הולך את חכמים יחכם
חבר חדש
- הצטרף
- 6/2/25
- הודעות
- 11
צפיתי לאחרונה באחד מחידוני ההלכה של הרב אופיר מלכא שליט"א
שאל לאחד מה הדין טלטול כשמל"א כשיש לו כלי שמלאכתו להיתר והנ"ל השיב שדברי המשנ"ב לאסור.
ולאחמ"כ שאלו מה הדין בצורך מקומו כשיש לו מקום אחר, והנ"ל השיב להתיר, ושאלו מה הטעם? והשיב הנ"ל מה שהשיב
וטען לו הגר"א מלכא שליט"א דאין סברא כלל לחלק בזה ואינו מובן כלל, והוריד לו ע"כ בציון הנקודות.
אמנם יש מקום גדול לחלק בזה דכל דברי המשנ"ב הם רק לצורך גופו דאין מתירים לו כשמל"א כשיכול להגיע לאותה תוצאה בכלי היתר משא"כ
בצורך מקומו, אין אומרים לאדם שישתמש במקום אחר, וכן ס"ל לכמה פוסקים, וכן הסיקו להלכה באורחות שבת [ פי"ט הערה מא' בשם הגר"ש אוירעבך זצוק"ל]
ואף אי ס"ל להרב שליט"א דאין מסתבר לחלק בכך, אין להתעלם מסברת המשיב.
מצ"ב קישור לדקה הנ"ל:
עוד שאל לאחר מה הדין כשמל"א ששכח ונטלו בשבת, והשיב הנ"ל דבמשנ"ב הביא מחלוקת הגר"א והאחרונים.
ושאלו מה הדין בהזיד ונטלו, והשיב הנ"ל דליכא הבדל ושרי לדעות המתירים אף בכה"ג, דליכא סברא לחלק.
וטען לו הרב שליט"א דמדיוק דברי המשנ"ב משמע דרק בשכח שרי, ובהזיד ליכא התירא הנ"ל דעודן בידו וכן כתבו האחרונים דהאי התירא רק בשכח וחישב להוריד לו בציון הנקודות.
וצ"ב דבשו"ע הרב סימן שז' איתא להדיא דהתירא דהמג"א אף בהזיד [ואף דלשון המג"א הוא שכח],
דליכא סברא לחלק בהאי התירא בין שוגג למזיד וכסברת המשיב.
ונראה דאין לדייק כלל לשון המשנ"ב והמג"א דכתבו שכח, דאין מצוי כלל שאחד ירים מוקצה במזיד
ותכ"ד שב בתשובה ושואל אי שרי להמשיך בטלטול, ולכך כתבו שכח.
ואף אי יש אחרונים דחולקים מ"מ סברת המשיב נמי סברא.
מצ"ב קישור:
שאל לאחד מה הדין טלטול כשמל"א כשיש לו כלי שמלאכתו להיתר והנ"ל השיב שדברי המשנ"ב לאסור.
ולאחמ"כ שאלו מה הדין בצורך מקומו כשיש לו מקום אחר, והנ"ל השיב להתיר, ושאלו מה הטעם? והשיב הנ"ל מה שהשיב
וטען לו הגר"א מלכא שליט"א דאין סברא כלל לחלק בזה ואינו מובן כלל, והוריד לו ע"כ בציון הנקודות.
אמנם יש מקום גדול לחלק בזה דכל דברי המשנ"ב הם רק לצורך גופו דאין מתירים לו כשמל"א כשיכול להגיע לאותה תוצאה בכלי היתר משא"כ
בצורך מקומו, אין אומרים לאדם שישתמש במקום אחר, וכן ס"ל לכמה פוסקים, וכן הסיקו להלכה באורחות שבת [ פי"ט הערה מא' בשם הגר"ש אוירעבך זצוק"ל]
ואף אי ס"ל להרב שליט"א דאין מסתבר לחלק בכך, אין להתעלם מסברת המשיב.
מצ"ב קישור לדקה הנ"ל:
עוד שאל לאחר מה הדין כשמל"א ששכח ונטלו בשבת, והשיב הנ"ל דבמשנ"ב הביא מחלוקת הגר"א והאחרונים.
ושאלו מה הדין בהזיד ונטלו, והשיב הנ"ל דליכא הבדל ושרי לדעות המתירים אף בכה"ג, דליכא סברא לחלק.
וטען לו הרב שליט"א דמדיוק דברי המשנ"ב משמע דרק בשכח שרי, ובהזיד ליכא התירא הנ"ל דעודן בידו וכן כתבו האחרונים דהאי התירא רק בשכח וחישב להוריד לו בציון הנקודות.
וצ"ב דבשו"ע הרב סימן שז' איתא להדיא דהתירא דהמג"א אף בהזיד [ואף דלשון המג"א הוא שכח],
דליכא סברא לחלק בהאי התירא בין שוגג למזיד וכסברת המשיב.
ונראה דאין לדייק כלל לשון המשנ"ב והמג"א דכתבו שכח, דאין מצוי כלל שאחד ירים מוקצה במזיד
ותכ"ד שב בתשובה ושואל אי שרי להמשיך בטלטול, ולכך כתבו שכח.
ואף אי יש אחרונים דחולקים מ"מ סברת המשיב נמי סברא.
מצ"ב קישור:
נערך לאחרונה: