טעימה לפני המגילה

[רק תורה]

לפי המשנה ברורה תרצב יד אין לטעום כלום רק לצורך גדול כגון מי ש"חולה קצת", מקור דבריו על פי מהרי"ל. נדמה לי שמרן הרב עובדיה מתיר לכתחילה.

האם לפי הספרדים יש עניין לקרוא את המגילה כשהוא מעונה, גם כשאין מקור לכך מדברי הגמרא והפוסקים דידן?

או אולי להיפך, יש לקרוא בלב שמח, כדוגמת הלל הגדול שיש לאומרו אחרי אכילה.

הרב @כהן

 

[מתוק מדבש]

המ"ה מתיר למי שמתענה
אבל טעימה, לא אכילה.
ולגוף שאלתך, זה זלזול במשנ"ב ושאר פוסקים

 

[כהן]

האם לפי הספרדים יש עניין לקרוא את המגילה כשהוא מעונה, גם כשאין מקור לכך מדברי הגמרא והפוסקים דידן?

או אולי להיפך, יש לקרוא בלב שמח, כדוגמת הלל הגדול שיש לאומרו אחרי אכילה.

עיין במצורף

 

[רק תורה]

המ"ה מתיר למי שמתענה
אבל טעימה, לא אכילה.
ולגוף שאלתך, זה זלזול במשנ"ב ושאר פוסקים

ממש לא אלא רק למי שהתענית קשה עליו
שאר דבריך לא ראויים וממילא לא ראויים לתגובה.

 

[חיי עולם]

לפי המשנה ברורה תרצב יד אין לטעום כלום רק לצורך גדול כגון מי ש"חולה קצת", מקור דבריו על פי מהרי"ל. נדמה לי שמרן הרב עובדיה מתיר לכתחילה.

האם לפי הספרדים יש עניין לקרוא את המגילה כשהוא מעונה, גם כשאין מקור לכך מדברי הגמרא והפוסקים דידן?

המשנ"ב אינו פוסק רק של בני אשכנז,
וחכם עובדי' אינו הפוסק היחיד לבני ספרד.

 

[רק תורה]

המשנ"ב אינו פוסק רק של בני אשכנז,
וחכם עובדי' אינו הפוסק היחיד לבני ספרד.

השאלה כאן היא לברר את מנהג בני עדות המזרח בדבר שלא נזכר בב"י ובש"ע והמשנה ברורה שנדחק ליישב דברי מהרי"ל (ע"ש בס"ק טו וטז ובשער הציון) לא תמיד משקף את זה... וגם התה"ד קט שכתב לאסור טעימה מדין ק"ש הוא נגד הרי"ף והתוס' ושאר פוסקים, ובדרכי משה תיקן דבריו וכתב שאסור לאכול הא טעימה שרי וכמ"ש במג"א. כן במגן אברהם רלה ד כתב לדחות את דבריו שם והתיר טעימה לגבי ק"ש ופלא שכאן החמיר יותר, ונראה דהיינו משום דברי מהרי"ל שאסר לחולה.

ובדיוק לכן, אני מבקש לברר את מנהג בני עדות המזרח, או דברי פוסקי המזרח שבהחלט יש מקום שפסקו אחרת ולא סברו חידוש זה דמגילה חמורה מק"ש. והרי לנו שמרן הרב עובדיה היקל לגבי מגילה.

 

[רק תורה]

עיין במצורף

קודם כל יישר כח, ניחשתי וקלעתי לכך שחקרת את הנושא... כנראה חקרת הרבה נושאים.
לגבי דברי האשכול, יכלו לתקן שלא טענו כלום לפני המגילה. הרי אם על מצווה שגרתית כק"ש הסתפקו חז"ל בקביעת סעודה - הגם שהיא דאורייתא - למה לא יסתפקו כן גם על מגילה שהיא מצווה חביבה מד"ק הבאה משנה לשנה. ולכן בכלל לא מובן כל החשש שלא ישמעו מגילה. עכ"פ אם לא הוזכר ברי"ף וברמב"ם והרא"ש ושאר גדולי הפסוקים חידוש זה של בעל האשכול, שטעם הצום הוא כדי שישמעו מגילה - נראה שלא סברו כך, ולדעתם אין להתענות כל עוד לא שמע מגילה. ואין מה לצרף אותו עם תה"ד, משום דהתה"ד מדין ק"ש אתי ולא קי"ל כוותיה.

