ברכת אשר יצר עד מתי, ועניני עיקשות

[משנה אחרונה]

בהסכמת החכם הראשי לשעבר לס' כותב שפלא על הרב אול"צ שהתעקש,,, שאפשר לברך אשר יצר רק עד חצי שעה למרות שראה ד' הריטב"א שכתב 72 דקות, ושפך סוללה.
ותמוה
דהרי כל מי שעסק בסוגיא זו כבר הבין לנכון שד' הרטיב"א אינם ענין לכאן בכלל, ועכ"פ מידי ספק לא נפקא וכללא דסב"ל קאי אאיסדאן, וכבר דחו זאת כל המחברים שעיינו מעט בענין זה , ואם באנו לציין אין אנו מספיקין ולכולם יש אוצה"ח ב"ה. רק אציין מעט להפיס דעת המעיינים,
ברכת ה' ד' עמ' תפא, הגרמ מזוז בית נאמן, 55, 56 לבנימין אמר להרב שמעיה עמ' נו
נר ציון [בן סניור] טו בשבט עמ' צג עטרת שלמה [זעפרני] עמ' תקנז,
ונמצא שאין כאן עיקשות.
ויש לקבל את ההסבר הנכון בריטב"א בספ"י ולפחות לחשוש לסב"ל

 

[מחשבות טובות]

א. נא הבא את טענת הרבנים מדוע אין ראיה מהריטב"א, אל תסתר דבר מכל אשר דברת.
ב. מה זה "עשרות שנמים"? אולי קאי על אותם שקמים באמצע הלילה להיפנות, וידוע ענין פרעה, וראה מה שהאריך ידידנו הציוני באשכול דפרעה בפיג'מה.

 

[משנה אחרונה]

לא ראיתי לנכון להעתיק כל התשובות בענין זה כי זה דברים פשוטים ממש, צריך רק לפתוח. ואין לי הקטן מה להוסיף בדברים פשוטים
בכל אופן רוב מי שעסק בענין זה הבין שאין כאן שום ריטב"א ושום דבר. כמבואר באוצה"ח
והגם שהמקיש חיפוש באוצה"ח ימצא שיש "רוב גדול ומכריע" של מחברים שהבינו דעת הריבט"א כהילוקט"י, לק"מ דרובם העתקות חד מהשני ולדוגמא בספרי הרב אהרון זכאי זה נזכר כמעט 20 פעמים וכל ימיו בעמוד והחזר קאי
עם כל זה להפיס דעת המתעקשים אעתיק דבר אחד

 

[מחשבות טובות]

להבין עומק הכותרת של הרב משנה אחרונה (- הישנה), יעוין שו"ע או"ח סימן ג סעיף ט.

 

[מחשבות טובות]

אגב, במכתב שצירפת, מרן הילקו"י נר"ו, מוחה נמרצות נגד הטענה הידועה של הרב משיב כהלכה

 

[אור יעקב]

דהרי כל מי שעסק בסוגיא זו כבר הבין לנכון שד' הרטיב"א אינם ענין לכאן בכלל,

כנראה שמרן הגרע"י זצוק"ל לא "עסק בסוגייא".

ועכ"פ מידי ספק לא נפקא וכללא דסב"ל קאי אאיסדאן,

זה שיש שהבינו אחרת בדברי הריטב"א לא אומר שנחשוש לסב"ל.

 

[משנה אחרונה]

כנראה שמרן הגרע"י זצוק"ל לא "עסק בסוגייא".

עסק, ולא ירד להחילוק הנ"ל. [וכמו שכותב בעצמו הגדרה זו על הרבה קדמונים]

זה שיש שהבינו אחרת בדברי הריטב"א לא אומר שנחשוש לסב"ל.

שכחת את כל הכללי סב"ל של רבך בספריו?
כל האחרונים כאן גדולי פוסקי ספרד סוברים חצי שעה,
ויש ספק בהבנת הריטב"א, זה לא סב"ל?
אבל למען האמת לא הבנת כלום
כי מי שמעיין בדבריהם רואה שאין כאן ריטב"א בכלל, לא היה לא נברא.
צריך פשוט לעיין ולהבין.
למה להתעקש???

