סמינר 'איילת השחר' - ירושלים

הצטרף
10/1/25
הודעות
87
בכנס אבות שהתקיים בסמינר 'איילת השחר' נשא דברים הגאון רבי משה הלוי שליט"א ראש ישיבות תפארת לוי ומרבני הסמינר, והסביר כי הסיבה שלא מקבלים בת ממשפחה לא תורנית, גם אם היא עצמה כן תלמידה טובה, היא משום שהסמינר והבית חייבים לשדר אותם ערכים ומטרות. ואם הבית משדר מסרים אחרים, קשה להגיע להישגים חינוכיים. צפו:

 
רצונו לומר: אחת שאחיה הוא לבן, ואביה הוא בתואל - לא תתקבל.
אוי שכך עלתה לנו בימינו.
לא הקשבתי לדבריו,
אבל, יודע ומכיר, שכשכן קבלו, הבת מבליטה את המצב .. ויש לה גיבוי מהבית, ובוקה ומבלוקה ...
 
והסביר כי הסיבה שלא מקבלים בת ממשפחה לא תורנית,
אני לא שמעתי זאת בהסבר. אלא בקשה מההורים לתת גב לסמינר או הישיבה.
גם משפחה של בעלי בתים יראי השם.
יכולה לתת מסר חזק שמה שהרב דורש, או מה שהצוות דורש - קדוש.
ופעמים אף יותר מבית של תורה.
המסקנות המעשיות.
זה נושא בפני עצמו.
 
אבל בתואל ותרח ולבן לא היה להם חיידר ולא סמינר.

מה שאני מבין מדבריו, זה שצריך להיות הלימה בין הסמינר לבית. אם החינוך והערכים והמטרה לא זהים. העבודה נהיית קשה ומסורבלת שבעתיים.
הורים הם לא מחנכים נקודה. אבל הרצונות צריכים להיות חופפים וכן המטרה.
רואים היום בהרבה מקומות לא רק בסמינרים אלא גם בישיבות שההורים לא באותה מטרה (ולפעמים הם עדיין לא הגדירו מה הם רוצים) דרישות הצוות לא מובנות להם. וכולם סובלים.
 
לכן לקחו אותה בגיל 3 לפני שתתקלקל....
וברצינות
ברור שאם ההורים בדורינו יהיו לבן ובתואל גם בממ"ד לא יקבלו אותם
 
כל הסיפור הזה מזכיר לי סרטון ישן ודי מוכר,

שהמילים היחידות שהבנתי שם הם:

גאוה! גאוה! גאוה!... ודו"ק.
 
לכל המתיפיפים למיניהם שתמיד מנפנפים בתרח ובבתואל, ובגאווה גאווה.
תאמינו לי שהמנהלים היו שמחים לקבל כמה שיותר תלמידים גם מבתים לא הכי טובים, אבל הם יודעים שאתם לא תשלחו למוסדות שלהם אם הם יקבלו אותם.
אז בבקשה תסבירו לי מי הם אותם בעלי גאווה?
 
ולגופו של עניין, אני בטוח שהגראי"ל זצ"ל לא בא לומר שמנהלי המוסדות יקבלו מבלי לבדוק את הבתים וכו', אלא בא לכוין את המצפן, שצריך לעשות כן לשם שמים בלתי לה' לבדו ולא מתוך גאוה.
ואם אינני טועה גם בסרטון המפורסם עיקר הזעקה של גאוה גאוה היתה על ההורים ולא על מנהלי המוסדות
 
לכל המתיפיפים למיניהם שתמיד מנפנפים בתרח ובבתואל, ובגאווה גאווה.
תאמינו לי שהמנהלים היו שמחים לקבל כמה שיותר תלמידים גם מבתים לא הכי טובים, אבל הם יודעים שאתם לא תשלחו למוסדות שלהם אם הם יקבלו אותם.
אז בבקשה תסבירו לי מי הם אותם בעלי גאווה?

אתה באמת חושב, שאם האבא הוא אברך אז הבית הוא תורני?!
זה סגולה כזאת?!
הרי אתה יודע שזה לא נכון!
נתקלתי בלא מעט בנים / בנות להורים אברכים, בתים ש'נחשבים' תורניים, אבל הקשר שלהם לתורה היה זניח ביותר,
לעומת זאת כולנו יודעים שישנם בתים שהם ההיפך הגמור, הורים שהטייטל שלהם הוא בעלבתים', אבל הם תורניים ויראי שמיים בצורה נדירה.

