באנר תרומה

בקשות של עיראקים, עדיין קיימות או נשכחו?

גודר גדר

חבר חדש
הצטרף
26/9/25
הודעות
37
עם פתיחת עונת שירת הבקשות, אני מעלה כאן שאלה:
בעצם, רק שני סוגים של בקשות נפוצים בארץ: הבקשות הנפוצות (אל מסתתר וכו׳) שהן נוסח אר״צ, והבקשות של המרוקאים (שיר ידידות, דודי ירד לגנו וכו׳ ומשתנה משבת לשבת).
לפי מה ששמעתי מגדול החזנים ר׳ משה חבושה הי״ו, גם לעיראקים היו בקשות משלהם אבל לא זכו לפרסום.
האם יש היום מקומות שמקיימים את הבקשות בנוסח העיראקים, או שנשכחו כלא היו כי לא היה מי שינציח את המסורת כפי שהיה למרוקאים ר׳ מ״א עטיה ע״ה?
 
עם פתיחת עונת שירת הבקשות, אני מעלה כאן שאלה:
בעצם, רק שני סוגים של בקשות נפוצים בארץ: הבקשות הנפוצות (אל מסתתר וכו׳) שהן נוסח אר״צ, והבקשות של המרוקאים (שיר ידידות, דודי ירד לגנו וכו׳ ומשתנה משבת לשבת).
לפי מה ששמעתי מגדול החזנים ר׳ משה חבושה הי״ו, גם לעיראקים היו בקשות משלהם אבל לא זכו לפרסום.
האם יש היום מקומות שמקיימים את הבקשות בנוסח העיראקים, או שנשכחו כלא היו כי לא היה מי שינציח את המסורת כפי שהיה למרוקאים ר׳ מ״א עטיה ע״ה?

תשאל את חבושה.
 
תשאל את חבושה.
רעיון טוב. אשתדל בל״נ. אבל, אם אשאל את חבושה, יש סיכויים גבוהים שהוא ידע, אבל השאלה עדיין קיימת האם יש בתי כנסת שמקיימים את המנהג בזמננו? האם בכלל הבקשות העיראקיות נדפסות באיזה ספר שלא אזל מן השוק? האם הוקלטו והן ברות השגה?
את זה חברי הפורום יכולים לדעת
 
רעיון טוב. אשתדל בל״נ. אבל, אם אשאל את חבושה, יש סיכויים גבוהים שהוא ידע, אבל השאלה עדיין קיימת האם יש בתי כנסת שמקיימים את המנהג בזמננו? האם בכלל הבקשות העיראקיות נדפסות באיזה ספר שלא אזל מן השוק? האם הוקלטו והן ברות השגה?
את זה חברי הפורום יכולים לדעת

לא מאמין שיש מישהו שמתעסק היום עם הבבלי,
עכ"פ שאל את חבושה את כל השאלות הללו, מן הסתם הוא ידע יותר טוב מכולם.
ואם תשמע משהו, נא תעדכן.
ב ה צ ל ח ה ! ! !
 
ואם כבר עיראקים...
יש שיר אהוב ששרים אצלינו הנקרא "ברוך בא בשם ה'"
ומעניין אותי האם יש את זה בביצוע מוזקלי והאם זה השתמר אצל עוד משפחות כי בספרי הפיוטים זה לא מופיע
אצל זקני משני הצדדים !! היו שרים את זה ברגש רב
לילה טוב
 
ואם כבר עיראקים...
יש שיר אהוב ששרים אצלינו הנקרא "ברוך בא בשם ה'"
ומעניין אותי האם יש את זה בביצוע מוזקלי והאם זה השתמר אצל עוד משפחות כי בספרי הפיוטים זה לא מופיע
אצל זקני משני הצדדים !! היו שרים את זה ברגש רב
לילה טוב

בטח במאקם צב"א האהוב עליכם.
 
הייתי אומר מרגש...
זה נכון יותר לירושלמי בכללותו שהמיוחדות המופלאה בו היא הרגש, כמו נהוונד, כורד, ביאת באופנים מסויימים, חיג'אז, וכו' וכו'.
אצל העיראקים זה כבר באופן יותר נוגה לפעמים מאשר מרגש, לא תמיד, אך קיים.
 
