברי מרן בשו"ת אבקת רוכל סימן נ"ג). הרי שמזמן הרמב"ם (שנפטר בשנת ד"א תתקס"ה) עד זמן מרן לא השתנה הדרהם.

[וראה בספר כפתור ופרח לרבי אשתורי הפרחי מפלורנציה שבספרד שחי סמוך לתקופת הרמב"ם בפרק ט"ז שכתב שהרביעית קרוב לעשרים ושבע דרהם, ע"ש. וכן הרשב"ש רבה של אלג'יר (נפטר בשנת רכ"ח), כתב בתשובה סימן מ"ד, שהרביעית היא שבעה עשר דינרין וחצי. והיינו כעשרים ושבעה דרהם. שהדינר הוא דרהם וחצי, וכמו שנתבאר לעיל בתחילת ענף א'. וכן רבינו עובדיה ברטנורא (נפטר בשנת רצ"ז) בפירושו למשנה בעדיות פרק א' משנה ב' הביא את דברי הרמב"ם שכתב ששיעור חלה הוא תק"כ דרהם. וכתב שמשקל הדרהם ידוע במצרים היום ובכל ארץ ישראל שהוא משקל ס"א גרגירי שעורה בקירוב. (וראה מש"כ בזה בשיעורי תורה עמ' פ"ג). הרי שהוא אותו דרהם שכתב הרמב"ם].

וכן כל הדורות שאחר זמן מרן עד ימינו דור אחר דור כתבו את משקל הדרהם כפי שכתב הרמב"ם בשיעור רביעית ושיעור ביצה ללא כל שינוי, ומהם שכתבו שאף מדדן ויצא להם שיעור זה וכפי שראינו בחיבוריהם.

[הגאון המקובל רבי אברהם אזולאי, מגדולי עיה"ק חברון (נפטר בשנת ת"ד וחיבר ספרו זה בשנת שע"ט, דהיינו ארבעים וארבע שנה אחר פטירת מרן) כתב בספרו חסד לאברהם מעיין ב' נהר נ"ח ונהר ס', שהרביעית מחזקת אצבעיים על אצבעיים ברום אצבעיים וחצי אצבע וחומש אצבע, וכתב שהוא כ"ז דרהם.

ואחריו הגאון רבי יש"ר מקנדיא (מקושטא ואח"כ בארצות פולין ואשכנז, נפטר בשנת תט"ז) כתב בספר כללי המדות שהרביעית כ"ז דרהם. והביאו בפתח הדביר בסימן ק"צ דף קצ"ח ע"א.

ואחריו הגאון רבי שמואל ויטאל, מחכמי דמשק וירושלים בן מורנו רבי חיים ויטאל כתב בחידושיו על הרמב"ם פרק ד' מהלכות ערכין וחרמין הלכה ד', שהרביעית כ"ו דרהם ורביע. והביאו בפתח הדביר ח"ב (דף כ' ע"ב), וכתב שקדמונינו שהעמידו הרביעית על כ"ז דרהם הוסיפו עוד ג' רבעי דרהם מפני הקירוב שכתב הרמב"ם משום השינוי שבין יין ליין במחוז א', ע"ש.

ואחריו הגאון רבי יוסף דוד אב"ד ור"מ דשאלוניקי (נפטר בשנת תצ"ז), כתב בשו"ת בית דוד סימן פ"ב שהמידה י"ח דרהם, ע"ש.

וכן כתב תלמידו הגאון רבי יוסף מולכו (משאלוניקי ואח"כ בעיה"ק ירושלים ת"ו נפטר בשנת תקט"ז) בספר שלחן גבוה סימן תנ"ו אות ה' וסימן תע"ב אות כ"ג שדרהם שלנו כדרהם של מצרים, ויש לשער רביעית מים כ"ז דרהם, ע"ש.

וסמוך לו מרא דארעא ישראל הגאון רבי מיוחס בכ"ר שמואל הראשון לציון ואב"ד ור"מ בעיה"ק ירושלים ת"ו (נפטר בשנת תקל"א) כתב בחיבורו על הרמב"ם פרי האדמה בפרק א' מהלכות עירובין שהרביעית היא כ"ז דרהם. וכן כתב בספרו מזבח אדמה דף ג' ע"ב שהביצה ח"י דרהם, ע"ש.
ואחריו הגאון רבי אברהם בן עזרא ב"ר חיים ידידיה מסלוניקי (נפטר בשנת תקס"ו) כתב בספר בתי כנסיות בקונטרס בית מלוא שהרביעית כ"ז דרהם.
וכן כתב הגאון רבי דניאל טירני מפירינצי (נפטר בשנת תקס"ו) בעיקרי הד"ט סימן י"ט שהרביעית כ"ז דרהם.