אלא מה, מנסים להתעלם מהקושי והבעיה האמיתית עם כותרות פופוליסטיות,
ומחלקים את הציבור בסכינא חריפא, בלי לבדוק כל מקרה לגופו.

במקום זה, שיבררו על הבחורה, שיבררו אם יש עם מי לעבוד, אם ההורים הם סגנון של 'לעומתיים' למוסדות או להיפך, ולפי זה יקבלו החלטה.
 
בנוגע לכל הנ"ל,

אני עכשיו עוסק בשידוך לבחורה,
שגדלה בבית שהוא לא תורני בכלל.
כולל עוד כמה בעיות בבית.
אבל הבחורה היתה איכותית בסגנון שלה.

והכנסתי אותה לסמינר, שלפי איך שהיה נראה, כאילו התעלמו מכל הרקע שלה,
וכיום ב"ה היא מבקשת להקים בית של תורה אמיתי, עם בן תורה,
ואני מכיר את כל הרקע וכל המסביב, לא היה לזה סיכוי מלכתחילה,

היא לא גדלה על זה,

אבל הסמינר שבו למדה רואים בתפקיד שלהם שליחות אמיתית,
הם לא רואים צורך לצאת בכותרות מרחיקות לכת, ומרחיקות בני אדם...
והתוצאות בהתאם.

והיא לא היחידה שאני יודע שזה ככה.
 
השאלה היא איך אתה ודומיך מסתכלים על הסמינר שקיבל את אותה בחורה שגדלה בבית לא תורני.
לצערנו (או שמא לא לצערנו) בעיני הרבה אנשים יורד ערכו של הסמינר.
ומה לעשות שהמנהל רוצה סמינר מוצלח?
מה תעשה? תחליף את הציבור. לא את המנהל.
 
כמובן צריך לנהוג באיזון ובחכמה ולא להשלים עם זה שהרבה בציבור הם חיצוניים, ומבני עניים תצא תורה, אבל יחד עם זאת שלא תהיה היד קלה על ההדק להאשים תמיד את מנהלי המוסדות.
ואגב ממה שראיתי: בד"כ אותם הטוענים זכות על תרח ובתואל וכו' יש להם שייכות עמוקה ל"תרחיות ובתואליות"
 
אני לא מאשים את מנהלי המוסדות, אבל כל דבר צריך לשקול באיזה צורה לומר אותו.

כמו שברור לך, שלא יעמוד מנהל מוסד כלשהו, ויכריז בריש גלי, אנחנו לא מקבלים אתיופים, ולא רק בגלל הגזענות שבדבר, אלא כי זה לא ראוי,
כך גם לא נכון לבוא ולצעוק, ולהכריז, אני לא מקבל בת למשפחה לא תורנית.

יש לבת המדוברת אפשרות לבחור לה אבא?!

באופן כללי,
צריך להבין, הכרזות כאלה גורמות תחרות גם בין המוסדות מי מקבל ומי לא.
אחד שמגיע ומכריז הכרזות מעין אלו, הוא בעצם עלול לגזור את דינן של בנות איכותיות, שעם הכוונה טובה היו יכולים להקים בתים של תורה לתפארת,
ללכת דווקא למקומות נחותים ורדודים, ואחריתן מי ישורנה!
מי לוקח על עצמו את האחריות הזו?!
שוב, אם מוסד מקבל החלטה כזו זו זכותו, הוא לא מסוגל להתמודד עם בנות מזן מסויים זה בסדר,
אבל ההכרזות האלו קבל עם ועולם - למי זה טוב?!?!
 
אני לא מאשים את מנהלי המוסדות, אבל כל דבר צריך לשקול באיזה צורה לומר אותו.

כמו שברור לך, שלא יעמוד מנהל מוסד כלשהו, ויכריז בריש גלי, אנחנו לא מקבלים אתיופים, ולא רק בגלל הגזענות שבדבר, אלא כי זה לא ראוי,
כך גם לא נכון לבוא ולצעוק, ולהכריז, אני לא מקבל בת למשפחה לא תורנית.

יש לבת המדוברת אפשרות לבחור לה אבא?!

באופן כללי,
צריך להבין, הכרזות כאלה גורמות תחרות גם בין המוסדות מי מקבל ומי לא.
אחד שמגיע ומכריז הכרזות מעין אלו, הוא בעצם עלול לגזור את דינן של בנות איכותיות, שעם הכוונה טובה היו יכולים להקים בתים של תורה לתפארת,
ללכת דווקא למקומות נחותים ורדודים, ואחריתן מי ישורנה!
מי לוקח על עצמו את האחריות הזו?!
שוב, אם מוסד מקבל החלטה כזו זו זכותו, הוא לא מסוגל להתמודד עם בנות מזן מסויים זה בסדר,
אבל ההכרזות האלו קבל עם ועולם - למי זה טוב?!?!
כשתפתח סמינר תדבר.