האם בכלל הבקשות העיראקיות נדפסות באיזה ספר שלא אזל מן השוק? האם הוקלטו והן ברות השגה?
מופיעות בספר 'תהלת ישרים', הוצאת צאלח מנצור, ירושלים תשי"ד. הספר קיים באוצר החכמה.

אם לא כל הפיוטים הללו, אזי רובם בוודאי הוקלט בהזדמנויות שונות. הקלטות אלו מופיעות במאגר של אתר הפיוט והתפילה שעל ידי הספרייה הלאומית.
 
אשמח למי שיודע על הקלטה מוזיקלית של השיר "ברוך בא"
ויעלה אותה בכאן
תודה
איני יודע איזה ביצוע העלו כאן , כי הכל חסום לי

מ"מ אצרף כאן הקלטה של השיר הנ"ל מפי החזן הנודע "דוד חלבי" ז"ל שהוא שריד מהדור הקודם בשירת החזנות והפיוט הבבליים
 

קבצים מצורפים

עם פתיחת עונת שירת הבקשות, אני מעלה כאן שאלה:
בעצם, רק שני סוגים של בקשות נפוצים בארץ: הבקשות הנפוצות (אל מסתתר וכו׳) שהן נוסח אר״צ, והבקשות של המרוקאים (שיר ידידות, דודי ירד לגנו וכו׳ ומשתנה משבת לשבת).
לפי מה ששמעתי מגדול החזנים ר׳ משה חבושה הי״ו, גם לעיראקים היו בקשות משלהם אבל לא זכו לפרסום.
האם יש היום מקומות שמקיימים את הבקשות בנוסח העיראקים, או שנשכחו כלא היו כי לא היה מי שינציח את המסורת כפי שהיה למרוקאים ר׳ מ״א עטיה ע״ה?
במשפחתי, נוהגים לשורר מחרוזת פיוטים ארוכה מאד לסעודה שלישית, עיראקית. יש לי את הטקסט שלה, ואוכל להעלות אם יהיה ביקוש.
 
מאחד מידידי יצ"ו שהוא צאצא לחכם יהושע שראבני ונין לבנו הג"ר יוסף חיים זצ"ל שמעתי שהסבא הגרי"ח היה נוהג לשיר גם הוא מחרוזת פיוטים בסעודה שלישית. ייתכן וזו אותה מחרוזת...
אם יש מאן דהוא היודע ויאמר - ברוך יהיה.
 
עלה לי איך שעלה

מצמיח ישועה

הפיטן מביע שבח לבורא וציפיה לגאולה

בא סימן: מיכאל

מצמיח ישועה, רב להושיע, מלך נאמן,
מגן ומושיע, לעם מאז לא אלמן[1]:


יבנה עיר הדומו[2] מלך שלמה,[3] כקדם וזמן, ולישראל עמו, ימטיר עליהם [4]מן:

כבוד אלוקינו יראו עיננו, אשר הוא נטמן,[5] וישמח לבנו, בבוא נטע נעמן:[6]

אל נאמן בבריתו[7] יעיר חמלתו, על עם לא אלמן, וישפוך חמתו, על צר עובד נבו חמן:[8]
מיכאל כהן צדק[9] יקריב שלמים, לפני אב רחמן, באורים ובתומים, מעשה ידי אמן:

ירעד לבי

מביע את יראתו מהבורא

בא סימן: ישראל בן משה

ירעד לבי עת שיר אהגה, אדפוק שן בשן,
יבער בקרבו[10] גחלת, ידמה אוד עשן.

שם נגדו[11] גדולת קונו, ישועות חוסן,[12]
ושפלותו[13] אשר נמשל, עפר ודשן:[14]
רבי רבבות צבאיו,[15] רזה ודשן,[16]
אין גם אחד[17] יעצור[18] הודות, אל ער לא ישן:[19]
אל מוציאם ממצרים, מארץ גושן,
הוא ישביע מהר נפשי, חלב ודשן:[20]

בן אדמה[21] הבל ניבו,[22] גבו גב חומר,[23]
איך לפני שוכן שחקים, יערוך אומר:[24]
מלאכים וגם אופנים, אין הלל גומר,
ואיך אני פרעוש קטן, אשיר ואזמר:

שמתי זאת לנגד לבי, שערי תסמר,[25]
אבל נשענתי על הוד אל, ובו אתאמר:[26]
הוא ישים בפי מענה, לאסוף באומר,[27]
דברי תשבחות משגבי, ישראל שומר:[28]

ירום ראשי

בא סימן : ישראל בן משה

מתחנן לגאולה


ירום ראשי עתה, על כל אויבי סביבותי:
שגב ימין חתה,[29] וראה כי עצמו מצמיתי:[30]
ראה ביתי בתה[31] וממושכנות משכנותי:[32]
אל לך כל עתותי[33] אתה ה' עד מתי:
בן דוד תן לו שי,[34] להמציא לעמו פדיום:[35]
מדוע בן ישי, לא בא תמול ולא היום:
שוב אלוה עושי, לדביר[36] – כביר אל איום:
הלל שבע ביום אהללך בנגינותי:[37]

זמרת שפתי

בא סימן: זרחיה.

הפיוט בבחינת ה' שפתי תפתח

זמרת שפתי אקריב לאל, יומי ולילי:
רחום אשר לו כח ואל, ירצה מלולי:
חנון אשר הוא צור ישראל, ישמע בקולי:
יה חיש מהרה יבוא גואל, יבנה זבולי:[38]


יושב שמי שחק

בא סימן: ישראל. מיוחס לרבי ישראל נג'ארה זללה"ה.

בקשה לבנין המקדש, בזכות שלשת האבות.

יושב שמי שחק[39] בנה חצרותי,[40] קרב זמן ישעי וקץ אותותי.[41] ולהר מכון ציון[42] נחה צבאותי,[43] עד אן אהי נשכח בבור אנחותי:
שוכן זבול[44] תזכור, ברית אברהם, השב פאר צצי ואבני שוהם.[45] לבי בקרבי חם, כקול ים ינהם,[46] נחר גרוני,[47] נתקו זמותי.[48]
רחום זכור נא לי עקדת יצחק,
חושה לעזרתי אדון אל תרחק.
פודה וגם מציל, ומי בשחק –
ידמה לך בורא, לניב שפתותי:

אל עבדך תזכור זכות ישראל,
החש פדות ושלח לציון גואל.
קבץ נפוצותי, למענך אל,
חנון ועונה לי בעת צרותי:[49]

ידידי רועי

בא סימן: ישראל חזק.

תוכן השיר בקשה לגאולת הגוף והנפש.


ידידי רועי מקימי, ממרמס אנשי לצון,[50]
הגידה לי אתה, על מי, נטשת מעט הצאן:[51]
שוב לאסוף נדחיך, כי הם זרע אהוביך, וראה את שלום אחיך, וגם את שלום הצאן:
רעני בנאות דשאים,[52] טש[53] מרעה על כל שפאים,[54] בזרועך קבץ טלאים,[55] וסחב צעירי הצאן:[56]
אמור נא פודי מצילי, עד אן[57] עוילי[58] מנהילי, ירעני רועה אוילי,[59] ויהי הבל רועה צאן:[60]
לעירי יד הורי בנו,[61] הביאנו ומשול בנו, לאמר לגור בארץ באנו,[62] כי שם אין מרעה לצאן:[63]
חון על עניים מרודים, שמו עליהם גדודים,
הבט וראה העתודים[64] כל העולים על הצאן:
זכור כי את למו נצח,[65] וזר ידושם כקצח,[66] למה דוד[67] תזנח לנצח, יעשן אפך בצאן:
קבץ לאלפים וצאנה,[68] וחלצם מיד שונא, במהרה על ידי מונה, עוד תעבורנה הצאן:[69]
שוב בנה מקדש ואריאל,[70] ושלח מבשר ישראל, לאמר ובא לציון גואל, רחל[71] באה עם הצאן:

כל עלמות אהבוך

בא סימן: כל ישראל.

הפיוט עוסק בשבח לבורא עולם ובקשה לגאולה שלמה בב"א.

כל עלמות אהבוך, כי שמך תורק שמן,[72] אותי תשא בחיקך כאשר ישא האומן:[73]
ידיד חשקי, ראה עושקי, ולקול זעקי מהר פנה, עד אן אחזה, שמי נבזה, עמי רזה אויבי שמן:
שובה אלי תוך אהלי, את היכלי מהר בנה,
למה יפה תהי חרפה, כמו אשפה וכמו דומן:[74]

ריבה ריבה מיד אויבה, אכל טובה אותה שנא, אותו שים צור עזוב עצור,[75] יבוא בצור ויטמן:[76]
אל עם נכאה עוזך הראה, אל מתגאה בצר עונה, זרעו הרבה כמו ארבה, כי האמין באלוקי אמן.



