ספר בן איש חי עם ביאורים עיוניים: האם עדיף לנקד את הטקסט עצמו?

מי המחבר ?
שמו ר' אשר בן חיים. הוא רחוק [רחוק] משפחה שלי. אם כי אין לי הכירות אישית עמו רק עם אחיין שלו רק פעם אחת דיברתי עמו כשנתתי במתנה לרב מאזוז זצ"ל את הספרים במתנה בהשתתפות עם אחיין שלו והודה לי על כך.
 
צודק. אבל הוא כתב אותו בצעירותו
וגם הוציא את הספר הראשון כחמש עשרה שנה לפני פטירתו
[והשלים את שנתו ב"ה}
כתב את יסודותיו בצעירותו.
וזה דואי לא הנידון כאן האם מותר לכתוב לעצמך הערות ומו"מ על הבא"ח.
 
כתב את יסודותיו בצעירותו.
וזה דואי לא הידון כאן האם מותר לכתוב לעצמך הערות ומו"מ על הבא"ח.
וגם הוציא את הספר הראשון כחמש עשרה שנה לפני פטירתו
[והשלים את שנתו ב"ה}
 
ידיד תלמיד חכם חשוב שעובד על ספר בן איש חי עם ביאורים רחבים מהסוגיות והראשונים עד גדולי הפוסקים והמציאות בזמנינו, מסתפק האם מכיון שרוב המהדורות של הרב בן איש חי הם מנוקדות האם להשאיר את זה מנוקד, או שעדיף להשאיר לא מנוקד, כי ככה זה משדר יותר לאברכים ובני תורה שפחות צריכים את הניקוד.

מה דעתכם?
אני חושב שטוב מאוד להביא את הדברים עם נקודות.
א. לפי שספר כזה התקבל בכל הציבור נקוד, וחשוב להשאיר את מתכונת הלבנים הרגילה בעיני כל.
ב. בכדי לתת הבדל וחלוקה בין הנכתב ע״י מרן הבן איש חי זי״ע לבין מה שכתב הרב המחבר להעיר עליו. ועדיף יהיה מאשר אם יכתוב רק במודגש את דברי הבא״ח.
ומה שבספר הליכות עולם לא כן עשה, הוא מחמת שהוא ספר שכל כולו השגות נגד הרב הבא״ח, וא״כ לא יאה להביאו כאילו הוא הבעה״ב ואינו ׳מכבדו׳. משא״כ אם המחבר הזה רוצה להחזיר עטרת הבא״ח למקומה, מה יפה ומה נעים שיתן לו מקום במרכזו.
ובצורת הבאת ההערות. בפשטות יוכל לעשות מתחת כדי שיהא סמוך ונראה. ולעשות כל הלכה בנפרד אינו טוב, שיהיה קשה למצוא
ועוד יוכל לעשות שדברי הבא״ח יובאו באמצע העמוד, ודבריו יהיו סביבות היאור. כדוגמת ספר מנחת חינוך. ואם ירצה לעשות חלק קיצורי דינים וחלק אריכות הדברים, יוכל להציג כך ויהיו ב׳ ראשים. א׳ מימינו, וא׳ משמאלו. כדוגמת אורים ותומים או כרתי ופלתי.
האם יותר נכון להביא את קושיות הרבנים ובכלל מרן היביע אומר זצוק''ל ולהשיב עליהם, או פשוט להביא רק את הביאור של הרב בן איש חי זצוק''ל?
לדעתי, פשיטא שצריך להביא את הערות האחרונים ע״ד הבא״ח ורק כך תושלם העבודה בכדי שידע הקורא את משקל הטענות, והטוען. וכמו כן יוכל לעיין במקור הדברים בכדי לדעת בדיוק מה תוכן הטענה נגד הבא״ח.

ובעיקר כתיבת הדברים, נראה שחשוב מאוד מאוד, שהספר לא ייכתב במגמתיות כספר המגן את הבא״ח. קודם כל, בגלל שהוא זיע״א אינו צריך את זה, ומי שנוהג כמוהו ימשיך לנהוג כמוהו, וא״צ להילחם בעדו. ועוד, לפי שמי שיקרא ספר כזה שבא לסתור בדוקא כל מי שיכתוב נגד הבא״ח, לא ירגיש אובייקטיביות בדברים, ואין זה נוח ללמוד בספר כזה. ופוק חזי, שספר הליכות עולם עצמו לא נכתב במגמה כזו, ורק שהדברים נכתבו בצורה שיטתי, ואפשר לדעת מראש שהרב הולך לחלוק על הבא״ח, מכיון שיסד כבר שאיננו מסכים עם הדרך פסיקה שלו. אבל אין משתקף מדבריו רצון עז לחלוק עליו. (ואחרים לא נוהגים כך בכתיבת ספריהם, ואפילו בנו שליט״א כותב נגד רבנים בצורה מגמתית, ואין זה נוח לקרוא את הדברים, גם אם בסופו של דבר הטענות יהיו נכונות.)
ולכן לא נורא אם יכתוב במפורש שבאופן זה, לא צדקו דברי הבא״ח, וקשה ליישבם. או שאין נראים דבריו מאחר שנגלו דברי הראשונים, שיש לפסוק כמרן בכה״ג וכדו׳.
ויה״ר שיזכה לחבר ספר כזה, והדברים יעזרו המון.
 