בנות כאלה צריך לשלוח למוסדות היותר וותיקים וממוסדים.
אם אחת מהם תלך לסמינר החדש או וולף, הכל יהיה בסדר.
אבל אם תלך ל... יאמרו שזה סמינר של בעלי תשובה וכדו'
 
כשתפתח סמינר תדבר.

בנות כאלה צריך לשלוח למוסדות היותר וותיקים וממוסדים.
אם אחת מהם תלך לסמינר החדש או וולף, הכל יהיה בסדר.
אבל אם תלך ל... יאמרו שזה סמינר של בעלי תשובה וכדו'
1. זה לא סמינר ותיק (אני לא מכיר...)?

2. למה צריך לצעוק את זה בקול?!
 
בנוגע לכל הנ"ל,

אני עכשיו עוסק בשידוך לבחורה,
שגדלה בבית שהוא לא תורני בכלל.
כולל עוד כמה בעיות בבית.
אבל הבחורה היתה איכותית בסגנון שלה.

והכנסתי אותה לסמינר, שלפי איך שהיה נראה, כאילו התעלמו מכל הרקע שלה,
וכיום ב"ה היא מבקשת להקים בית של תורה אמיתי, עם בן תורה,
ואני מכיר את כל הרקע וכל המסביב, לא היה לזה סיכוי מלכתחילה,

היא לא גדלה על זה,

אבל הסמינר שבו למדה רואים בתפקיד שלהם שליחות אמיתית,
הם לא רואים צורך לצאת בכותרות מרחיקות לכת, ומרחיקות בני אדם...
והתוצאות בהתאם.

והיא לא היחידה שאני יודע שזה ככה.
מכיר כמה מקרים כאלו מכלי ראשון ממש.
א'. 2 בנות דודות ממשפחה מורכבת שכל האחים והאחיות כמעט ירדו מהדרך ברמה זו או אחרת, והבית מעודד מאוד לאומיות, והקימו בתים לתפארת, עם אברכים מוצלחים מאוד. (א' מהם היה שנים קביעות חברותא עם הגר"מ גרוס).
ב'. שכנה של הורי, גרושה חילוניה + כלב טלויזיה ושאר מרעין בישין, בעיר חילונית, נשלחה לביה"ס דתי אולי חב"ד, והחליטה שהיא מצטרפת לציבור החרדי, וב"ה התקבלה לסמינר אלקיים(!!!), ועשתה חייל בלימודיה, הקימה בית לתפארת עם אברך בן תורה.
ג'. אחד מהמיוחדים בישיבתנו שהיה כותב את שיעורי רה"י זצ"ל, והיה עילוי גדול, היה גר באחת מערי הצפון. בביה"ז אחד הגענו כמה בחורים לעירו, וקפצנו לביקור, לתדהמתנו גילינו בית חילוני טלויזיה בסלון, והוא יושב עם גב למסך שקוע בתלמודו. אחרי חתונתו עבר לדור בי-ם, ועולה ומתעלה בעבודת ה', ונחשב לחשוב מאוד בשכונתו.
 
דל"פ: חבר קרוב שלי השתדך עם משפחה לא מאוד תורנית, אני יעצתי לו בהתלהבות, שהרי הבחורה יר"ש וצדיקה ומהמוסדות הטובים ביותר. אבל היום, אחרי נישואיו הוא אומר לי שוב ושוב, שאע"פ שזו הייתה ההחלטה הנכונה לשעתה אבל אין לך מושג כמה קשה זה, כמה טיפשים היו אילו שאמרו 'אתה מתחתן עם הבת ולא עם ההורים שלה' - כי אתה כן.
כמה מאמץ צריך להסביר את הדברים הבסיסיים ביותר, ועזוב את המאמץ, תחשוב על חוסר הנעימות לשאת נאום חוצב להבות נגד, נניח, אייפון מוגן - לבת שיש להורים שלה את המוצר הזה בדיוק, ובדיוק אתמול הם בישרו בהתלהבות על רכישת מכשיר חדש, וציפו שתאזין להרצאה על כל השידרוגים...
ואני אומר ככלל - אם הבחורה בקשר טוב עם הוריה, זה בעיה לא פשוטה. ואם היא לא בקשר - זה בעיה שאי אפשר להתמודד איתה. מישהו רוצה לגדל ילד שאין לו קשר טוב עם הוריו.
דווקא התורה מראה כמה הקשר המשפחתי חשוב ומשמעתי, כמה רבקה היתה מיוחדת, ואיזה פלא היה למצוא שושנה בין החוחים כזו. כמה נדיר היה לראות כמותה לאורך ההיסטוריה, וכמה חשיבות יש למשפחה ככלל.
בקצרה: חשיבותה של הבחירה אינה מקטינה את חשיבותה ועוצמתה החינוכית של המשפחה, והניסיון לטשטש או להקטין את הדילמה שבקבלת בחורה טובה ככל שתהיה מבית בעייתי שזו אינה הרוח השולטת בו - נאיביים במקרה הטוב, ושקרנים במקרה הרע.
איך אפשר להתפעל מגבורת נפשה של בחורה זו, בלי להכיר בכך שסיכויה להצליח נמוכים עד כאב. כי אם זה היה קל - לא היה פה שום גבורה.
 