 

[אור יעקב]

שכחת את כל הכללי סב"ל של רבך בספריו?
כל האחרונים כאן גדולי פוסקי ספרד סוברים חצי שעה,
ויש ספק בהבנת הריטב"א, זה לא סב"ל?
אבל למען האמת לא הבנת כלום

לך יש ספק - לרב עובדיה לא היה ספק בהבנת הריטב"א ולכן לא חשש לסב"ל, ופשוט.

 

[אור יעקב]

אבל למען האמת לא הבנת כלום
כי מי שמעיין בדבריהם רואה שאין כאן ריטב"א בכלל, לא היה לא נברא.
צריך פשוט לעיין ולהבין.
למה להתעקש???

עיינתי ושוב עיינתי ושוב עיינתי פעמים רבות.

 

[משנה אחרונה]

לך יש ספק - לרב עובדיה לא היה ספק בהבנת הריטב"א ולכן לא חשש לסב"ל, ופשוט.

אתה רוצה שאני יענה לך ויסביר כמו שמסבירים בבית ספר?
ובכן.
מאז שמרן הגר"ע פירסם חידוש זה, כבר ענו על זה כל מי שעסק בסוגיא זו,
וכולם הבינו שאין דבריו מוכרחים [בלשון המעטה].
מאז, הרב יצחק יוסף ראה זאת בכל ס' שנד' על הל' ברכות שהזהיר שאין זה ההבנה, הוא ראה זאת והגיב על כך בספריו כ"פ, וניסה להעמיד דברי אביו
[כמבואר באוצה"ח וא"צ למיזל כרוכלא]
וא"כ מי כאן העקשן? הוא? או האור לציון שהבין כמו כוווווווווווולם???
הוא שלא יישב דברי אביו הבלתי ברורים או מי שהבין כמו רוב אחרוני ספרד???
אם כוווווולם לא הבינו כך, אז מה הטעם להתנפל על מחבר שאינו יכול להשיב???
נשמח שתיישב דברי רבך, אבל זה גורם צער שיש עיקשות מיותרת חסרת בסיס

 

[שמעון טרבלסי]

אתה רוצה שאני יענה לך ויסביר כמו שמסבירים בבית ספר?
ובכן.
מאז שמרן הגר"ע פירסם חידוש זה, כבר ענו על זה כל מי שעסק בסוגיא זו,
וכולם הבינו שאין דבריו מוכרחים [בלשון המעטה].
מאז, הרב יצחק יוסף ראה זאת בכל ס' שנד' על הל' ברכות שהזהיר שאין זה ההבנה, הוא ראה זאת והגיב על כך בספריו כ"פ, וניסה להעמיד דברי אביו
[כמבואר באוצה"ח וא"צ למיזל כרוכלא]
וא"כ מי כאן העקשן? הוא? או האור לציון שהבין כמו כוווווווווווולם???
הוא שלא יישב דברי אביו הבלתי ברורים או מי שהבין כמו רוב אחרוני ספרד???
אם כוווווולם לא הבינו כך, אז מה הטעם להתנפל על מחבר שאינו יכול להשיב???
נשמח שתיישב דברי רבך, אבל זה גורם צער שיש עיקשות מיותרת חסרת בסיס

כנראה שהמצורפים או שהם לא כלולים בכולם, או שהם לא עסקו בסוגיא...

 

[משנה אחרונה]

כנראה שהמצורפים או שהם לא כלולים בכולם, או שהם לא עסקו בסוגיא...

למה ממרחק הביא לחמו
היה לך לציין לילקוט יוסף ס' ז' שולחן המערכת ערך אשר יצר, ועוד פעמים רבות בספריו שהעתיק מהתם להכא כדרכו הטובה
שם מביא רשימות ספרים שחלקו, וכמובן "דוחה" את דבריהם.
השאלה היא האם אסור להאור לציון להבין כמו אותם הרבה מחברים שג"כ הבינו דלא כהיבי"א,
ולזה נקרא עקשות?
הזכרתי 3 ת"ח מגדולי הדור שהבינו כך, המנוחת אהבה, הגר"ש זעפראני, והגר"נ בן סניור.
[וזה מלבד הרשימה הארוכה שהובאה בספרי הרב יצחק יוסף].
כולם אפסים? עקשנים?
מה יעזור לנו עוד אברך [מח"ס הקונטרס הפורימי מענה יוסף] שכתב תגובה במשנת יוסף?
תהיה רציני, ועניני.

