וְהִגַּדְתָּ֣ לְבִנְךָ֔ - היבט חדש על מצווה זו!

[גרינפלד]

מגילה י"ד א':​

חוץ ממקרא מגילה מאי דרוש אמר רבי חייא בר אבין אמר רבי יהושע בן קרחה ומה מעבדות לחירות אמרי' שירה ממיתה לחיים לא כל שכן.​

ופירש רש"י שהכוונה לשירת הים, שאמרוה על הצלה מעבדות לחרות.
ועי' טורי אבן מה שהקשה על זה.
ועי' מרומי שדה ומשנת חיים עה"ת פר' בשלח להגרח"מ שטיינברג שליט"א.

ובטורי אבן ביאר שהכוונה להלל שאמרו בליל פסח.

ויש פירוש שלישי:
ספר הבתים אזהרה שי"ד:​

וצריך שנבאר עתה מאמר רבותינו. מ״ח נביאים עמדו להם לישראל ולא פחתו ולא הותירו על מה שכתוב בתורה חוץ ממגלת אסתר, ומאי דרוש מעבדות לחרות אמרו שירה ממות לחיים לא כ״ש. וזה שלא תחשוב שיהא מגלת אסתר תוספת על דברי תורה, כי כבר אמרנו שלא יוכלו להוסיף ולגרוע אלא לפי שעה, אמנם הכונה בו שלא גזרו דבר ולא תקנו דבר שיכתב שנראה כתוספת על דברי תורה רק מגלת אסתר, ובארו שאין זה תוספת אלא באור אחד מד״ת, והוא אמרם מאי דרוש. כי כאשר ראו מצות והגדת לבנך שהיא מצוה להגיד לבנים מה שעשה ה׳ לנו כדי להודיעם אמתת ההשגחה שהיא יסוד תורתנו, יכנס תחת מצוה זו גם כן כל נס שיעשה לנו ה׳, שנספר לבנינו ונכתבנו לספר לדורות ואין זה תוספת אך נכנס תחת והגדת לבנך.​

ומעניין ש"להודיעם אמתת ההשגחה" - נקרא שירה, כי לולי דבריו היה מקום לומר שזהו סוג של שבח, וכבגמ' פסחים קט"ז א': אמר ליה בעי לאודויי ולשבוחי א"ל פטרתן מלומר מה נשתנה פתח ואמר עבדים היינו.​