דל"פ: חבר קרוב שלי השתדך עם משפחה לא מאוד תורנית, אני יעצתי לו בהתלהבות, שהרי הבחורה יר"ש וצדיקה ומהמוסדות הטובים ביותר. אבל היום, אחרי נישואיו הוא אומר לי שוב ושוב, שאע"פ שזו הייתה ההחלטה הנכונה לשעתה אבל אין לך מושג כמה קשה זה, כמה טיפשים היו אילו שאמרו 'אתה מתחתן עם הבת ולא עם ההורים שלה' - כי אתה כן.
בציבורנו - על אחת כמה וכמה, ויש פער אדיר בין משפחות בני תורה לשאינם, ומי שחווה יודע.
וממש לא בגלל הרצאות על אייפון מוגן, אלא דברים בסיסיים פי כמה וכמה.
כל השיח, הסגנון, ההתנהלות לאורך השידוך ובהמשך החיים, אין כאן המקום להאריך ביתרון האור מן הבערות והחושך.
יבדוק באחיה ולא בכדי...
 
אני רוצה להתייחס לשאלה שהועלתה בשלבים מוקדמים יותר של הדיון: בחורה יר"ש של"ע נולדה למשפחה לא טובה - מה יכולה לעשות?
אכן השאלה נוגעת ללב, ומציגה טרגדיה לא נעימה וכואבת, אבל ראוי להסתכל לשורשי הבעיה.
זה בעיה מודרנית, אף אחד מרבותינו ואבותינו לא התמודד עימה, ועיון קל מגלה את הסיבה, מעולם לא היה אירוע של אדם שמנסה להיכנס למקום שאינו מתאים לו מבחינה רוחנית - וסיבותיו מעוררות חשד. מי שנכנס לשעריה של ישיבת החתם סופר, או הבן איש חי, או הרשב"א - מעולם לא היה חשוד בחוסר יראת שמים או חוסר כנות, עצם זה שהוא הגיע לכאן, הנכונות שלו לבוא בשעריה של הישיבה ולקבל את תורת ראש הישיבה – כבר הוכיח שכוונותיו טובות, לא היה מקום או טעם לבדוק בציציותיו.
כמובן שגם לזה היו חריגות, אבל שום חריגה לא דומה לתופעה המהממת שקורת לנגד ענינו בדור האחרון. אלפי ועשרות אלפים שרוצים להגיע למוסד שגדול עליהם, שלא מתאים לכוונותיהם ולהשקפותיהם, ונמצא כמה וכמה רמות מעל מה שהם תופסים מעצמם – ועדיין רוצים בכל מאודם להתקבל אליו.
ראש ישיבה חשובה יכול להיות בטוח שאם ינקוט מדיניות של 'כל מבקש ה' יבוא אל משה' ימצא את עצמו מתמודד עם אלפים שיבואו לישיבה רק כדי לאכול לשתות ולהשוויץ שהם לומדים בפוניבז', מאור התורה או רש"י, הסטיגמה הזו שבאה במובהק מחוץ לבית המדרש, מאנשים שלא טעמו טעם תורה ויראה ורק רוצים להצטרף לגל ההצלחה התורני – היא זו שמעכירה את כל אופיו של הרישום וקבלת התלמידים למוסדות.
ברור שמאז ומעולם היו ישיבות שדגלו בסינון תלמידים מול ישיבות שפתחו את שעריהם, והמחלוקת העתיקה בין רשב"ג לר"א תוכיח, אבל שם כמו שם סמכו על השכל הישר ותחושת המיצוי העצמי שתשליך אחר כבוד כל מי שלא יתאים לישיבה, רוחה וסיגנונה.
החיצוניות הזו הולידה שורת טרגדיות נוראית, ושלחה את מנהלי המוסדות להתמודד בקרקע איומה, כשהם צריכים לשלוח החוצה אנשים שהם יודעים בוודאות שיש בניהם כאילו שיהיו למאורות גדולים – פשוט כי זה הדבר הכי טוב שהם יכולים לעשות עכשיו.
אם תשאל את דעתי אותה תלמידה אומר לה שאכן, היא מתמודדת בשדה קשה, שמציאות והטבע האנושי המקולקל עיצבו, ואם היא רוצה לנצח שתשים לב שבראש כל מוסד חינוכי (עכ"פ ברובם הגדול) עומדים אנשים שלקחו את מקצוע החינוך כשליחות. שרוצים באמת ובתמים שהיא תזכה לגדול ולהתעלות כשאיפתה הטהורה, מה שהיא צריכה זה לעקוף את המערכת, להכיר את האנשים הרלוונטיים הכרות אינטימית ולא אמצעית, שיהיה לה רבנית \מורה \שכנה \ סתם דמות דגולה שמלווה אותה ומאמינה בה, וכשהיא תלך למנהלי המוסדות – שמכירים אותה ומאמינים בה – הם יאמינו בך, וכשהם יאמינו בך באמת שום דבר לא יעצור אותך.