 

[אור תורה]

צריך להבין את דברי האשכול, שכתב שהטעם שנתקן התענית כדי שיהיו זרזים לקרוא המגילה, א"כ מה י"ל בכרכים המוקפים שבכל שנה קוראים את המגילה בליל ט"ו והרי אינם מתענים.

ולמעשה לא נראה שנוהגים שלא לטעום משהו, ובפרט כאשר רואים שיש קריאה לנשים בשעה מאוחרת, וודאי שלא ממתינות עד אז בלא טעימה, וכן בבוקר, שקריאה לנשים בשעה 10 ו11 קשה לומר שנוהגות שלא לטעום עד ששומעות הקריאה. ופוק חזי מאי עמא דבר.

ואני יודע שבירושלים בהרבה בתי כנסיות נותנים איזה כיבוד קודם הקריאה, בפרט שלא רגילים שהתענית סמוכה לקריאה, וישנם בני בר מצוה שקשה להם להיות מרוכזים בשמיעת המגילה, וגם מצוי אצל הגדולים.

 

[כהן]

לגבי דברי האשכול, יכלו לתקן שלא טענו כלום לפני המגילה

ודאי שדברי האשכול מחודשים. אולם מה שרואים ממנו שהיה פשוט לו שכך המציאות והדין, שלא טועמים כלום לפני המגילה.
הוא נתן טעם לצום משום זה. גם אם נאמר שהוא לא צודק בטעם הצום - מ"מ המנהג והדין שלא טועמים לפני המגילה - עדיין רואים שהיה קיים בזמנו בצורה פשוטה.
למעשה הקולא שהובאה במאמר של שומר או זמן קבוע שדינו כשומר, הופכת את החומרא ללא מעשית, כיון שבד"כ יש שומר או זמן קבוע לקריאת המגילה, ועכ"פ לגבי טעימה אין בזה בעיה כלל.

 

[רק תורה]

צריך להבין את דברי האשכול, שכתב שהטעם שנתקן התענית כדי שיהיו זרזים לקרוא המגילה, א"כ מה י"ל בכרכים המוקפים שבכל שנה קוראים את המגילה בליל ט"ו והרי אינם מתענים.

בי"ד אסור להתענות לכולי עלמא מדין מגילת תענית דלא בטלה לגבי חנוכה ופורים ולאסור את של זה בזה. ובי"ג לדעת הפר"ח באמת אסור להתענות (משום דברי חכמים - איסור י"ד לבני כרכים - צריכים חיזוק ואסרו ימים שלפניהם) ולדידן אפשר שכאשר תקנו לא פלוג. בכל מקרה אכן דברי האשכול מחודשים ואין להם זכר בגדולי הפוסקים.

ודאי שדברי האשכול מחודשים. אולם מה שרואים ממנו שהיה פשוט לו שכך המציאות והדין, שלא טועמים כלום לפני המגילה.
הוא נתן טעם לצום משום זה. גם אם נאמר שהוא לא צודק בטעם הצום - מ"מ המנהג והדין שלא טועמים לפני המגילה - עדיין רואים שהיה קיים בזמנו בצורה פשוטה.

זה עכ"פ יכול ללמד על מנהג נרבונה בזמן בעל האשכול וכך נהגו באשכנז. מ"מ מצאתי כאן חכם בשם אהרן אמויאל שכתב על תרומת הדשן (חנוכה ופורים) בשם סדר רב עמרם השלם שקוראים את המגילה "קודם שיאכלו מידי", ומשמע להדיא שמותר לטעום (לא כמו שהבין שם) ואיני יודע מה ניתן ללמוד מכאן. ומעניין לחקור על מנהג ספרד.

HBreader - תרומת הדשן - חנוכה ופורים

 

[כהן]

מ"מ מצאתי כאן חכם בשם אהרן אמויאל שכתב על תרומת הדשן (חנוכה ופורים) בשם סדר רב עמרם השלם שקוראים את המגילה "קודם שיאכלו מידי", ומשמע להדיא שמותר לטעום (לא כמו שהבין שם) ואיני יודע מה ניתן ללמוד מכאן.

מעניין מאוד. צריך להוסיף את המקורות הנ"ל בעזה"י.

ודאי שזה מסייע את תה"ד שאסור לטעום 'כלום' קודם המגילה. וחזינן שכבר מזמן הגאונים היה כן.