חידה איך יתכן שאדם יבוא לאכול דג, ויתחייב לברך על הדג ברכת המוציא?

תווית מותאמת לחידות תורניות
ידוע מח' מרן הרמ"א בענין עיקר וטפל כשאוכל הטפל תחילה.
הב"י (סימן ריב) ס"ל דיברך על הטפל כברכתו, והרמ"א פסק דיברך עליו שהכל.
והמג"א כתב לחלק, דדוקא כשברכת העיקר היא שהכל, אז יברך גם הטפל שהכל (אע"פ שברכתו העץ וכדומה).
אבל אם ברכת העיקר אינה שהכל, אינו מברך על הטפל אלא כברכתו.
זכורני שיש מפרשים (ולא מצאתי כעת) דסברתו היא שכשהברכה היא שהכל, הרי בלאו הכי יוצא י"ח אם מברך כן על הטפל, ולכן שייך עיקר וטפל גם בכה"ג.
ולפי זה אפשר שאם שתיית הקולה טפילה ליין (ששותה אותה רק בשביל היין ואינו נהנה ממנה), אע"פ ששותה אותה קודם, כיון שבלאו הכי יוצא י"ח בברכת הגפן על הקולה, יש לברך הגפן. (ע"פ שיטת הרמ"א).
וה"ה בכה"ג בדג ופת.
 
ידוע מח' מרן הרמ"א בענין עיקר וטפל כשאוכל הטפל תחילה.
הב"י (סימן ריב) ס"ל דיברך על הטפל כברכתו, והרמ"א פסק דיברך עליו שהכל.
והמג"א כתב לחלק, דדוקא כשברכת העיקר היא שהכל, אז יברך גם הטפל שהכל (אע"פ שברכתו העץ וכדומה).
אבל אם ברכת העיקר אינה שהכל, אינו מברך על הטפל אלא כברכתו.
זכורני שיש מפרשים (ולא מצאתי כעת) דסברתו היא שכשהברכה היא שהכל, הרי בלאו הכי יוצא י"ח אם מברך כן על הטפל, ולכן שייך עיקר וטפל גם בכה"ג.
ולפי זה אפשר שאם שתיית הקולה טפילה ליין (ששותה אותה רק בשביל היין ואינו נהנה ממנה), אע"פ ששותה אותה קודם, כיון שבלאו הכי יוצא י"ח בברכת הגפן על הקולה, יש לברך הגפן. (ע"פ שיטת הרמ"א).
בברכת המוציא פוטר דג? בברכת הגפן פוטר קולה?
אני לא הבנתי כ"כ את הודעתך, אך אם הבנתי נכון דוקא בכה"ג שהברכה על העיקר שהכל יברך על הטפל קודם שהכל, כיון שהטפל יוצא יד"ח בברכת שהכל, אך הגפן לא פוטרת קולה והמוציא לא פוטר דג.
 
בברכת המוציא פוטר דג? בברכת הגפן פוטר קולה?
צודק. התכוונתי שיש שייכות כי יש אופנים שיוצא י"ח בלאו הכי (יין פוטר שאר משקים והפת פוטר את הדג).
מה שאין כן אם הטפל אדמה והעיקר עץ, שאין ברכת העץ שייכת כלל לטפל. אז בודאי אין צד שיברך על הטפל עץ גם אם מקדים לאכול אותו תחילה.
בכל מקרה הדימוי שלי כנראה לא נכון. וגם רוב האחרונים לומדים שכווונת המג"א דוקא באופן שברכת העיקר היא שהכל.
 
אם אכל את הפת ולא בירך, ודעת הרא"ש והראב"ד שמברכים אחרי הבליעה על מה שכבר אכל, ואם נאמר שהטפל מקבל את ברכת העיקר נמצא שכמי שלא גמר אכילתו ושתייתו.
מה זה שייך לדעת הרא"ש והראב"ד אם כת"ר נוקט שהטפל מקבל ברכת העיקר [כאן זה לא בדיוק עיקר וטפל אלא דברים הבאים מחמת הסעודה בתוך הסעודה] הרי שיש לברך על הדג המוציא, ואם לאו, מה שייך מה שכבר אכל, הלא החידה היא לברך על דג.
 
מה זה שייך לדעת הרא"ש והראב"ד אם כת"ר נוקט שהטפל מקבל ברכת העיקר [כאן זה לא בדיוק עיקר וטפל אלא דברים הבאים מחמת הסעודה בתוך הסעודה] הרי שיש לברך על הדג המוציא, ואם לאו, מה שייך מה שכבר אכל, הלא החידה היא לברך על דג.
גם אם הטפל מקבלת את ברכת העיקר, היינו אם מברך על העיקר. כנלענ"ד.
 
שו"ת בית שערים או"ח ע"ה
ולפענ"ד נראה עוד דבר חדש דאפי' אם שתה יין ולא בירך כלל בפה"ג ואח"כ רוצה לשתות שאר משקין ואינו רוצה לשתות עוד יין אינו מברך על שאר משקין ברכה הראוי להם כיון שהם טפלי' ליין ולא לחנם אמרו חכז"ל פת פוטר כל מיני אוכלין ויין פוטר כל מיני משקין ולא אמרו ברכת הפת פוטר כל מיני אוכלין וברכת היין פוטר כל מיני משקין אלא לפי שאין הברכה פוטרת דהרי ברכות הפת והיין אינם ברכות כוללות אלא אדרבה ברכות המיוחדת שבמיוחדת ואיך יפטרו שאר ברכות אלא הפת והיין פוטר לפי שהם עיקר והשאר טפל ואינו מברך על הטפל וא"כ אפי' לא בירך על הפת ואכל א"צ לברך אח"כ על שאר אוכלין ברכה הראוי להם וכששתה יין בלא ברכה אינו מברך אח"כ על שאר משקין ברכה הראוי להם לפי שהם טפלי' ואינו מברך על הטפל. אלא לפי שאסור ליהנות מעוה"ז בלא ברכה אפשר שאסור לאכול אח"כ כלל שום אוכלין עד שיברך ברהמ"ז ואסור לשתות שום משקה אח"כ עד שיברך על היין לאחריו או שמברך המוציא קודם אכילת שאר אוכלין אף שאינו אוכל פת שוב ומברך בפה"ג על שאר משקין אף שאינו שותה שום יין שוב ומתקן על העבר שלא בירך על הפת ויין ולעתיד על שאר אוכלין ומשקין
 
ראשי תחתית