בב"ב תחילת דף ק"א מובאת מחלוקת בין רבנן לר"ש, כמה קברים בונים במערת קבורה, כולם מסכימים שע"פ המערות עושים חצר 6 על 6 אמות, לפי רבנן מהחצר בונים 2 מערות קבורה, שבכל מערה יש 8 קברים, 3 בקיר ימין, 3 בקיר שמאל, ו2 מול הפתח, לפי ר"ש מהחצר בונים 4 מערות קבורה, שבכל מערה בונים 13 קברים, 4 קיר ימין, 4 קיר שמאל, 3 בקיר ממול הפתח, ו2 אחד מימין הפתח ואחד משמאל הפתח, כל זה במשנה בדף ק"א, ולפי זה יש ג"כ מחלוקת בגודל המערה, לפי רבנן: 4 אמות על 6, לפי ר"ש: 6 על 8 אמות,
בדף ק"ב הגמ' מביאה משנה ממקום אחר כתוב במשנה: אם נמצא מת אחד - נוטלו ואת תפוסתו, מותר להעביר את הגופה למקום אחר, כי זה לא נראה שהגופה נקברה שם באופן קבוע אלא זמני, המשנה ממשיכה 'נמצאו שנים - נוטלן ואת תפוסתן, (כנ"ל כמו המקרה הקודם) מצא שלושה גופות - אז בודקים אם יש ביניהן מ4 אמות עד 8 אמות הרי זו שכונת קברות, והגופות הללו נקברו שם באופן קבוע ואסור להזיז אותם משם, והמשנה ממשיכה 'ובודק מהגופות ולהלן 20 אמה, (אח"כ הגמ' מבררת לפי מי בדיוק המשנה אמרה זאת) בכל אופן צריך לבדוק כי יכול להיות שהמקום הוא מקום שכולו מערות קבורה וכמו שלמדנו במשנה הראשונה בדף ק"א, שהמרחק בין הגופה במערה אחת לגופה במערה השנייה הוא 20 אמה, לפי זה קשה לי:
1. מאיפה מודדים 20 אמה? הגמרא דנה לפי מי ההוראה הזאת הולכת בדקויות, אז קשה א' מאיזו גופה מודדים, ובגופה עצמה מאיפה מודדים, כידוע המחלוקת בסוטה, האם מודדים מהראש או מהבטן,
2. למדנו שרק אם מצא את ה-3 גופות הללו צמודות במרחק 4 עד 8 אמות, המקום נקרא מערת קבורה, ואם מצא את הגופות במרחק גדול יותר - המקום לא נחשב מערת קבורה וניתן להזיז את הגופות ממקום למקום, לפי זה קשה הרי למדנו שאחר כך הוא בודק 20 אמה לכל כיוון כי כפי שכתוב במשנה הראשונה זה המרחק בין קצה הגופה הראשונה במערה אחת לגופה השנייה במערה השנייה, אז מדוע כשימצא 3 גופות במרחק של עד 20 אמה זה ג"כ לא יקרא מערת קבורה? יכול להיות שהם נקברו גופה אחת במערה אחת וגופה שנייה במערה השנייה וגופה שלישית בקיר ממול, אז מדוע כשימצא גופות בכזה מרחק המקום לא יקרא מערת קבורה?
וא"ת למה שיהיה דבר כזה גופה אחת במערה שלמה? וי"ל שבונים מלכתחילה את ארבעת המערות וכל מערה של משפחה אחרת ובנתיים מת למשפחה הזאת מת אחד, ולמשפחה השנייה ג"כ מת אחד או אפ' שניים,
וא"ת א"כ מדוע כשימצא רק גופה אחת או 2 גופות המקום לא יקרא מערת קבורה? וי"ל כי זה כמות קטנה מדי בשביל שיהפכו את המקום למערת קבורה, ולכן בטוח שהם נקברו שם באופן זמני, כידוע מדין 'מת מצווה'.
בדף ק"ב הגמ' מביאה משנה ממקום אחר כתוב במשנה: אם נמצא מת אחד - נוטלו ואת תפוסתו, מותר להעביר את הגופה למקום אחר, כי זה לא נראה שהגופה נקברה שם באופן קבוע אלא זמני, המשנה ממשיכה 'נמצאו שנים - נוטלן ואת תפוסתן, (כנ"ל כמו המקרה הקודם) מצא שלושה גופות - אז בודקים אם יש ביניהן מ4 אמות עד 8 אמות הרי זו שכונת קברות, והגופות הללו נקברו שם באופן קבוע ואסור להזיז אותם משם, והמשנה ממשיכה 'ובודק מהגופות ולהלן 20 אמה, (אח"כ הגמ' מבררת לפי מי בדיוק המשנה אמרה זאת) בכל אופן צריך לבדוק כי יכול להיות שהמקום הוא מקום שכולו מערות קבורה וכמו שלמדנו במשנה הראשונה בדף ק"א, שהמרחק בין הגופה במערה אחת לגופה במערה השנייה הוא 20 אמה, לפי זה קשה לי:
1. מאיפה מודדים 20 אמה? הגמרא דנה לפי מי ההוראה הזאת הולכת בדקויות, אז קשה א' מאיזו גופה מודדים, ובגופה עצמה מאיפה מודדים, כידוע המחלוקת בסוטה, האם מודדים מהראש או מהבטן,
2. למדנו שרק אם מצא את ה-3 גופות הללו צמודות במרחק 4 עד 8 אמות, המקום נקרא מערת קבורה, ואם מצא את הגופות במרחק גדול יותר - המקום לא נחשב מערת קבורה וניתן להזיז את הגופות ממקום למקום, לפי זה קשה הרי למדנו שאחר כך הוא בודק 20 אמה לכל כיוון כי כפי שכתוב במשנה הראשונה זה המרחק בין קצה הגופה הראשונה במערה אחת לגופה השנייה במערה השנייה, אז מדוע כשימצא 3 גופות במרחק של עד 20 אמה זה ג"כ לא יקרא מערת קבורה? יכול להיות שהם נקברו גופה אחת במערה אחת וגופה שנייה במערה השנייה וגופה שלישית בקיר ממול, אז מדוע כשימצא גופות בכזה מרחק המקום לא יקרא מערת קבורה?
וא"ת למה שיהיה דבר כזה גופה אחת במערה שלמה? וי"ל שבונים מלכתחילה את ארבעת המערות וכל מערה של משפחה אחרת ובנתיים מת למשפחה הזאת מת אחד, ולמשפחה השנייה ג"כ מת אחד או אפ' שניים,
וא"ת א"כ מדוע כשימצא רק גופה אחת או 2 גופות המקום לא יקרא מערת קבורה? וי"ל כי זה כמות קטנה מדי בשביל שיהפכו את המקום למערת קבורה, ולכן בטוח שהם נקברו שם באופן זמני, כידוע מדין 'מת מצווה'.