אסור לומר "לחם" בפסח

  • יוזם האשכול יוזם האשכול אברימי
  • תאריך התחלה תאריך התחלה

אברימי

חבר מוביל
הצטרף
1/1/25
הודעות
745
שלחו לי---

* כ"ק רבותינו הק' זצ"ל מ[כאן הוזכר שם החסידות] הקפידו שלא להזכיר שם מאכלי חמץ בפסח [כגון ברויט, בייגעל], ולדוגמא כאשר רצו להזכיר שמם של אחד ממשפחת בייגעל, קראו אותם על שמם ועל שם אביהם.
1744181033441.png

* דוברי האידיש לא שולחים ד"ש בפסח כי באידיש קוראים לזה "גריס" ... (ודוברי העברית לא שולחים בשבת משום מלאכת דש) ויש לציין כי מייל זה תרגום של קמח על כן בימים אלו יש לשלוח רק מייל שמורה ואחר פסח לציין אם זה מייל שנטחן קודם פסח או לאחר פסח.

* והמחמירין נהגו שלא לומר בפסח: 'שלום עליכם'.

* אחד מבני האדמורי"ם סיפר לי פעם על מנהג זה, שלטענתו הוא מנהג בעלזא.
חייכתי חיוך גדול והוא הגיב בזילזול: "מה ליטאווק מבין בבעלזער חומץ"....

א. מעניין איך מברכים "המוציא לחם מן הארץ". וכן "הא לחמא עניא" ו"נותן לחם לכל בשר".
ב. ראה עוד ב'אוצר מנהגי חב"ד - ניסן' ס"ע סו (וראה גם 'התקשרות' גל' לח ע' 13).
1744181183405.png
1744181292416.png

1744181264004.png

ג. ראה מש"כ בס' מנהגי מהריי"ו (אות תד בסופה): "הי' זהיר שלא להזכיר בפסח ברויט או חלה".
ד. שמעתי שיש כאלה שלא אוכלים "חומוס" ו"חומץ" וכו'. מעניין אם משתמשים ב"חמצן"...
 
נערך לאחרונה:
מצורף קבצים.
 

קבצים מצורפים

הכותרת לא מדויקת אין איסור לומר "לחם" בפסח, מצה זה "לחם" עוני, ואנו מברכים עליה בפסח המוציא "לחם", ולכן צריך לתקן ל"חמץ".
וגם לא "אסור" אלא "יש נזהרים" או "יש מקפידים" וכדומה.
 
הכותרת לא מדויקת אין איסור לומר "לחם" בפסח, מצה זה "לחם" עוני, ואנו מברכים עליה בפסח המוציא "לחם", ולכן צריך לתקן ל"חמץ".
וגם לא "אסור" אלא "יש נזהרים" או "יש מקפידים" וכדומה.
אם אומר לחם צריך לומר תוכ"ד "עוני". ואומר רבינו יצחק האופה דלכן אומרים לחמא בארמית, דמדקאמר בארמית בוודאי כוונתו ללחם דפסח. ורבי יצחק נפחא העני מקשה על זה, דאי לחמא מצה משמע מאי טעמא דאמרינן עניא. ורבינו שלמה העשיר דוחה את דבריו דאכתי אמרינן עניא כדי שלא ישהה הרבה בין לחמא לעניא, דבלא עניא לא סגי לכתחילה. רבינו שמעון החריף אומר דאי לא אמרינן עניא לא הוה אמרינן דלחמא משמע מצה, אלא הו"א דבין לחם ובין מצה נקראים לחם בסתמא ולא היה חילוק בזה. ומה שאומרים רק אותו בארמי הוה מתרצינן שיש שום טעם שתקנו לאמרו בארמי. אבל אחר דאמרינן לחמא וכולי עלמא ידעינן דאמרינן עניא מיד, ממילא אמרינן דמאי דאמרינן לחמא בארמית משום דיש קפידא לומר לחם, ואי הוה אמרינן "לחם עוני" לא הוה ידעינן לה, משום דאיכא למיחם דיסלסל בקולו כדרך החזנין וישהה תוכ"ד בין לחם לעוני וכדפירישית. ורבינו ישעיה מארץ כנען מקשה מאי טעמא דאמרינן עניא בארמית, דאי משום דלא יטעו סגי במאי דאומר לחמא דמשמע טפי מצה. ורבינו יעקב הישר מארץ הגר מתרץ דאגב דאמרינן לחמא ממשיכים בארמי כל הפיסקא, דאין נאה ויאה לומר בשתי שפות. ורבינו שלמה אלפאס שבא מארץ רחוקה שאל את רבינו פטרוס הגדול דאי ראוי לומר בשפה אחת מאי טעמא לא אמרינן מצה דכתיב מצות כי לא חמץ. ורבינו פטרוס השיבו דבעינן למימר עניא ומשום דעונין עוליו דברים הרבה דיש בזה עזרה לבני הבית לסבול הסדר... ולפי דבריו יש ליישב בפשיטות מאי טעמא אמרינן עניא אע"ג דלחמא לחוד משמע מצה, וכדברי רבינו יצחק האופה.
 
הכותרת לא מדויקת אין איסור לומר "לחם" בפסח, מצה זה "לחם" עוני, ואנו מברכים עליה בפסח המוציא "לחם", ולכן צריך לתקן ל"חמץ".
וגם לא "אסור" אלא "יש נזהרים" או "יש מקפידים" וכדומה.
כך כתב מי ששלח לי (ואם הבנתי נכון כך פורסם במק"א), אז פשוט העתקתי את לשונו.
 
ראשי תחתית