 

[אור יעקב]

השאלה היא האם אסור להאור לציון להבין כמו אותם הרבה מחברים שג"כ הבינו דלא כהיבי"א,
ולזה נקרא עקשות?

א"א לדעת מה הבין כי בכלל לא הזכיר את הטענה הנ"ל בספריו ולא התייחס אליה.

 

[אור יעקב]

כנראה שהמצורפים או שהם לא כלולים בכולם, או שהם לא עסקו בסוגיא...

יש עוד הרבה, ולא חסר...

 

[משנה אחרונה]

א"א לדעת מה הבין כי בכלל לא הזכיר את הטענה הנ"ל בספריו ולא התייחס אליה.

גאוני.
איך לא חשבנו.
לכן יש לתקופו ולכנותו עקשן.
אתה בחור מוצלח. כשרון.

 

[שמעון טרבלסי]

למה ממרחק הביא לחמו
היה לך לציין לילקוט יוסף ס' ז' שולחן המערכת ערך אשר יצר, ועוד פעמים רבות בספריו שהעתיק מהתם להכא כדרכו הטובה
שם מביא רשימות ספרים שחלקו, וכמובן "דוחה" את דבריהם.
השאלה היא האם אסור להאור לציון להבין כמו אותם הרבה מחברים שג"כ הבינו דלא כהיבי"א,
ולזה נקרא עקשות?
הזכרתי 3 ת"ח מגדולי הדור שהבינו כך, המנוחת אהבה, הגר"ש זעפראני, והגר"נ בן סניור.
[וזה מלבד הרשימה הארוכה שהובאה בספרי הרב יצחק יוסף].
כולם אפסים? עקשנים?
מה יעזור לנו עוד אברך [מח"ס הקונטרס הפורימי מענה יוסף] שכתב תגובה במשנת יוסף?
תהיה רציני, ועניני.

אתה עונה ממש תשובות ענייניות, כל מי שלא הבין כמוך, או כמו רבך הוא נהיה ליצן.
גם הרב ברדוגו הוא איש פורימי?

קונ' תשובת ציון הוא הפורימי, הוא כותב בהקדמה שלא עיין במקורות שהרב עובדיה ציין ביבי"א, ובכ"ז כותב קונ' מענה, זה נראה לך רציני?! בהרבה מההערות הרב עובדיה כותב כמו שביארתי במק"א, הוא לא פתח לבדוק מה הרב עובדיה ביאר במק"א, אז על מה הוא עונה?!

 

[משנה אחרונה]

קונ' תשובת ציון הוא הפורימי, הוא כותב בהקדמה שלא עיין במקורות שהרב עובדיה ציין ביבי"א, ובכ"ז כותב קונ' מענה, זה נראה לך רציני?

הגיע הזמן שתבינו.
זה ששמרו על כבודו של מרן הרב עובדיה ולא הגיבו ביתר חריפות זה רק משום כבוד התורה של מי שהרים קרן יהדות בני ספרד.
הוא כתב בכוונה לרמז שלא באמת רצה לנגח וכו', כי הרבה דיו נשתייר בקולומוס.
לכל הפחות תדעו על מה אתם מדברים.
עי' ברצ"ב, ותדע שהעיקר נשמט מהחיבור, משום כבוד התורה וכנ"ל.
מענה יוסף הוא קונטרס היתולי בדיוק כמו הפזלון.

 

[שמעון טרבלסי]

הגיע הזמן שתבינו.
זה ששמרו על כבודו של מרן הרב עובדיה ולא הגיבו ביתר חריפות זה רק משום כבוד התורה של מי שהרים קרן יהדות בני ספרד.
הוא כתב בכוונה לרמז שלא באמת רצה לנגח וכו', כי הרבה דיו נשתייר בקולומוס.
לכל הפחות תדעו על מה אתם מדברים.
עי' ברצ"ב, ותדע שהעיקר נשמט מהחיבור, משום כבוד התורה וכנ"ל.
מענה יוסף הוא קונטרס היתולי בדיוק כמו הפזלון.

ביארתי היטב מה היתול, לענות על טענה שלא ראית זה הצחוק הגדול ביותר.

 

[דרופתקי דאורייתא]

ותמוה
דהרי כל מי שעסק בסוגיא זו כבר הבין לנכון שד' הרטיב"א אינם ענין לכאן בכלל,

מי למשל?
מדוע?

וכבר דחו זאת כל המחברים שעיינו מעט בענין זה , ואם באנו לציין אין אנו מספיקין ולכולם יש אוצה"ח ב"ה.

לא לכולם יש

רק אציין מעט להפיס דעת המעיינים

זה ממש לא פייס דעת המעיי' וכדלקמ'

ברכת ה' ד' עמ' תפא,

סמך על הריטב"א לדינא!

הגרמ מזוז בית נאמן, 55, 56

אין לי, אשמח שתעלה

לבנימין אמר להרב שמעיה עמ' נו

פסק כהריטב"א לדינא!

נר ציון [בן סניור] טו בשבט עמ' צג

לא התייחס לראייה מהריטב"א, אלא הביא הראיה מהריטב"א, וכתב שאעפ"כ סב"ל, משמע שהראיה מהריטב"א נכונה גם לדעתו

עטרת שלמה [זעפרני] עמ' תקנז,

עיינתי שם וכנר' כבו' עיין רק במפתחו' הס' כי שם רק מציין לדבריו לעיל בגוף הספר וע"ש שמביא שכ"ד הריטב"א, אלא שרוצה להוכיח דלא קי"ל כהריטב"א

ויש לקבל את ההסבר הנכון בריטב"א בספ"י

נשמח מאוד לקבלו

ולפחות לחשוש לסב"ל

זה שאלה אחרת

כי מי שמעיין בדבריהם רואה שאין כאן ריטב"א בכלל, לא היה לא נברא.
צריך פשוט לעיין ולהבין.

תמוה מאוד,,, מה שכתבת וכאמור

זה גורם צער שיש עיקשות מיותרת חסרת בסיס

בהחלט, במיוחד שזה מגיע ע"י ניקים כפולים מאוד מסויימים,,

הזכרתי 3 ת"ח מגדולי הדור שהבינו כך, המנוחת אהבה, הגר"ש זעפראני, והגר"נ בן סניור.

הם לפחות כאמור הבינו שכך דע' הריטב"א רק שחשש' לסב"ל,,

תהיה רציני, ועניני.

 

[זולדן]

הבנתי הכל, חוץ מהקטע האמור:

בהחלט, במיוחד שזה מגיע ע"י ניקים כפולים מאוד מסויימים,,

 

[טוב]

 

[טוב]

 

[דרופתקי דאורייתא]

הבנתי הכל, חוץ מהקטע האמור:

לא הכל אפשר לבאר,,, אבל יש כאן דוג' לדברי' שאין בהם תוכן אמיתי אלא בגדר קיש קיש קריא
כמה פעמים רציתי לכתוב זאת ונמנעתי, ראיתי את ההודעה הזו ביום השישי ובשבת קודש הסתקרנתי לבדוק זאת בפנים, היה לי ברכת ה', והנה הדברים הפוכים ואז נזכרתי מי הכותב, ואמרתי שצריך ליידע זאת אחרים שלא יטרחו כמוני על חינם וק"ל

 

[אור יעקב]

רק אציין מעט להפיס דעת המעיינים,
ברכת ה' ד' עמ' תפא,

לבנימין אמר להרב שמעיה עמ' נו

מורים לברך אף ביותר מ72 דקות ולא שייך טענת סב"ל שטענת.

הגרמ מזוז בית נאמן, 55, 56

כתב שבדיעבד אפשר עד שעה וחומש ולא חשש לסב"ל, וע"ע בספרו "מגדולי ישראל" שביאר בטוט"ד את ראיית מרן הגרע"י זצוק"ל.

נר ציון [בן סניור] טו בשבט עמ' צג

אין מענה על הריטב"א.

 

[אור יעקב]

סמך על הריטב"א לדינא!

פסק כהריטב"א לדינא!

אולי כוונתו שפוסקים שאפשר לברך אפי' לאחר 72 דקות ודלא כמרן הגרע"י זצוק"ל.

