שמות שתי שאלות פשוטות בעניין שעבוד מצרים שטעונות בירור

[שאינו יודע לשאול]

א. מה היה העניין של פרעה להשאיר במצרים אנשים שהוא שונא, שהם לא מאותו עם, איזה תקדים יש עוד למדינה שבאים אליה כמות כזו של מהגרים, מתחננים לעזוב ומכריחים אותם להשאר?
ב. מה היתה עצת יתרו לא להשליך ליאור הלא החרטומים טענו שמושיען של ישראל עומד להוולד, ואם כן מה הוא הציע, ואיך העיז להציע, מישהו מכיר מקום בחז"ל שמובא מה היו נימוקיו?

 

[בנאות דשא]

א. מדוע לא מספקת אותך העובדה שהוא השתעבד בהם.
ב. ראיתי בספר כסא דוד (דרוש יא) שיעץ לשעבדם (כנראה מתוך כוונה להצילם).

 

[שאינו יודע לשאול]

א. מדוע לא מספקת אותך העובדה שהוא השתעבד בהם.
ב. ראיתי בספר כסא דוד (דרוש יא) שיעץ לשעבדם (כנראה מתוך כוונה להצילם).

א. לא ירדתי לסוף דעת כת"ר. ברור שהשתעבד, אבל דרכם של בני אדם כאשר נכנסים למדינה עם אחר, הרי שהעם המקומי לא אוהב אותם בלשון המעטה, ובדרך כלל הם רוצים להשאר בגלל המצב הכלכלי וכו', והעם רוצה להוציא אותם, או שמרחם עליהם ומתוך רחמים משאיר אותם, [די אם נתבונן ביחס בארצנו לאלה שבאו מסודן ואריתראה שהם פועלים ברובם בעבודות הכי פחותות, והציבור שגר בקרבתם היה רוצה מאוד שיעזבו, ואלה מהשמאל שרוצים להשאירם זה מתוך רחמים, כיו"ב יש לך בטורקיה עם הסורים שברחו מהמלחמה, וכמעט בכל מדינה באירופה].
כאן העם השונא אותם [ויקוצו מפני בני ישראל], הוא זה שמתעקש להשאיר אותם! ולא עוד אלא שפרעה חשש שישראל יצטרפו לאויב במלחמה, "והיה כי תקראן מלחמה ונוסף גם הוא על שונאינו ונלחם בנו ועלה [הכוונה ועלינו אנחנו] מן הארץ", ועכשיו הם רוצים לעזוב בעצמם, ושוב אין סכנה בטחונית, למה לא לשלוח אותם בהתלהבות, מה האינטרס?
ב. עדיין זה לא פותר את הבעיה שיוולד מושיען של ישראל.

 

[בנאות דשא]

'הפך ליבם לשנוא עמו להתנכל בעבדיו'
זו התשובה האמתית, אבל, כנראה, אתה מחפש היכן ה' יתברך הסתיר את המהלך הזה בדרכי הטבע.
שאלה טובה,
אבל בהחלט לא מחייב שיש עליה תשובה.

יתרו רצה להציל, איך הוא העז, באמת נאלץ לברוח על חייו.

 

[שאינו יודע לשאול]

'הפך ליבם לשנוא עמו להתנכל בעבדיו'
זו התשובה האמתית, אבל, כנראה, אתה מחפש היכן ה' יתברך הסתיר את המהלך הזה בדרכי הטבע.
שאלה טובה,
אבל בהחלט לא מחייב שיש עליה תשובה.

יתרו רצה להציל, איך הוא העז, באמת נאלץ לברוח על חייו.

יישר כוח.
אבל אני מחפש לא איפה זה הסתתר בטבע, אלא באיזה אופן וצורה היתה הנהגת ה'. "לשנוא עמו" זה סיבה לשלוח אותם במהירות האפשרית, מה שתל ה' בלבם מעבר לשנאה על מנת שלא ירצו לשלחם?
ולא רק מעבר לשנאה אלא להיפך ממה ששנאה אמורה לגרום.
לגבי יתרו שרצה להציל אני שומע, אבל בשעת העצה כת"ר סבור שלא היתה שם אלא קריאת תיגר על מלכות פרעה, ובעצם לאפשר למושיען של ישראל להוולד, הוא באמת חשב שפרעה ישמע לו? מה פשר התכנית?

 

[בנאות דשא]

אלא באיזה אופן וצורה היתה הנהגת ה'

ישנם מחקרים שהנהגת פרעה ימ"ש הייתה שווה להנהגת הנאצים ימ"ש, שהשפילו את היהודים לעפר והרסו להם את התדמית כידוע. יתכן והשנאה גרמה להם להרים ראש ולהתנהג ברודנות שבסופו של דבר השתלם להם להשאיר אותם במצרים ולתנהג בהם כעבדים נרצעים.

הוא באמת חשב שפרעה ישמע לו? מה פשר התכנית?

הרבה מתים מתוך העבודה הקשה, ופרעה ירוויח בתרתי.
ועוד, שאם נכונים הדברים הנ"ל, יחשוב פרעה שישפיל את רוחם של עמ"י ואת רוחו של המעותד להיות גואל עד לבלתי תהיה לו תקומה, מה שלא קרה ...
(ואולי נוסיף שלכן סיבבה ההשגחה העליונה שמשה רבינו לא יהיה יחד עם אחיו כדי שלא יצטרך הנס להתפרסם בחריגה גדולה מהטבע)

 

[כאחד העם]

מה היה העניין של פרעה להשאיר במצרים אנשים שהוא שונא, שהם לא מאותו עם

מה שכתוב בתורה

שחשש מריבוי עם ישראל ואז עי"ז ילחמו בו , "פן ירבה ונלחם בנו".

לכן העדיף לשעבדו שלא יתרבה מאשר לשחררו ואז יתרבו וילחמו בו וירשו את ארצו

 

[בנאות דשא]

מה שכתוב בתורה

שחשש מריבוי עם ישראל ואז עי"ז ילחמו בו , "פן ירבה ונלחם בנו".

לכן העדיף לשעבדו שלא יתרבה מאשר לשחררו ואז יתרבו וילחמו בו וירשו את ארצו

החשש של המצרים היה שעמ"י ילחם בהם ויוציא אותם החוצה וישב במקומם (עי' רש"י), אם הם יגרשו אותם החוצה, מדוע שישאר החשש המדובר?

 

[שאינו יודע לשאול]

מה שכתוב בתורה

שחשש מריבוי עם ישראל ואז עי"ז ילחמו בו , "פן ירבה ונלחם בנו".

לכן העדיף לשעבדו שלא יתרבה מאשר לשחררו ואז יתרבו וילחמו בו וירשו את ארצו

זה כשלא בקשו לצאת - התורה מלמדת מה היה הנימוק שלו לשעבד אותם ולא להשאיר אותם בני חורין.
אך משבקשו לצאת אדרבה היה צריך לשלח אותם בשמחה ולהסיר מעצמו את אלה שהוא קץ בהם, וגם למנוע סכנה שבשעת מלחמה הם יצטרפו לאויבי מצרים.

 

[כאחד העם]

אם הם יגרשו אותם החוצה, מדוע שישאר החשש המדובר?

כיון שעם ישראל ישבו שנים במצרים ובארץ גושן יש חשש ש"יתאהבו" במקום הנ"ל, ואז ילחמו כדי לרשת ארצו

 

[שאינו יודע לשאול]

כיון שעם ישראל ישבו שנים במצרים ובארץ גושן יש חשש ש"יתאהבו" במקום הנ"ל, ואז ילחמו כדי לרשת ארצו

ומטעם זה היה לו לשמוח טובא כשבקשו לצאת ולשלח אותם בזריזות

 

[כאחד העם]

אך משבקשו לצאת אדרבה היה צריך לשלח אותם בשמחה ולהסיר מעצמו את אלה שהוא קץ בהם

הוא קץ בהם, אבל עם ישראל לשיטת פרעה , עדיין מתאהב בארץ מצרים ואז יתרבו וילחמו בו

 

[כאחד העם]

ומטעם זה היה לו לשמוח טובא כשבקשו לצאת ולשלח אותם בזריזות

ומטעם זה חשש, שעוד כמה שנים אחרי שישלחם הם יהיו רבים מאוד ויבואו להלחם בו ולרשת ארצו

 

[בנאות דשא]

ומטעם זה חשש, שעוד כמה שנים אחרי שישלחם הם יהיו רבים מאוד ויבואו להלחם בו ולרשת ארצו

לכאו' לא נראה שזו כוונת הכתוב,
אלא, פשוט, יוציאו אותנו וישבו במקומנו, ואם הלכו הלכו...

 

[שאינו יודע לשאול]

הוא קץ בהם, אבל עם ישראל לשיטת פרעה , עדיין מתאהב בארץ מצרים ואז יתרבו וילחמו בו

הכוונה שגם אם יוציא אותם הם ימשיכו לאהוב את המקום ואם תהיה מלחמה הם יבואו ממקום מושבם במיוחד כדי לסייע לאויב?
אם כן זה לא מתיישב אם פירוש רש"י ועלה מן הארץ שהכוונה ועלינו מן הארץ, דהיינו שהמצרים יעזבו ובני ישראל יהיו שם תחתם, כי הרי לדברי מר החשש הוא שיבואו נקודתית להלחם אחר שכבר יהיה מושבם בארץ אחרת.

 

[שאינו יודע לשאול]

ובכלל הפשטות של הפסוק כמו שטוען כאן הרב בנאות דשא זה שבעודם במצרים תתרחש אותה מלחמה ולא כשיצאו משם, והיה זה קודם שדרשו לצאת.

 

[כאחד העם]

אם כן זה לא מתיישב אם פירוש רש"י ועלה מן הארץ שהכוונה ועלינו מן הארץ

למה לא מתיישב?

אחרי שעם ישראל ילחם במצרים הוא ירש את ארצו והמצרים יצטרכו לעזוב את מצרים

 

[כאחד העם]

לכאו' לא נראה שזו כוונת הכתוב,

ובכלל הפשטות של הפסוק כמו שטוען כאן הרב בנאות דשא

נעיין , ואם יהיה חדש , אוסיף.