מבואר בגמרא מחלוקת לדעת ת''ק איסור או''ב נוהג בנקבות ולא בזכרים כיון דס''ל שלא חוששים לזרע האב בוודאי ואילו לדעת חנניא או''ב נוהג בין בזכרים ובין בנקבות כיון דס''ל שחוששים לזרע האב ובגמרא מבואר מקור לשתי הדעות [לת''ק למדים משילוח הקן שדוקא האם ולחנניא ג''כ יש דרשה מבפסוק גם על נקבה וגם על זכרים ועמדו בזה שאם חולקים בחישינן לזרע האב מדוע צריך מקור] ובגמרא בהמשך מבואר שיש עוד דעה שלישית שמספקים האם חוששים לזרע האב ולכן מחמירים בכל הענינים וכך פסק השו''ע.
ובגמרא מובא כמה נפק''מ במחלוקת הזאת לדוגמא בתייש הבא על הצבייה שהאבא בהמה והאמר חיה מה דין הוולד שאם חוששים לזרע האב הרי הוא גם בהמה ואם אין חוששים הרי הוא רק חיה ויש כמה נפק''מ לדין כיסוי הדם שנוהג רק בחיה וכן מתנות שנותנים רק מבהמה וכן חלב בהמה אסור וחלב חיה מותר, וכן או''ב נוהג רק כאשר האמא היא בהמה,וכן לגבי כלאים שאם חוששים לזרע האב מותר לבן תייש וצבייה לבא על בן צבי ותיישה כיון שיש בכל אחד שני צדדים [ולקמן נבאר בהיתר זה] אבל אם אין חוששין לזרע האב אסור כיון שבן הצבייה הרי הוא חיה ואילו בן התיישה הרי הוא בהמה ונמצא כלאים.