 

[משנה אחרונה]

ראיתי את דברי המלעיגים והנני לבאר הדברים, וגם המתעקשים יודו על האמת

חשבתי שכתבתי מספיק ברור, כנראה שלא, ונחרדתי מעוצמת הארס שנוטפת פה מכמה חברים

כ' חדושי הריטב"א מסכת פסחים דף מו עמוד א

מי שנצרך לנקביו ונפנה (יהא) [והוא] צריך ליטול ידיו מפני שחייב לברך ברכת אשר יצר ועוד שאסור לילך בידים מזוהמות וכל שכן כשהוא תלמיד חכם שאי אפשר לו בלא הרהור תורה, ועד פרסה הטריחוהו שימתין ליטול ידיו במים ואם לאו יתנקה בכל מה שאפשר לו, ואף על פי שמאחר ברכת אשר יצר אין בכך כלום כי אינה ברכת המצוה ולא ברכת הנהנין אלא ברכת השבח,

מבואר בדבריו, דעד פרסה הטריחוהו ליטול ידיו, אבל ביותר מכן יכול לברך בלי נטילה,

ולא מבואר בדבריו שיכול לברך עד פרסה, וכמו שיש שהבינו, והדברים מפורשים למודה על האמת.

ולכן בס' ברכת ה' שהזכרתי לעיל כותב שאפשר לברך עד יותר משעה וחומש, ולאו דווקא שעה וחומש,

וכן הבין והסכים לדבריו בס' לבנימין אמר של הרב שמעיה שהזכרתי,

ושניהם לא חשבו לרגע שעה וחומש, כי כאמור אין כזה ריטב"א,

וגם בספר של הגר"נ בן סניור, לא פסק כהריטב"א אלא חצי שעה, ולא נימק מדוע ורק כ' בקצרה סב"ל, וזה כמו שכתבתי,

וכן הגר"ש זעפרני כתב חצי שעה ודלא כהריטב"א, והסביר שהרי הר"ן ג"כ כתב שזה ברכת השבח, ואפ"ה, כתב לסמוך מיד, ושכ"כ מהר"ם חלואה,

ושכן מתבאר יסוד זה מהרא"ש והרמב"ן בעקיפין, שהרי לא ע"ז ממש דיברו ע"ש, וא"כ יש כאן סב"ל של כמה ראשונים נגד הריטב"א.

ומעתה מי שכ' שעד ע"ב דקות אפשר לברך, אין כזו הכרעה, ואין כזו שיטה, כיון שאם הלכה כהריטב"א אז אפי' ביותר, ובריטב"א לא כתוב כזה דבר

ונתבאר שרוב הראשונים לא ס"ל הכי, ואין כאן עיקשות, ובחיפוש קל באוצה"ח, ימצאו עוד כמה וכמה דחיות שלא כתבתי, וחבל על הזמן

איני רוצה להשיב יותר כי הדברים פשוטים וחבל שיש כאן שנאת חינם ויש"כ להרב @אור יעקב שלפחות ניסה להסיר המסוה

 

[דרופתקי דאורייתא]

הבנו אותך, יישר כח!
נשאיר למעיינים הנבונים לקרוא ולהבין מה שכתוב
וגם מה שמובן מתוך הדברים

 

[שמעון טרבלסי]

ראיתי את דברי המלעיגים והנני לבאר הדברים, וגם המתעקשים יודו על האמת

חשבתי שכתבתי מספיק ברור, כנראה שלא, ונחרדתי מעוצמת הארס שנוטפת פה מכמה חברים

ואין כאן עיקשות, ובחיפוש קל באוצה"ח, ימצאו עוד כמה וכמה דחיות שלא כתבתי, וחבל על הזמן

איני רוצה להשיב יותר כי הדברים פשוטים וחבל שיש כאן שנאת חינם ויש"כ להרב @אור יעקב שלפחות ניסה להסיר המסוה

המשפטים האלו שיכנעו אותי.
ובעיקר המשפט:

ובחיפוש קל באוצה"ח, ימצאו עוד כמה וכמה דחיות שלא כתבתי, וחבל על הזמן

אני מבין שאם תוציא שו"ת הסגנון שלו יהיה: בענין שאלתו .... הנה י"ל .... וכ"כ הרבה מהאחרונים המצויים באוצה"ח, ואף שיש שיטות בראשונים המצויים באוצה"ח שחולקים, מ"מ רוב השיטות בראשונים באוצה"ח חולקים, וכפי ההבנה שהבינו רוב האוח' שבאוצה"ח...

 

[בנאות דשא]

כנראה שמרן הגרע"י זצוק"ל לא "עסק בסוגייא".

אפשר את לשון קודשו?

 

[אור יעקב]

ויש"כ להרב @אור יעקב שלפחות ניסה להסיר המסוה

מה עם הרב @דרופתקי דאורייתא שקדמני כבר...?
לא מגיע לו איזה שכוייח ממך?