"והמופתים" - זה הדם (הגש"פ); מה הפירוש?

[גרינפלד]

מספר באר ההגדה:
ריטב"א:​

ובמופתים זה הדם. ואע"פ שמכת הדם היתה אחת קורא אותה מופתים לפי שנעשו בעניינו מופתים רבים, כי המים שהיו צלולים מכל מימות שבעולם נהפכו לדם אחר שהיו בידם של מצרים, וישראל ומצרי שותים בכוס אחד, לצד המצרי דם ולצד ישראל מים, ובמדרשו של רשב"י, שהיו נעשים כאש שורף ומתמלא כל מצרים עשן מהם [נ"א: בפיהם] והיינו דכתיב דם ואש ותמרות עשן.​

כל בו:​

לא במכת היאור קאמר, אלא מאשר היו המים לדם ביבשת כאשר עשה את האותות לעיני העם, שעל ידי אותו אות האמינו בו כל ישראל.​

ומעניין אם יש מקור נוסף למדרש שהביא הריטב"א מהמדרש.​