אופניים לילדה, מותר או אסור?

[חיי עולם]

הגר"י זילברשטיין שליט"א בספרו 'חשוקי חמד' (פסחים ג, א):

לא ראוי שילדה תרכב על אופניים

שאלה. האם מותר לילדה לרכוב על אופניים?

תשובה. נראה שלא ראוי שילדה [וכל שכן אשה] תרכב על אופנים, דבמסכת פסחים דף ג ע"א נאמר לעולם יספר אדם בלשון נקיה, שהרי בזב קראו מרכב, ובאשה קראו מושב, ופרש"י לפי שאין הגון להזכיר רכיבה ופיסוק רגלים באשה. וברבינו חננאל הוסיף והוא דרך גנאי באשה. ומכאן נלמד שאין ראוי לנערות וילדות לרכב על אופניים.

ויש להעיר מהמבואר במסכת ב"מ (דף ט ע"ב) שאשה קונה בהמה ברכיבה, משום שדרכה בכך, הרי שדרכה של אשה לרכוב על החמור. וכבר עמד על כך היעב"ץ (בהגהותיו במסכת ב"מ שם) ונשאר בצ"ע. ואולי אפשר לתרץ דמיירי ביושבת על החמור ולא רוכבת, ועיקר החידוש של הגמ' שם הוא שאין דרכה של אשה למשוך, ולא נחית שם לחלק בין רכיבה לישיבה. ויתכן שמדובר שם במקום שאין אנשים, שהרי ברה"ר גם באיש קונה ברכיבה.

והנה נאמר בתורה ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על החמור (שמות ד כ), וכתב האבן עזרא שהוא דרך גרעון שתרכב אשת הנביא, על חמור אחד היא ושני בניה. ובספר פרפרת משה הבין שהוא פגם בצניעות ולכן תרגמו הזקנים על נושא אדם, ובגמרא תירצו שלכן כתוב וירכיבם בגלל בניו. וראוי להקפיד על כך שילדה וכל שכן אשה לא תרכב על אופניים.

 

[משיב כהלכה]

למעשה אני מסכים עם מסקנתו של הגר"י זילברשטיין, אבל (גם) כאן יש להעיר שדימה מילתא למילתא ללא שום קשר, ולא כך פוסקים הלכה.

א. ראשית הביא ראיה מרש"י שמרכב הוא לשון גנאי באשה, אבל עצם הרכיבה מנלן שגנאי הוא?

ורק בפירוש למסכת פסחים המיוחס לתלמיד הרמב"ן (נדפס ב'הדרום' י"א עמ' 44) מצינו: "לפי שאין הגון באשה רכיבה ופיסוק רגלים קראו למרכב בלשון מושב". ומלשון זו משמע שעצם הרכיבה כך אינה ראויה. אך בעצם לשון זו היא העתקה מלשון רש"י: "שאין הגון להזכיר באשה רכיבה ופיסוק רגלים", ונראה שנשמטה כאן המילה "להזכיר".

והעולה מרש"י וכן מרוב הראשונים (רבנו חננאל, תוספות ד"ה שהרי, ר"ן, מהר"ם חלאווה, מאירי) שאין כוונת הגמ' שהרכיבה היא גנאי לאשה, אלא שהקב"ה בחר לכתוב בתורה לשון צנועה יותר שלא מבטאת את הרכיבה, כאשר ניתן לתאר את הדברים בלי לשון זו. אולם במצב שבו הרכיבה הכרחית, כגון שיש פחד ליפול, נכתבה במפורש לשון רכיבה, כדי שלא לשנות מן האמת.

ב. הביא ראיה מהגמ' בבבא מציעא שדרכה של אשה לרכב על החמור. וכי לא מצאנו בתורה פסוקים מפורשים המוכיחים שרכבה על החמור ועל הגמל?

וַתָּ֨קָם רִבְקָ֜ה וְנַעֲרֹתֶ֗יהָ וַתִּרְכַּ֙בְנָה֙ עַל־הַגְּמַלִּ֔ים (בראשית פרק כד), וַתָּ֣קָם אֲבִיגַ֗יִל וַתִּרְכַּב֙ עַֽל־הַחֲמ֔וֹר" (שמואל א' פרק כ"ה) וַתִּצְנַ֖ח מֵעַ֣ל הַחֲמ֑וֹר (יהושע פרק טו)...

הרי זה היה כלי התחבורה בזמן ההוא?

ג. מה שתירץ שיושבת על החמור ולא רוכבת, או שאין זה ליד אנשים, כל מעיין יראה שאלו תירוצים דחוקים שאינם מתקבלים על השכל הישר.

ד. גם מה שהביא מהאבן עזרא - גנאי הוא שתרכב יחד עם בניה, אבל מנין שגנאי שתרכב לבדה?

ובכלל, כוונת האבן עזרא היא שגנאי הוא שהיה למשה רק חמור אחד, והרכיב עליו את אשתו ושני בניו, אבל ללא שום קשר לצניעות (וכן הוא במדרש שכל טוב).

ומיותר לציין שרוב המפרשים לא נקטו כך, וראה ברש"י מסכת מגילה דף ט עמוד א: "שלא יאמר משה רבכם לא היה לו סוס או גמל". וכן בתוספות. וכן בחידושי רבי אברהם מן ההר. וכן בחת"ס. וכן מהרש"א ור"י אייבשיץ פירשו אחרת, אבל לא כהאבן עזרא.

עכ"פ, המציאות כיום שיש לנשים ובנות דרכים רבות להתנייד, ואין הכרח לרכב על אופניים, ולכן אין ראוי להקל בזה לבנות קטנות (כי לא חסרים צעצועים), ונשים מאן דכר שמיה. אבל במקום שפשט המנהג להקל בזה (כמו בחו"ל) מדינא אין מקום לאסור, כפי שמצאנו מפורש בפסוקים.