סייג לחכמה שתיקה
חבר חדש
- הצטרף
- 1/7/25
- הודעות
- 78
כ"ה בספרי וברמב"ם פ"א ממלכים.
וק"ק ממגילה (י סע"ב): רבה בר עופרן פתח לה פיתחא להאי פרשתא מהכא "ושמתי כסאי בעילם,
והאבדתי משם מלך ושרים" (ירמיה מט, לח) מלך זו ושתי. ושרים זה המן ועשרת בניו. ע"כ. ומדאמרינן והאבדתי משם מלך זו ושתי - משמע שמלכה בכלל מלך.
ויש לחלק, ששם כל כח אחשוורוש בא ממנה כמו שטענה לו וכו'. ועוד י"ל, שאצל גויים גם בתפיסתנו שייך לקרוא לה מלכה.
אכן התינח אם הטעם משום מצוות, אבל אם משום דעתן קלה לכא' גם בגוי לא יהיה לה גדר מלכה בלשון התנ"ך.
ואפשר שקראוה מלכה מצד המשרה, ולא מחמת דעתה.
ועוד יש לשאול (כגון) מעתליה ושלציון שהיו מלכות.
ואולי היו בנות מלכים ושאני (וצריך לבדוק אם זה נכון הן מצד המציאות, והן מצד הדין). או שלא היה כמותן במקצועיות.
[וכעין התי' ברשב"ץ על אבות לגבי שמעיה ואבטליון (ור"ע) שעל אף היותם גרים, נמנו לראשות ישיבה מחמת שלא נמצא כמותם].
או שהציבור קיבלו על עצמם, וזה ניחא אם הטעם משום כבוד ציבור.
ועוד צ"ב ל"ל קרא סברא ובפרט אם זה משום שדעתן קלה. וא"ת דקמ"ל להיכא דאין דעתן קלה זה.
ק"ק שלכא' התורה באה לאפוקי מהמצוי דווקא וי"ל שתלוי בתי' הריטב"א שבועות ג. ע"ש.
ועוד צ"ב שהרי אינה בכלל כתיבת ס"ת וא"כ למה בעי' קרא תיפו"ל מהנ"ל.
ויל"ע אם זה לעיכובא שלו יצוייר שלא יהיה לו ס"ת לא יהיה מלך כדין תורה ומתוס' סנהדרין כ: לא משמע הכי
שכתבו שאחאב דנענש לפי ששאל הכרם לעשות ע"ז דכתיב (מלכים א כא) והיה לי לגן ירק כמו המתקדשים והמטהרים אל הגנות (ישעיהו סו).
ומשמע שלעולם היה לו דין מלך הגם שהיה עובד ע"ז ורק בגלל שהשתמש בחפצא דמלכות נגד טכסיסי המלכות גופא שהתורה חקקה - לכן נענש.
ועוד ממה שכתבו: "אי נמי דפרשת המלך לא נאמרה רק על המלך שנמלך על כל ישראל ויהודה ומאת המקום
ואחאב לא מלך על יהודה וגם לא מלך מאת המקום". משמע שרק זה לעיכובא, אכן אם לא יהיה קורא בתורה מסתמא ופשיטא שהמקום לא ימליכו.
ואגב לפי זה יש לתרץ חלק מהשאלות הנ"ל שלעולם לא היה להן גדר מלכות מחמת שלא היו על כל ישראל ויהודה ולא מאת המקום.
והנה עוד יש לשאול, איך אפשר ללמוד כן מהכתוב הנ"ל, הרי בד"כ התורה מדברת בלשון זכר, ולעולם ה"ה לנקבה (וע"ע יבמות פד:)
וק"ק ממגילה (י סע"ב): רבה בר עופרן פתח לה פיתחא להאי פרשתא מהכא "ושמתי כסאי בעילם,
והאבדתי משם מלך ושרים" (ירמיה מט, לח) מלך זו ושתי. ושרים זה המן ועשרת בניו. ע"כ. ומדאמרינן והאבדתי משם מלך זו ושתי - משמע שמלכה בכלל מלך.
ויש לחלק, ששם כל כח אחשוורוש בא ממנה כמו שטענה לו וכו'. ועוד י"ל, שאצל גויים גם בתפיסתנו שייך לקרוא לה מלכה.
אכן התינח אם הטעם משום מצוות, אבל אם משום דעתן קלה לכא' גם בגוי לא יהיה לה גדר מלכה בלשון התנ"ך.
ואפשר שקראוה מלכה מצד המשרה, ולא מחמת דעתה.
ועוד יש לשאול (כגון) מעתליה ושלציון שהיו מלכות.
ואולי היו בנות מלכים ושאני (וצריך לבדוק אם זה נכון הן מצד המציאות, והן מצד הדין). או שלא היה כמותן במקצועיות.
[וכעין התי' ברשב"ץ על אבות לגבי שמעיה ואבטליון (ור"ע) שעל אף היותם גרים, נמנו לראשות ישיבה מחמת שלא נמצא כמותם].
או שהציבור קיבלו על עצמם, וזה ניחא אם הטעם משום כבוד ציבור.
ועוד צ"ב ל"ל קרא סברא ובפרט אם זה משום שדעתן קלה. וא"ת דקמ"ל להיכא דאין דעתן קלה זה.
ק"ק שלכא' התורה באה לאפוקי מהמצוי דווקא וי"ל שתלוי בתי' הריטב"א שבועות ג. ע"ש.
ועוד צ"ב שהרי אינה בכלל כתיבת ס"ת וא"כ למה בעי' קרא תיפו"ל מהנ"ל.
ויל"ע אם זה לעיכובא שלו יצוייר שלא יהיה לו ס"ת לא יהיה מלך כדין תורה ומתוס' סנהדרין כ: לא משמע הכי
שכתבו שאחאב דנענש לפי ששאל הכרם לעשות ע"ז דכתיב (מלכים א כא) והיה לי לגן ירק כמו המתקדשים והמטהרים אל הגנות (ישעיהו סו).
ומשמע שלעולם היה לו דין מלך הגם שהיה עובד ע"ז ורק בגלל שהשתמש בחפצא דמלכות נגד טכסיסי המלכות גופא שהתורה חקקה - לכן נענש.
ועוד ממה שכתבו: "אי נמי דפרשת המלך לא נאמרה רק על המלך שנמלך על כל ישראל ויהודה ומאת המקום
ואחאב לא מלך על יהודה וגם לא מלך מאת המקום". משמע שרק זה לעיכובא, אכן אם לא יהיה קורא בתורה מסתמא ופשיטא שהמקום לא ימליכו.
ואגב לפי זה יש לתרץ חלק מהשאלות הנ"ל שלעולם לא היה להן גדר מלכות מחמת שלא היו על כל ישראל ויהודה ולא מאת המקום.
והנה עוד יש לשאול, איך אפשר ללמוד כן מהכתוב הנ"ל, הרי בד"כ התורה מדברת בלשון זכר, ולעולם ה"ה לנקבה (וע"ע יבמות פד:)
נערך לאחרונה:
