מתוך כתבי הגאון הרב רפאל כהן שליט"א ראש ישיבת 'משכנות התורה' (בני ברק) לצעירים מצוינים
אב בדעת פ' תולדות (מאמר תעריף המצוות) בהערה:
סיפר לי תלמיד אחד שקיבל על עצמו להשתדל מאוד בתפלה במנין. ואכן הוא שמר על קבלה זו במהלך השנים. יום אחד, שהיה יום חורפי וגשום במיוחד, כשהשעה עשר בלילה, נזכר לפתע שעדיין לא התפלל ערבית. ובהיותו מתגורר במושב עוצם בדרום, שם לא היה שייך למצוא מנין בשעה שכזו. ניסה ליצור קשר עם משפחתו וחבריו בנתיבות באופקים ועוד, שינסו לאתר לו שם מנין. אולם לשוא. כבר השעה היתה קרובה לחצות לילה, ומנין אין!
מה עשה אותו אברך? הזמין מונית פרטית שתסיע אותו לבני ברק, לבית הכנסת "אצקוביץ", שם קיוה למצוא מנין. ואכן, בהגיעו לשם במזג אויר סוער וגשום, לאחר מספר דקות התארגן מנין לתפלת ערבית. בסיום התפלה כשהשעון מראה על 1:45 חשב לעצמו להמתין שם עד אור הבוקר כדי שיוכל לחזור לביתו. תוך כדי כך, הבחין במכונית חונה ליד פתח השטיבלך כשהנהג נמצא ראשו רכון על ההגה. דפק לו האברך על שמשת הרכב, ושאל אם הוא נוסע לאיזה מקום.
אכן כן, אני בדרכי למושב עוצם!! וכך הצטרף אליו אותו אברך, כאשר הנהג מביאו עד פתח ביתו!
פלאי פלאים!
אמרתי לאותו אברך: כאשר הקב"ה רואה עד כמה חשובה בעיניך מצות תפלה בציבור, אומר הקב"ה: "
אתה נסעת עד בני ברק במונית בשביל תפלה במנין – 'חזור' עלי"! והוא ישתבח שמו ממציא לך את הטרמפ עד הבית!
עוד אמרתי, שהקב"ה רוצה שתדע שהוא רואה אותך, מלווה אותך ואוהב אותך. ועיין היטב מה שאמר הגר"ח שמואלביץ זצ"ל בספר "שיחות מוסר" (מהדורת תשס"ב, מאמר טז) שלפעמים מקבל האדם הארת פנים – נשיקה מהקב"ה, להראותו שאין הוא נעזב ח"ו, אלא ה' עמו ואוהבו. ע"ש.
לאחר שנים, כשספרתי מעשה זה בדרשה שנשאתי בבית כנסת "אליהו הנביא" בבני ברק, ניגש אלי בחור שלומד באחת הישיבות באזור, וסיפר לי שהוא מתגורר במושב עוצם, ומי שלקח לאותו אברך בטרמפ היה זה אביו.
והוסיף וסיפר, והרב יודע כיצד הגיע אבי ברבע לשתיים בלילה ל"אצקוביץ"?
ובכן, אבי הוזמן לחתונה באחד האולמות בבני ברק, וכבר ב-10:30 חשב לחזור לביתו, אולם לפתע הרגיש מן עייפות כזו, שלא היה מסוגל לנהוג בדרכו חזרה. והוא חשב לתפוס תנומה לחצי שעה עד שיתאושש קמעא. אולם עד עצם היום הזה אין הוא מבין מדוע בחר להגיע עד "אצקוביץ" ולהחנות שם את רכבו. והוא התעורר רק בעת שהאברך דפק על שמשת הרכב ברבע לשתיים בלילה, ושואל אותו לאן פניו מועדות, והוא השיב: 'למושב עוצם'.
בא וראה מפלאות ה' יתברך ודרכי השגחתו, הקב"ה מביא על אותו נהג עייפות, ומביא אותו עד פתחו של בית הכנסת, בו אמור להגיע אותו אברך להתפלל ערבית. והנהג שאמור היה לנמנם חצי שעה, השי"ת מפיל עליו תרדמה, עד שמגיע אותו אברך ודופק בשמשת הרכב ומקיצו!
