ברכות בעניין מנחה וערבית כשזה תרתי דסתרי

החש בראשו

סייג לחכמה שתיקה!
הצטרף
22/12/24
הודעות
275
מיקום
אורו של עולם
ברכות ב. התוס׳ מקשים על שיטת רבנו תם שמה שנוהגים להקדים ק״ש מבעו״י היא בגלל שסומכים על רב יהודה שאפשר להתפלל ערבית מבעו״י והוא הדין ק״ש.
והקשו התוס׳ הרי זה תרתי דסתרי מצד אחד מתפללים מנחה לאחר פלג המנחה, ומצד שני קורים ק״ש של לילה בפלג המנחה.
ולא הבנתי למה זה לא קושיה לרש״י גם כן שמתפללים ערבית מבעו״י אמנם לשיטת ר״י שהביא התוס׳ אחר כן לא קשיא כיון שמזמן שרוב בני אדם נכנסין להסב הוא לילה גמור.
 
קודם כל שאלה יפה.
בעצם כל התוס' הוא תימה גדול הרי תוס' הקשה על רש"י כמה שאלות עיין בתחילת דבריו . תימה לפרש"י שהרי אין העולם רגילין לקרו סמוך לשכיבה אלא פרשה ראשונה וא"כ היה לו לקרוא ג' םרשיות ע"כ . ולכאו' הוא תימה שהרי רש"י כתב להדיא דבפרשה ראשונה יוצא יד"ח דהיינו אע"פ שצריך ג' בפרשה אחת יוצא א"כ מה הויכוח רש"י אוחז שאפשר גם בפרשה אחת.
ועו"ק דצריך שתים לפניה ושתים לאחריה מה קשה על רש"י הרי רש"י סובר כמו הירושלמי שלמה קורין לפניה כדי לעמוד מתוך ד"ת ולא משום ק"ש, ומה שהגמ' או' בדייקא שתים לפניה רק בא להשמיענו סדר התפילה.
ועוד קשה דק"ש שעל המיטה היא בשביל המזיקין, ושוב תימה הרי מה הנפק"מ אם יוצאים בזה יד"ח זה מועיל וא"כ מאי קשיא וכו'
וכן בהמשך לכן פי' ר"ת דאדרבה ק"ש של בית כנסת עיקר .
ולכן נראה לו' דבאמת תוס' לא בא להתווכח עם רש"י האם מועיל לקרוא ק"ש בלילה בק"ש שעל המיטה אלא מה העיקר והיינו תוס' טוען לרש"י דאם העיקר הוא בלילה אז למה דווקא רגילין לקרוא ג' פרשיות מוכח שזה הק"ש העיקרית וכן ממה שמבואר במשנה קוראין שנים לפניה וכו' מוכח דהיא הק"ש העיקרית וכן מהא דק"ש שעל המיטה נתקנה למזיקין מוכח דהיא לא עיקר התקהב ןזה מיד תוס' או' לכך פי' ר"ת דק"ש של בית כנסת עיקר, ממילא מה שרש"י למד דק"ש של ערבית היא לא הק"ש העיקרית אלא כדי לעמוד מתוך דברי תורה ממילא לא צריך לפסוק כר"י ולא קשה דתרתי דסתרי ודו"ק.
 
א) המנהג היה להתפלל בספק חשיכה. וס''ל לרש''י שמדין ספק חשיכה אין בעיה להתפלל ערבית (אולי כמו שכתבו התוספות במנחות לגבי ספיה''ע שהוא דרבנן וספק דרבנן לקולא או כדעת רבינו יונה שכיון שהתחיל להעריב חשיב כמו לילה) רק לגבי ק''ש מבואר במשנה שספק לחומרא.
ב) יש אחרונים שכתבו ששיטת תוספות בכמה מקומות בש''ס כדעת ר' אלעזר לקמן כ' שק''ש דרבנן ואם כן ממילא אין מקום לחלק בין תקנת הק''ש לתקנת הברכות וכן אם אמרו שצרך לקרוא בצאה''כ ק''ש בהכרח צריך את כל הג' פרשיות כי אין חילוק בין פרשה אחת לג' פרשיות והכל דרבנן והרבה מהשאלות ששאל הלמדן מתיישבות ודו''ק
 
א) המנהג היה להתפלל בספק חשיכה. וס''ל לרש''י שמדין ספק חשיכה אין בעיה להתפלל ערבית (אולי כמו שכתבו התוספות במנחות לגבי ספיה''ע שהוא דרבנן וספק דרבנן לקולא או כדעת רבינו יונה שכיון שהתחיל להעריב חשיב כמו לילה) רק לגבי ק''ש מבואר במשנה שספק לחומרא.
לא משמע מרש"י שהרי הביא את הירושלמי שזה לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה.
 
יש אחרונים שכתבו ששיטת תוספות בכמה מקומות בש''ס כדעת ר' אלעזר לקמן כ' שק''ש דרבנן ואם כן ממילא אין מקום לחלק בין תקנת הק''ש לתקנת הברכות וכן אם אמרו שצרך לקרוא בצאה''כ ק''ש בהכרח צריך את כל הג' פרשיות כי אין חילוק בין פרשה אחת לג' פרשיות והכל דרבנ
לא כ"כ מובן
חידושי הרשב"א מסכת ברכות דף ב עמוד א
" ומה שאין אנו קורין אותה על מטותנו בברכותיה משום שאין הברכות מעכבות כדמוכח בהדיא בירושלמי ממתני' דהיה קורא בתורה והגיע זמן המקרא, ומה שאין אנו קורין אלא פרשה ראשונה מפני שהיא של תורה אבל של דבריהם כיון שקראהו בבהכ"נ לא חייבוהו עוד לחזור ולקרות, ומנהגנו אנו ודאי נראה שהוא התפוש בידינו ובא מאבות ראשונים והיא מה שאמרו בירושלמי".
אגב גם אם זה שיטת תוס' מה הוא מקשה על רש"י הרי לכאו' רש"י לא מסכים איתו ותוס' היה צריך להקשות בעצם האם אזלינן כר"א.
 

בין הסדרים:

ראשי תחתית