וכן הגאון רבינו החיד"א (נפטר בשנת תקס"ו) כתב בברכ"י סימן קס"ח אות ד' ובעוד מקומות שהביצה ח"י דרהם. וראה גם בספרו מורה באצבע סימן צ"ה.

וכן מחותנו הגאון רבי דוד פרדו (מוונציה - סארייבו - ירושלים נפטר בשנת תקנ"ב) בעל החסדי דוד על התוספתא, כתב בפירושו שושנים לדוד על המשניות מסכת פאה פרק ו' משנה י' לשער לפי חשבון הרמב"ם, ע"ש.

ואחריו תלמידו הגאון רבי אלישע חביליו (מסארייבו, נפטר בשנת תק"ס) כתב בספרו המון חוגג בכמה מקומות שהרביעית כ"ז דרהם, ע"ש.

וכן הגאון רבי יהודה ב"ר מנוח סי'ד מסלוניקי (נפטר בשנת תק"ע), כתב בספר נר מצוה סימן י"ז שמדד מידת רביעית ומצא מן העיסה ל"ו דרהם ומן הפת ע"ז דרהם מפירורין דקין ובמיעוך החלל, ומן היין ומן המים ומן הקמח מצא כדברי הרמב"ם בקירוב, ע"ש.

ואחריהם הגאון רבי אליעזר פאפו רבה של קהילת סארייבו (ביוגוסלביה) בעל פלא יועץ (נפטר בשנת תקפ"ח) כתב בספרו חסד לאלפים סימן ר"י אות א', שהכזית ט' דרהם והרביעית כ"ז דרהם.

וכן היה מורה בן דורו הגאון רבי רפאל אשכנזי מאיזמיר מחבר ספר מראה עינים (נפטר בשנת תקפ"ו) כפי שהעיד בנו הגאון רבי ניסים אברהם אשכנזי מחבר ספר נחמד למראה ושו"ת מעשה אברהם (נפטר בשנת תר"כ) בהסכמתו לדברי הפתח הדביר (סימן ק"צ דף רי"ד ע"ב) שאביו היה מורה ששיעור רביעית הוא כ"ז דרהם שלנו. וכתב בנו שם, שכך היא המדה בשיעור אצבעיים על אצבעיים, והנסיון יוכיח זאת.

ושם הסכים עמהם רבה של איזמיר הגאון רבי חיים פאלג'י (נפטר בשנת תרכ"ח) וכתב וז"ל, ברם להלכה ולמעשה נלע"ד כמו שנהוג עלמא ומנהג אבותינו בידינו, וכן היו אבותינו רבותינו הרבנים הגדולים קדושים אשר בארץ המה מימי עולם ומשנים קדמוניות, שכולם היו משערים שיעור רביעית בז"ך דרהם, ששיערו במידת גודל בינוני. ע"כ. מבואר בדבריו ששיערו לפי האגודל ויצא שהרביעית כ"ז דרהם. וע"ש שמדד כן.

וכן בעל פתח הדביר הגאון רבי חיים פונטרימולי (מחכמי איזמיר, נפטר בשנת תרל"ג) האריך שם בקונטרס שלם (סימן ק"צ קונטרס כסא דחיי) לחזק מה שנהגו לשער הרביעית כ"ז דרהם נגד המעוררים על זה. וכתב שם בדף קצ"ה ע"ב שטרח לברר מגודלי אנשי עירו, ושיער אגודל בינוני, ועשה על פי זה מדת אצבעיים של רביעית בדקדוק, ועלה משקל היין כ"ז דרהם בדקדוק, וכפי שיעור הרמב"ם, ע"ש שהאריך בכל זה. והוסיף בפתח הדביר ח"ב סימן ק"צ דף כ"א ע"ב, ששיעור זה פשוט ומורגל בכל תפוצות ישראל, ארץ הקדושה וגבולותיה, וערי טורקיאה ואיטליא, וערי המערב ומצרים כמו שנתברר מפי מגידי אמת, ע"ש שהאריך בזה.

וכן כתב בן דורו רבי יהודה שמואל אשכנזי (מטבריה - איטליה, נפטר בשנת תר"ט) בספר בית מנוחה בדיני ברכת מזונות אות ט"ז שהביצה י"ח דרהם, ע"ש.

וסמוך לו הגאון רבי יצחק הררי בספר זכור ליצחק סימן מ' כתב לשער כשיעור הרמב"ם, ע"ש.

ואחריהם הגאון רבי חיים חזקיהו מדיני רבה של עיה"ק חברון (נפטר בשנת תרס"ה), כתב בחיבורו שדי חמד אסיפת דינים מערכת חנוכה אות ב' ששמינית ביצה הוא שנים וחצי דרהם. הרי שהביצה י"ח דרהם.

