סליחות בה"ב, היה אצל הספרדים?

[בקצרה ממש]

הרי בשלחן ערוך הקדיש סימן שלם שיש נוהגים להתענות בה"ב (או"ח סי' תצב),
ואם כי תענית קשה לאנשים לפחות נאמר סליחות,
ידוע שבדורות מסויימים נהגו כן?

 

[דברי מלך]

ויש לדון גם על יום כיפור קטן.

 

[ציון הלא תשאלי]

הרי בשלחן ערוך הקדיש סימן שלם שיש נוהגים להתענות בה"ב (או"ח סי' תצב),
ואם כי תענית קשה לאנשים לפחות נאמר סליחות,
ידוע שבדורות מסויימים נהגו כן?

לא נהגו מעולם.

 

[ואני תפילתי]

רבי חיים בנבנישתי כותב (כנסת הגדולה, סימן תצב): "הנהגתי שלא להתחיל שני וחמישי ושני במרחשון עד י"ו במרחשון דהוי רביעה ראשונה והכי איתא בספר אבי"ה וכן ראיתי ממהרי"ל ז"ל. ליקוטי מהר"י וייל ז"ל סי' ל"ד".
משמע שהיו קהילות הספרדים שצמו אבל לא ראינו שתקנו נוסח סליחות מיוחד.

 

[כהן]

משמע שהיו קהילות הספרדים שצמו אבל לא ראינו שתקנו נוסח סליחות מיוחד

הוא רק מעתיק את מהר"י וייל.
הוא לא כותב את דברי עצמו.
זה לא עדות על מנהג הספרדים כלל.

 

[ואני תפילתי]

הוא רק מעתיק את מהר"י וייל.
הוא לא כותב את דברי עצמו.
זה לא עדות על מנהג הספרדים כלל.

כן. ברור. אבל משמע שהיו שצמו. אחרת לא היה מביא זאת. וראה בהמשך שכותב מה הדין אם חל אז ברית. ולא משמע שכותב זאת ליוצאי אשכנז בלבד.

 

[בקצרה ממש]

השאלה היא גם, מדוע לא נהגו?
לא היה צורך ... ?

 

[אבני הכותל]

השאלה היא גם, מדוע לא נהגו?
לא היה צורך ... ?

הבוקר התפללתי בביהכ"נ ליטאי והחזן היה ספרדי ולא אמר את הסליחות של בה"ב, וכשאחד המתפללים העיר לו, אמר לו שהוא מזמין אותו לומר סליחות 40 יום...

 

[כהן]

כן. ברור. אבל משמע שהיו שצמו. אחרת לא היה מביא זאת. וראה בהמשך שכותב מה הדין אם חל אז ברית. ולא משמע שכותב זאת ליוצאי אשכנז בלבד.

מי שרגיל בדברי הכנה"ג יודע שהוא מביא את הפוסקים האשכנזים תדיר, אע"פ שלא נוגע לספרדים.

 

[דברי מלך]

הבוקר התפללתי בביהכ"נ ליטאי והחזן היה ספרדי ולא אמר את הסליחות של בה"ב, וכשאחד המתפללים העיר לו, אמר לו שהוא מזמין אותו לומר סליחות 40 יום...

הטענה יפה, אבל אינה נכונה בנידון דידן שהוא בית כנסת ליטאי ועליו לעשות כמנהג המקום.

 

[אבני הכותל]

הטענה יפה, אבל אינה נכונה בנידון דידן שהוא בית כנסת ליטאי ועליו לעשות כמנהג המקום.

מיירי שללא הספרדים לא היה נשאר מנין כלל, וע"כ אף הליטאים בע"כ ענו אמן

 

[אברימי]

הספרדים אומרים סליחות כ-40 יום.
והאשכנזים אומרים רק כשבועיים לפני יו"כ.
+ יו"כ קטן שאומרים + פעמיים בה"ב, סה"כ כמעט אותו דבר.

 

[אבי]

הספרדים אומרים סליחות כ-40 יום.
והאשכנזים אומרים רק כשבועיים לפני יו"כ.
+ יו"כ קטן שאומרים + פעמיים בה"ב, סה"כ כמעט אותו דבר.

לא כולם אומרים יוכ''פ קטן,
לדעתי לפחות חצי לא אומרים,

 

[רק תורה]

כנראה השו"ע רצה שינהגו כן כלל ישראל
שהרי כתב ספרו לכולם
(ובכנסת הגדולה סבור בכמה מקומות שכתבו לאנשי המערב ולא לאנשי ספרד)
אבל למעשה הספרדים לא נהגו להתענות (שולחן גבוה)

 

[אברימי]

לא כולם אומרים יוכ''פ קטן,
לדעתי לפחות חצי לא אומרים,

גם לא כולם אומרים סליחות...
זה אותו עיקרון...

 

[יוסף]

כתוב יש נוהגים, ואצלנו לא נוהגים..

 

[דרופתקי דאורייתא]