בבא קמא תשלומי ד' וה' - כאיזו שעה?

[מבקש השם]

נחלקו בזה הרי"ף והרמב"ם עם הרא"ש.
ב"ק (סה.) אמר רב, קרן כעין שגנב, כפל ד' וה' כשעת העמדה בדין.
ופסקו כן הרי"ף והרמב"ם כלשונו.
והרא"ש כתב דכפל משלם כשעת העמדה בדין, אבל ד' וה' כשעת טביחה ומכירה, שזוהי שעת חיובו.

ובטעמו צ"ב, שהרי הטעם בכפל שכשעת העמדה בדין הוא מכיון שעד אז יוכל להודות ולהפטר ונמצא שזוהי שעת חיובו,
ולא אכפת לן במה שהמעשה עליו חייב הוא שעת הגנבה.
וא"כ מ"ש ד' וה', שגם בהם אם יודה יפטר, וא"כ שעת החיוב אינה הטביחה והמכירה אלא ההעמדה בדין?
ועי' בפל"ח מ"ש לבאר ודבריו דחוקים לפע"ד.

ויש מקום לבאר, דבכפל כיון שאם יודה ייפטר הרי שלא התחייב אלא משעת העמדה בדין.
אבל בטביחה ומכירה, כיון דקי"ל (ב"ק עה.) שאם באו עדים שגנב ואח"כ הודה על הטביחה והמכירה לכ"ע אינו נפטר בכך מדו"ה,
סובר הרא"ש שא"כ גם כאשר הודה על הגנבה ונפטר בכך מדו"ה, אין הפטור מצד הודאתו על הטו"מ, אלא מצד הודאתו על הגניבה,
ומהדו"ה נפטר רק מדין "ד' וה' ולא ג' וד'".
ונמצא א"כ שעל הטו"מ עצמה כבר חייב משעת הטביחה, והפטור ע"י הודאה הוא מחמת דבר חיצוני ולא שלא התחייב כל עוד לא באו עדים.
מש"ה סובר הרא"ש ששעת החיוב היא שעת הטביחה.

אשמח להארת המעיינים שליט"א.