אכן האבילות היא לכבודו של האב יקרא דשכבי, אך המתאבל כפי והאיך שההלכה מחייבת אותו זהו הכבוד שיהיה לאב הנ"ל הנחת הגדולהחשבתי לומר, שאע"פ שבכל עניניה היא נוהגת לאחר נישואיה כמנהג האשכנזים וכמנהג בעלה - לגבי אבלות, כיון שהיא אבלה על אביה שהוא ספרדי - יש לה לנהוג כמנהגי הספרדים, משום שהאבלות היא משום כבוד האב, והאב הוא ספרדי, וזהו כבודו. וה"ה להיפך. מה דעת ת"ח שבכאן?
ודאי שאפשר לשמוע את הצד שלך. אבל כמדומני שאפשר גם לשמוע את הצד שכתבתי. ובפרט שיש כזה מושג בהלכות אבילות שהמתים 'מוחלים' על כבודם במקום שהדבר קשה כמו מתאבל עליו מתאבל עמו, כפיית המטה, חליצת כתף, קריעה באופנים מסויימים, ועוד.אכן האבילות היא לכבודו של האב יקרא דשכבי, אך המתאבל כפי והאיך שההלכה מחייבת אותו זהו הכבוד שיהיה לאב הנ"ל הנחת הגדולה
ולא פלוג