[1] עם ישראל, ככתוב ירמיהו נ"א ה'. "כי לא אלמן ישראל ויהודה מאלוקיו" וגו' ופירש המצודות כי הוא [ה'] חי וקיים לעולם והוא לישראל לעזר לנקום נקמתם
[2] בית המקדש כלה"כ (תהילים צ"ט ה'), והשתחוו להדום רגליו, (וכן באיכה ב' א').
[3] הקב"ה, מלך שהשלום שלו, שבועות לה:
[4] לשון הכנת מזון [עיין רש"י עה"פ [שמות טו – טז] "ויאמרו איש לאחיו מן הוא" והביא את האמור בדניאל [א – ה] "וימן להם המלך פת בג"].
[5] פירוש: כבוד ה' הנטמן ואינו נגלה.
[6] מלשון נטיעה נעימה ויפה ומשובחת לפי הענין נראה שהכוונה למלך המשיח, ולא מצאתי מקורו. ואולי הכוונה לעם ישראל שיחזרו מהגלות שהוא לקוח מהפס' [ישעיה יז – י] "עַל כֵּן תִּטְּעִי נִטְעֵי נַעֲמָנִים" וכתב רש"י על כן כאשר נטעתיך, מתחילה נטעתי נטע נעמנים שנים עשר בני יעקב
[7]ע"פ האמור [ויקרא כז – מד] "ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלתם להפר בריתי אתם כי אני ה' אלו-היהם. וזכרתי להם ברית ראשנים אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לעיני הגוים להיות להם לאלהים אני ה'. והאל שהוא אל נאמן יתעורר בחמלתו לגאלנו.
[8] נבו הוא עבודה זרה של בבל (ישעיה מ"ו א'), וחמנים מוזכרים בתורה שהיו מעמידים אותם בחמה על הגגות (ויקרא כ"ו ל' – וברש"י).
[9] זבחים סב. מיכאל השר הגדול עומד ומקריב עליו.
[10] בקרב לבי הנזכר למעלה.
[11] כנ"ל.
[12] ישועות חוסן של קונו, כלומר הקב"ה. כלומר שהקב"ה מושיע ובכח רב, והוא מלשון הכתוב (ישעיהו לג' ו') והיה אמונת עתך חוסן ישועות חכמה ודעת וגו'.
[13] של האדם.
[14] האדם אשר נמשל לעפר ושארית שריפת בשר.
[15] של הקב"ה.
[16] לכאורה הכוונה המלאכים הגדולים גם הקטנים.
[17] מן המלאכים.
[18] לשון אזירת כח, על מנת להודות. דהיינו שאין ביכולתם לגמור את שבחו של הקב"ה. עוד יש לפרש שאין אחד מהם שמפסיק מלהודות כל העת לקב"ה.
[19] לקב"ה שהוא ער ולא ישן, ככתוב (תהילים קכ"א) הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל.
[20] דברים שמנים ומשובחים. על שם הכתוב (תהילים ס"ג ו') כמו חלב ודשן תשבע נפשי.
[21] האדם.
[22] דבריו הבל. (כנ"ל). וניב מלשון ניב שפתים מלשון דיבור
[23] מלשון הכתוב (איוב י"ג י"ב): לגבי חומר גביכם. ופירושו לרוב המפרשים שגופם גוף חומר.
[24] יאמר דבריו.
[25] מפחד ה' יסמרו שערותי.
[26] מלשון וה' האמירך היום, יתאמרו כל פועלי און. כלומר שבוטח ונשען אני בשם ה' ובהודו, ועל כן אני משורר ומשבח.
[27] לכאורה הכוונה לאסוף דברי שירות ותשבחות של הקב"ה.
[28] שהוא משגבי [כלומר: חזקי], ושומר את עם ישראל.
[29] חזק ימין שנשברה ונחלשה. (נראה שהוא על שם הכתוב הושיעה ימינך וענני).
[30] הבט כי מצמיתי (היינו אויבי), עצמו וחזקו.
[31] ביתי (בית המקדש) שמם, (מלשון הכתוב ישעיהו ה' ו'),
[32] המשכן מתמשכן בעוונותינו. (רש"י ריש פקודי).
[33] כל זמן חיי הוא בידך.