ואחריו ריש גלותא דבבל הגאון רבי יוסף חיים (נפטר בשנת תרס"ט) כתב בספרו בן איש חי שנה ראשונה פרשת צו אות י"ט, שהביצה י"ח דרהם. ושם באות כ"ט כתב שהרביעית כ"ז דרהם. וכן כתב בפרשת שמיני אות י"א ובעוד מקומות.

ואחריו הגאון רבי יעקב חיים סופר בעל כף החיים שזכינו להכירו (נפטר בשנת תרצ"ט) כתב בספרו בסימן פ"א אות ג' ובעוד מקומות שהביצה י"ח דרהם והרביעית כ"ז דרהם כשיעור הרמב"ם, ע"ש].

הרי שהעידו שהביצים לא התקטנו. ובארצות אשכנז לא היה מצוי הדרהם, ולכן יש שסברו שהדרהם נשתנה עד כדי מחצית, אך בארצות המזרח שהשתמשו בדרהם ידעו שלא השתנה כן.

וכן אנו רואים במציאות שרוחב האגודל הוא כשני ס"מ, ואורך האמה של אדם בינוני בימינו הוא כחמישים ס"מ. וזהו כשיעור הרמב"ם וכל חכמי ספרד. (וראה עוד בספר שיעורי תורה עמ' ע"ב ושיעור מקוה עמ' מ"ו ושיעורי ציון עמ' מ' ועמ' נ"א ועמ' ס"ד). עכ"ד.

הרי לנו מסורת ברורה דור אחר דור שהשיעורים לא השתנו.

קודם כל אם זה מח' בין חכמי הספרדים זה לא מסורת ברורה שלא חשו, ובצורה שכתבת.
דבר שני כשאני מעיין בדברים אני רואה שיש בדעות פוסקים מסויימים סתירה בין מה שציטטת לבין מה שצוטט ע''י הרב @בדרך התורה כגון הבא''ח.
ומ''מ האור לציון עצמו כותב לחלק בין דאורייתא לדרבנן. ותומך זאת גם במנהג גדולי הספרדים בזה.
האמת שכאן ד' כוסות דרבנן, ואולי רק בכוס ראשונה שיש קידוש, יש להחמיר לפי דברי הביאור הלכה.

 

[מאמין בניסים]

קודם כל אם זה מח' בין חכמי הספרדים זה לא מסורת ברורה שלא חשו, ובצורה שכתבת.
דבר שני כשאני מעיין בדברים אני רואה שיש בדעות פוסקים מסויימים סתירה בין מה שציטטת לבין מה שצוטט ע''י הרב @בדרך התורה כגון הבא''ח.
ומ''מ האור לציון עצמו כותב לחלק בין דאורייתא לדרבנן. ותומך זאת גם במנהג גדולי הספרדים בזה.
האמת שכאן ד' כוסות דרבנן, ואולי רק בכוס ראשונה שיש קידוש, יש להחמיר לפי דברי הביאור הלכה.

כבר ערכתי הודעתי לעיל [קודם שראיתי את תגובתך, ועכ"פ בעריכתי לעיל ישנה תשובה ומענה לדבריך].

 

[כהנא דמסייע]

עכ"פ לענין ד' כוסות ודאי שיש להקל שהשיעור הוא כהגרא"ח נאה,

בזה אני מסכים איתך.

ובנידו"ד יקח כוס קטנה של יין והוא עדיף מעירוב מיץ ענבים בכוס גדולה, ופשוט.

אינני בטוח שעירוב מיץ ענבים ביין זהו חסרון, אם זה משמחו, הרי יש בזה כוהל, וכמו שנהגו כן הגרב''צ א''ש הגריש''א הגרמ''פ, ועוד רבים. וכבר יוצאים בזה ידי חובת שמחה. שזה מצוה לכתחילה בד' כוסות.

 

[מאמין בניסים]

בזה אני מסכים איתך.

אינני בטוח שעירוב מיץ ענבים ביין זהו חסרון, אם זה משמחו, הרי יש בזה כוהל, וכמו שנהגו כן הגרב''צ א''ש הגריש''א הגרמ''פ, ועוד רבים. וכבר יוצאים בזה ידי חובת שמחה. שזה מצוה לכתחילה בד' כוסות.

אה"נ, כך אני נוהג בעירוב. אך שמעתי שודאי שיותר טוב יין לבד [כן שמעתי מהג"ר יעקב אביטן שליט"א רב ק"ק הספרדים באחיסמך ומודיעין עלית].

 

[כהנא דמסייע]

אה"נ, כך אני נוהג בעירוב. אך שמעתי שודאי שיותר טוב יין לבד [כן שמעתי מהג"ר יעקב אביטן שליט"א רב ק"ק הספרדים באחיסמך ומודיעין עלית].

אינני יודע למה. תלוי מה משמחו טפי
אא''כ מצד שיטות הרמב''ם וכו' בקידוש.