ופוק חזי, שספר הליכות עולם עצמו לא נכתב במגמה כזו, ורק שהדברים נכתבו בצורה שיטתי, ואפשר לדעת מראש שהרב הולך לחלוק על הבא״ח, מכיון שיסד כבר שאיננו מסכים עם הדרך פסיקה שלו. אבל אין משתקף מדבריו רצון עז לחלוק עליו.
א"א לדעת בכל נושא האם הולך לחלוק עליו, כי בהרבה דברים מסכים לו ומחזק דבריו.
 
אינו נכון כלל.
יש הרבה מאוד דברים שמסכים ומחזק את דברי הבא"ח.
סוף כל סוף מטרת הספר היא לחלוק ולהעיר על דבריו. ואני אומר שבכל זאת, אין הדברים מרגיזים בקריאה, לפי שכתב את זה בכבוד גדול, והוא חולק דוקא מתי שצריך לחלוק עליו לדעתו.
 
אני חושב שטוב מאוד להביא את הדברים עם נקודות.
א. לפי שספר כזה התקבל בכל הציבור נקוד, וחשוב להשאיר את מתכונת הלבנים הרגילה בעיני כל.
ב. בכדי לתת הבדל וחלוקה בין הנכתב ע״י מרן הבן איש חי זי״ע לבין מה שכתב הרב המחבר להעיר עליו. ועדיף יהיה מאשר אם יכתוב רק במודגש את דברי הבא״ח.
ומה שבספר הליכות עולם לא כן עשה, הוא מחמת שהוא ספר שכל כולו השגות נגד הרב הבא״ח, וא״כ לא יאה להביאו כאילו הוא הבעה״ב ואינו ׳מכבדו׳. משא״כ אם המחבר הזה רוצה להחזיר עטרת הבא״ח למקומה, מה יפה ומה נעים שיתן לו מקום במרכזו.
ובצורת הבאת ההערות. בפשטות יוכל לעשות מתחת כדי שיהא סמוך ונראה. ולעשות כל הלכה בנפרד אינו טוב, שיהיה קשה למצוא
ועוד יוכל לעשות שדברי הבא״ח יובאו באמצע העמוד, ודבריו יהיו סביבות היאור. כדוגמת ספר מנחת חינוך. ואם ירצה לעשות חלק קיצורי דינים וחלק אריכות הדברים, יוכל להציג כך ויהיו ב׳ ראשים. א׳ מימינו, וא׳ משמאלו. כדוגמת אורים ותומים או כרתי ופלתי.
זה רעיון טוב. אם כי לדעתי זה יכפיל לו הוצאות העימוד.
לדעתי, פשיטא שצריך להביא את הערות האחרונים ע״ד הבא״ח ורק כך תושלם העבודה בכדי שידע הקורא את משקל הטענות, והטוען. וכמו כן יוכל לעיין במקור הדברים בכדי לדעת בדיוק מה תוכן הטענה נגד הבא״ח.
יש טעם טוב בדברים
ובעיקר כתיבת הדברים, נראה שחשוב מאוד מאוד, שהספר לא ייכתב במגמתיות כספר המגן את הבא״ח. קודם כל, בגלל שהוא זיע״א אינו צריך את זה, ומי שנוהג כמוהו ימשיך לנהוג כמוהו, וא״צ להילחם בעדו. ועוד, לפי שמי שיקרא ספר כזה שבא לסתור בדוקא כל מי שיכתוב נגד הבא״ח, לא ירגיש אובייקטיביות בדברים, ואין זה נוח ללמוד בספר כזה. ופוק חזי, שספר הליכות עולם עצמו לא נכתב במגמה כזו, ורק שהדברים נכתבו בצורה שיטתי, ואפשר לדעת מראש שהרב הולך לחלוק על הבא״ח, מכיון שיסד כבר שאיננו מסכים עם הדרך פסיקה שלו. אבל אין משתקף מדבריו רצון עז לחלוק עליו. (ואחרים לא נוהגים כך בכתיבת ספריהם, ואפילו בנו שליט״א כותב נגד רבנים בצורה מגמתית, ואין זה נוח לקרוא את הדברים, גם אם בסופו של דבר הטענות יהיו נכונות.)
ולכן לא נורא אם יכתוב במפורש שבאופן זה, לא צדקו דברי הבא״ח, וקשה ליישבם. או שאין נראים דבריו מאחר שנגלו דברי הראשונים, שיש לפסוק כמרן בכה״ג וכדו׳.
ויה״ר שיזכה לחבר ספר כזה, והדברים יעזרו המון.
דברים נאים ואיפה באופן כללי. מאד נהניתי לקרוא דברי טעם
 
ושוב, לגבי צורת העימוד כמשנ"ב או כמנחת חינוך ושאר עניינים, יש להתייעץ עם המבינים בדבר, וחבל שרק בגלל עימוד לא נכון ספר טוב ישאר אצל המחבר.
 
ראשי תחתית