[34] תן לו מתנה.
[35] לפדות את עם ישראל.
[36] בית המקדש.
[37] על שם הכתוב: שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך. (תהילים קי"ט). ומובאים על שבע ברכות ק"ש בשחרית ובערבית, בירושלמי ריש מסכת ברכות. וכן במנחות אמרינן דקאי על שתי תפילין מזוזה וארבע ציציות. וכן כתבו הפוסקים לשמוע ז' קדישים בכל יום על פי מקרא זה. (משנה ברורה סימן נ"ה).
[38] בית המקדש.
[39] שחקים הם מכלל שבעת הרקיעים.
[40] חצרות ה', בית המקדש.
[41] קץ בו נראה את אותות ה', וכשם שבגאולת מצרים פדנו ה' במסות ובאותות ובמופתים, כך גם לעתיד כימי צאתנו מארץ מצרים יראנו נפלאות, בב"א.
[42] על פי הכתוב [ישעיהו ד' ה'] וברא ה' על כל מכון הר ציון ועל מקראיה וגו'. ומכון הוא מלשון הכנה.
[43] צבאות עם ישראל.
[44] אחד משבעת הרקיעים, וה' נקרא שוכן זבול.
[45] ציץ של כהן גדול, ואבני השהם שהיו על כתפיו.
[46] נהמה גדולה כנהמת הים.
[47] יבש גרוני מצמאה וזעקה.
[48] קשר מחשבותי ניתק, מחמת משך ציפיתנו. (מלשה"כ איוב י"ז י"א).
[49] שלושת הבתים מכוונים להזכיר זכות שלושת האבות.
[50] ידידי הוא הקב"ה (מלשון הכתוב אשירה נא לידידי, ישעיה ה'), הרועה אותנו ומקים אותנו מרמיסתם של אנשי הלצון.
[51] הצאן הם עם ישראל, (ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם, יחזקאל ל"ד ל"א), מי ישמור אותם מאחר שנטשתם. והוא מלשון הכתוב שמואל א' י"ז כ"ח).
[52] על שם הכתוב בנאות דשא ירביצני, והכוונה למקום שיש בו הרבה שפע.
[53] אולי הוא מלשון פיזור ומלשון הפשטה כלשון הפס' ויטש על המחנה כדרך יום כה (במדבר י"א ל"ב).
[54] שפיים הם מקום מים לרש"י, ולרד"ק הם מקומות נישאים (ירמיה ג' ב').
[55] רכי הצאן שבעם ישראל הנמשל לצאן כנ"ל.
[56] מלשון הכתוב (ירמיהו מ"ט כ'). והכוונה היא שיגרור הקב"ה את בזויי האומות.
[57] עד היכן, עד מתי.
[58] לשון עוולה.
[59] מלשון אויל. והכוונה היא ליצר הרע שהוא מנהיגני.
[60] ההבלים הם מנהיגים את הצאן, ישראל. (כנ"ל). והמשורר מבקש על ביטול היצר.
[61] מלשון בנין. לעיר שהורינו בנו.
[62] בארץ הקודש.
[63] אין סיפוק רוחני לעם ישראל בחו"ל.
[64] הוא לשון כח וגדולה. (ישעיה י"ד ט').
[65] לשון נצחיות וניצחון.
[66] קצח הוא מין קטנית. שהזרים דשים אותם כקטנית הנקראת קצח.
[67] הקדוש ברוך הוא הנקרא דוד בשה"ש.
[68] מלשון הכתוב צנה ואלפים כולם וגם בהמות שדי. (תהילים ח'). והוא לשון צאן ובקר.
[69] מלשון הכתוב ירמיה ל"ג י"ג, והמכוון שיהיה מנהיג לעם ישראל.
[70] בית המקדש נקרא אריאל, מלשון הכתוב הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד. (ישעיה כ"ט א').
[71] השכינה הקדושה.
[72] על פי הפסוק שה"ש א' ג' לריח שמניך טובים שמן תורק שמך על כן עלמות אהבוך, עיין שם.
[73] מלשון הכתוב במדבר י"א י"ב.
[74] לשון זבל.
[75] מלשון הכתוב ואפס עצור ועזוב.
[76] ישעיה ב' י'.
 
ראשי תחתית