בבא בתרא בירור עניין כתיבת משה את התורה "עד תומם"

[שכל הנעלם]

בדברים ל"א כ"ד נאמר 'ויהי ככלות משה לכתב את דברי התורה הזאת על ספר עד תמם', בגמרא ב"ב ט"ו א' מובאת מחלוקת בעניין שלפי ר"ש משה רבינו כתב את כל התורה כולל הפסוקים מ'וימת משה', לפיו מובן מה שכתוב "עד תומם", אלא לר"י או לר"נ שסוברים שיהושע כתב מ'וימת משה' עד סוף ספר דברים, מה הכוונה בזה שמשה רבינו כתב את התורה "עד תומם"?

 

[אלישמע]

בדברים ל"א כ"ד נאמר 'ויהי ככלות משה לכתב את דברי התורה הזאת על ספר עד תמם', בגמרא ב"ב ט"ו א' מובאת מחלוקת בעניין שלפי ר"ש משה רבינו כתב את כל התורה כולל הפסוקים מ'וימת משה', לפיו מובן מה שכתוב "עד תומם", אלא לר"י או לר"נ שסוברים שיהושע כתב מ'וימת משה' עד סוף ספר דברים, מה הכוונה בזה שמשה רבינו כתב את התורה "עד תומם"?

ראה רמב"ן דמשמע דקאי על השירה, שצירף אותה לתורה שכתב כבר מקודם לכן.
ומה שהערת מב"ב אפשר דשאני מ"לקוח את ספר התורה הזה", שכאן אין הכוונה לספר שלם ממש אלא רק ל"תורה" היינו דבר המורה הוראות לאדם, משא"כ היכא דקרי ליה "ספר התורה" וס"ת חסר אות פסול.

 

[שכל הנעלם]

אז ר"ש יפרש "עד תומם" ללא ח' הפסוקים כי זה אפשרי כי נכתב "תורה" ולא ס"ת שמלמד על שלימות הספר?

 

[שכל הנעלם]

אבל עדיין, ביארת את העניין "התורה" "ס"ת" שאיך ר"ש פירש זאת מלכתחילה בעניין הדקדוק, (תורה\ס"ת)
אך עדיין לא מובן מה ר"ש יסבור ב"עד תומם"?

 

[אלישמע]

אז ר"ש יפרש "עד תומם" ללא ח' הפסוקים כי זה אפשרי כי נכתב "תורה" ולא ס"ת שמלמד על שלימות הספר?

אבל עדיין, ביארת את העניין "התורה" "ס"ת" שאיך ר"ש פירש זאת מלכתחילה בעניין הדקדוק, (תורה\ס"ת)
אך עדיין לא מובן מה ר"ש יסבור ב"עד תומם"?

לא הבנתי מה אתה שואל ?

הגמ' מקשה מהפסוק "לקוח את ספר התורה הזה" איך יקרא לו ספר תורה ואינו שלם (שהרי חסרים ח' פסוקים) ?
ותירצה שכתבם בדמע, ויש בזה פירושים.
עיקר הקושיא היא, ממילת "ספר התורה" שאיך קורא "ספר תורה" לדבר שהוא חסר ח' פסוקים.
אבל מילת "עד תומם" אינם נסובים על "ספר תורה", אלא על "תורה" ותורה אפשר לקרא לכל דבר שיש בו הוראות, גם אם אינו ספר שלם.

 

[אלישמע]

גם כשאני מתבונן שנית בגמ' ובפסוקים,
אני חושב שהשאלה של הגמ' היא לא מעצם כתיבת המילה "ספר התורה", שהרי בוודאי בזמן שנכתבו המילים הללו המאורעות עוד לא אירעו, שהרי משה כותב "ויכתוב משה" והוא עוד לא כתב אלא עכשיו כותב וכעזה"ד. אלא מה, הכל כתוב בלשון עתיד מה הוא הולך לעשות, ולכן שום דבר לא קשה זולתי ח' פסוקים שמדברים בלשון הווה "וימות משה" והוא עדיין חי.
אבל "לקוח את ספר התורה" אע"פ שהוא סיפור דברים של מה שעתיד לעשות, מ"מ קשה אך לא ממה שכתב זאת, אלא ממה שבפועל אמר זאת (שהרי בסוף הוא אמר את זה לבני לוי), והאיך אמר "לקוח את ספר התורה הזה" ועדיין חסרים בו ח' פסוקים ?
אבל מ"עד תומם" לא קשה, כי אין כאן שום אמירה בפועל, רק סיפור דברים מה הוא הולך לעשות.