זכר דוד מאמר שלישי מאמר שלישי פרק כ"ד:
ודברי הרב הנז׳ צריכי ביאור, דמראשית אמריו נראה שעפו לארץ ישראל כדי לעשות הפסח כמבואר ביונתן על פסוק ואשא אתכם, ואילו בסוף משמע שאכלו הקרבן פסח במצרים ע״י אויר ארץ ישראל שהביאו עמם. וקשה, ולמה לא אכלוהו שם בירושלים, והלא ממ״ש יונתן נראה שעשו הכל שם, שהרי אמר וטענית יתכון על עננין הן כעל גדפי נשרין מן פלוסין, ואובילית יתכון לאתר בית מקדשא למעבד תמן פסחא, ובההוא ליליא אתיבת יתכון לפילוסין, ע״כ. ומלישנא דעבידו פסחא מבואר, שעשו הפסח שם ככל חקותיו וככל משפטיו ואכילה בכלל ודאי. וכן נראה ממ״ש ברעיא מהימנא פרשת אמור דף צ״ז ע״ב, וז״ל, ישראל כד נפקו ממצרים נפקו ממסאבו ועבדו פסח למיכל בפתורא דאבוהון, ופירש הרמ״ז שם הביאו הר״ב מקדש מלך, שזה מכוון למ״ש יונתן הנ״ל, שה׳ יתברך הפריח את ישראל בעננים בליל פסח בהר המוריה ושם אכלו את קרבנם, ולכן הקדים ואמר נפקו ממצרים ואח״כ ועבדו פסח למיכל בפתורא דאבוהון הוא המקום בית המקדש, וכן משמע ממדרש תלפיות דף ז׳ ע״א, במה שרצה למצוא רמז מדבר זה בענין אברהם אבינו ע״ה וז״ל, מה (ב)הכריחו הקב״ה לאברהם אבינו לצאת מחרן ב׳ פעמים, לצאת פעם אחת ולחזור בו, ולחזור ולצאת פעם שניה ולבא לארץ ישראל, הוא דאבות סימן לבנים, רמז לו שכך עתיד לעשות לבניו בצאתם ממצרים, כמ״ש יונתן, דאיך אכלו קרבן פסח במצרים, אלא נשאם הקב״ה לישראל בעננים והוליכם לארץ ישראל ואכלו שם קרבן פסח והחזירם למצרים, ונמצא שיצאו ממצרים וחזרו ויצאו פעם שנית, ולרמוז זה לאברהם הוציאו מחרן והדאה לו ענין הקרבנות כדאמרו חז״ל, והחזירו לחרן שהוא חוצה לאוץ וחזר לצאת משם לארץ ישראל.
ומסיק שם שזו מחלוקת בזוהר.
רק דבר אחד לא הבנתי: לכאורה פשוט שאפי' אם ננקוט מדברי התרגום יונתן והזוהר שאכלו בירושלים - אבל בוודאי שאכלו גם במצרים, כדכתיב "על הבתים אשר יאכלו אותו בהם".
[ואו שזה כמ"ד שמותר לאכול פסח בשני מקומות, או שהאכילה בירושלים יש לה דין בפנ"ע כי זה משמים ולא הוזכר בפסוק].
וא"כ איך כתב המדרש תלפיות "דאיך אכלו קרבן פסח במצרים"? וצ"ע.
ודברי הרב הנז׳ צריכי ביאור, דמראשית אמריו נראה שעפו לארץ ישראל כדי לעשות הפסח כמבואר ביונתן על פסוק ואשא אתכם, ואילו בסוף משמע שאכלו הקרבן פסח במצרים ע״י אויר ארץ ישראל שהביאו עמם. וקשה, ולמה לא אכלוהו שם בירושלים, והלא ממ״ש יונתן נראה שעשו הכל שם, שהרי אמר וטענית יתכון על עננין הן כעל גדפי נשרין מן פלוסין, ואובילית יתכון לאתר בית מקדשא למעבד תמן פסחא, ובההוא ליליא אתיבת יתכון לפילוסין, ע״כ. ומלישנא דעבידו פסחא מבואר, שעשו הפסח שם ככל חקותיו וככל משפטיו ואכילה בכלל ודאי. וכן נראה ממ״ש ברעיא מהימנא פרשת אמור דף צ״ז ע״ב, וז״ל, ישראל כד נפקו ממצרים נפקו ממסאבו ועבדו פסח למיכל בפתורא דאבוהון, ופירש הרמ״ז שם הביאו הר״ב מקדש מלך, שזה מכוון למ״ש יונתן הנ״ל, שה׳ יתברך הפריח את ישראל בעננים בליל פסח בהר המוריה ושם אכלו את קרבנם, ולכן הקדים ואמר נפקו ממצרים ואח״כ ועבדו פסח למיכל בפתורא דאבוהון הוא המקום בית המקדש, וכן משמע ממדרש תלפיות דף ז׳ ע״א, במה שרצה למצוא רמז מדבר זה בענין אברהם אבינו ע״ה וז״ל, מה (ב)הכריחו הקב״ה לאברהם אבינו לצאת מחרן ב׳ פעמים, לצאת פעם אחת ולחזור בו, ולחזור ולצאת פעם שניה ולבא לארץ ישראל, הוא דאבות סימן לבנים, רמז לו שכך עתיד לעשות לבניו בצאתם ממצרים, כמ״ש יונתן, דאיך אכלו קרבן פסח במצרים, אלא נשאם הקב״ה לישראל בעננים והוליכם לארץ ישראל ואכלו שם קרבן פסח והחזירם למצרים, ונמצא שיצאו ממצרים וחזרו ויצאו פעם שנית, ולרמוז זה לאברהם הוציאו מחרן והדאה לו ענין הקרבנות כדאמרו חז״ל, והחזירו לחרן שהוא חוצה לאוץ וחזר לצאת משם לארץ ישראל.
ומסיק שם שזו מחלוקת בזוהר.
רק דבר אחד לא הבנתי: לכאורה פשוט שאפי' אם ננקוט מדברי התרגום יונתן והזוהר שאכלו בירושלים - אבל בוודאי שאכלו גם במצרים, כדכתיב "על הבתים אשר יאכלו אותו בהם".
[ואו שזה כמ"ד שמותר לאכול פסח בשני מקומות, או שהאכילה בירושלים יש לה דין בפנ"ע כי זה משמים ולא הוזכר בפסוק].
וא"כ איך כתב המדרש תלפיות "דאיך אכלו קרבן פסח במצרים"? וצ"ע.
