תפילת אליעזר

[פשוט יהודי]

חז"ל אומרים על תפילתו של אליעזר "יפה שיחתן של עבדי אבות יותר מתורתן של בנים"
ואילו בגמרא כתוב ש"חביבין דברי סופרים יותר מיינה של תורה"

 

[שאינו יודע לשאול]

שיחתן של עבדי אבות לעניין לפרש ולהרחיב איתמר, שכיון שיש בזה שייכות לאבות שהם יסודות האומה, יפה להרחיב ולפרש מעשיהם כי כל מעשיהם הם יסוד, ואפילו אם לא נעשה אלא ע"י עבדי אבות ולא אבות עצמם. משא"כ הבנים הם ענף, ותולדה, על כן אין צורך לפרש אלא גופו של דין וגם זה הרבה פעמים נדרש בכל מיני דרכים.
לגבי חביבין דברי סופרים וכו', הדברים מבוארים בע"ז לה ע"א, ושם יש ירושלמי מקביל שמעמיד דוגמא לדברים ממעשה ר' טרפון שקרא והטה ומכוח זה החשיבוהו כמי שלא קרא כמבואר בברכות יא ע"א [כמדומה], ובשערי תשובה לרבינו יונה בשער השלישי באחד המקומות שם, מפרש שהחביבות היא מפני שהם יוצרים יראת שמים, ויראת שמים היא יסוד של כל התורה, ומביא שם דוגמא את איסור יחוד כמדומני, ומדברי הירושלמי הנ"ל נראה כדבריו, ובביאור זה נדמה לענ"ד הקלושה והרטושה שסרה התמיהה.

 

[פשוט יהודי]

לכאורה זה אכן מתיישב ודפח"ח
אמנם יש לדון שלשון חז"ל ביפה שיחתן של עבדי אבות "שמתוך חביבותן הרחיב הכתוב וכו'" (אינני זוכר את הלשון במדויק)
רואים שבשניהם הודגש ענין החביבות אם כי יתכנו מספר חביבויות שאינם סותרות

 

[בית יוסף להבה]

חז"ל אומרים על תפילתו של אליעזר "יפה שיחתן של עבדי אבות יותר מתורתן של בנים"
ואילו בגמרא כתוב ש"חביבין דברי סופרים יותר מיינה של תורה"

לא הבנתי מה הסתירה בכך.
ועוד יש להעיר שאין הכוונה על תפילתו של אליעזר, אלא על כל המשא ומתן שלו עם רבקה שנכפל פעמיים.