זו בהחלט טרגדיה, אבל האשמים בה אינם מנהלי המוסדות שעושים בדיוק מה שהם יכולים, האשמים בה הם אנחנו, אנשי הכבוד והסטיגמה, אלו שמוכנים לשרוף את נעוריהם \ חייהם \חיי בניהם \ תלמודם – רק כדי שידעו שבעיני החברה החיצונית והחלולה יש להם 'מעמד', ישיבה חשובה או מוסדות טובים. גאווה גאווה גאווה. מלא כל הארץ כבודה.

ואסיים בקריאתו של הנביא: "חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו, כי במה נחשב הוא!".
 
רוב הרבנים ובני התורה הספרדים בנים ובני בנים לבסטאים, בעלי מלאכה ופועלים

עם הגישה שהרב הנ"ל מציג לא היה לנו כל זה
הם גדלו במוסדות כאלה שיועדו לאותם אנשים...
אבל מוסד לבני אברכים מיועד לבני אברכים.
 
הם גדלו במוסדות כאלה שיועדו לאותם אנשים...
אבל מוסד לבני אברכים מיועד לבני אברכים.
נכון מאוד,
כמו המשפחה שלי בני הדור הקודם שלמדו בחברון, בתפרח, באור ישראל...
ברוך השם עכשיו הציבור הספרדי התעלה ויותר הוא לא צריך את המוסדות הנ"ל המיועדים לבני פועלים אלא צריך את המוסדות לנכדיהם או לניניהם...
 
רוב הרבנים ובני התורה הספרדים בנים ובני בנים לבסטאים, בעלי מלאכה ופועלים

עם הגישה שהרב הנ"ל מציג לא היה לנו כל זה
אני מכיר מעוצם הטרגדיה והקדשתי לכך לפחות חצי מהפוסט שלי, אבל חייבים לומר - אין שום ברירה אחרת.
יש פיתרון, והוא הוצע באריכות, ולמען הנוחות אשוב ואצטט:
אם תשאל את דעתי אותה תלמידה אומר לה שאכן, היא מתמודדת בשדה קשה, שמציאות והטבע האנושי המקולקל עיצבו, ואם היא רוצה לנצח שתשים לב שבראש כל מוסד חינוכי (עכ"פ ברובם הגדול) עומדים אנשים שלקחו את מקצוע החינוך כשליחות. שרוצים באמת ובתמים שהיא תזכה לגדול ולהתעלות כשאיפתה הטהורה, מה שהיא צריכה זה לעקוף את המערכת, להכיר את האנשים הרלוונטיים הכרות אינטימית ולא אמצעית, שיהיה לה רבנית \מורה \שכנה \ סתם דמות דגולה שמלווה אותה ומאמינה בה, וכשהיא תלך למנהלי המוסדות – שמכירים אותה ומאמינים בה – הם יאמינו בך, וכשהם יאמינו בך באמת שום דבר לא יעצור אותך.
זו המציאות! זו המציאות! זו המציאות!
 
ראשי תחתית