עישון ביו"ט בזה"ז

מתוק מדבש

חבר בכיר
הצטרף
18/12/24
הודעות
1,113
אחרי שנתברר שהעישון כמוהו כהתאבדות,
לא נשאר אדם א' מגדולי ישראל החיים עימנו שמתיר.
וכל גדו"י שבדור האחרון, הגרי"ש הגרש"ז, הגרנ"ק, השבט הלוי וכו'.
אוסרים בתוקף רב.
מרן הגרע"י היחיד שהתיר.
השאלה אם זה תקף היום, שנודע כמה זה חמור, כי תשובת הגרע"י נכתבה לפני המון שנים
והאם יש גדול א' בר סמכא שמתיר
יודיענו הלומדים היקרים.
 
עד שאתה שואל על יום טוב, תשאל על יום חול.

העישון הוא רעה חולה מכל בחינה אפשרית, גם נזק לסובבים, לאשה ולילדים, גם פוגע בבין אדם לחבירו כי רבים סובלים בגללו (והרבה פעמים אינו מודע לכך), גם נזק כלכלי לא מבוטל, כסף שהולך לפח, וגם נזק בריאותי ממדרגה ראשונה, עם השפעה על כל מערכות הגוף וסיכון ממשי למחלה הידועה.

ישנם הרבה משועממים שהולכים ומטרידים גדולים בבקשה לחתימה על שטויות והבלים, אבל דוקא בנושא קריטי זה לא מצא אף אחד זמן ללכת ולהחתים את כל הגדולים מקיר לקיר על איסור חמור לעשן, מדין ונשמרתם מאוד לנפשותיכם, וגם מדין חובל בגופו ובגופם אשתו וילדיו וסביבתו שמשחית אותם ע"י עישון פאסיבי.

עישון הסיגריות דומה בכמה עניינים לעישון סמים, בהתמכרות, בנזק הגופני (למרות שבוודאי סמים מזיקים יותר, אבל שניהם מזיקים גדולים), הנפשי והכלכלי (פעם ראיתי אדם שירד עם פיג'מה בשעה 1:00 בלילה והלך ברגל כמה קילומטרים כדי למצוא קיוסק פתוח ולקנות סיגריות), ואחד מהדברים הבולטים הוא חוסר המודעות של המעשן המכור, ושפע התירוצים שיש לו מדוע זה מותר ומדוע אין זה מזיק כלל.

ובזה יש לצטט את מרן האגרות משה (יו"ד ח"ג סי' ל"ה):

"הנה בדבר אשר התחילו איזה בחורים מהישיבה לעשן חשיש (מעראוואנא), פשוט שהוא דבר אסור מכמה עיקרי דינים שבתורה חדא שהוא מקלקל ומכלה את הגוף, ואף אם נמצאו אנשים בריאים שלא מזיק להם כל כך אבל מקלקל הוא את הדעת ואינם יכולים להבין דבר לאשורו שזה עוד יותר חמור שלבד שמונע עצמו מלמוד התורה כראוי הוא מניעה גם מתפלה וממצות התורה שעשיה בלא דעת הראוי הוא כלא קיימם. ועוד שהוא גורם תאוה גדולה אשר הוא יותר מתאות אכילה וכדומה הצריכים להאדם לחיותו ויש שלא יוכלו לצמצם ולהעביר תאותם, והוא איסור החמור שנאמר בבן סורר ומורה על תאוה היותר גדולה שיש לו לאכילה אף שהוא לאכילת כשרות, וכ"ש שאסור להביא עצמו לתאוה גדולה עוד יותר ולדבר שליכא שום צורך להאדם בזה שהוא אסור, ואף שלמלקות נימא שאין עונשין מן הדין מ"מ לאיסורא ודאי עובר על לאו זה ואיכא גם הטעם דאיכא בבן סורר ומורה שסופו שילסטם את הבריות כדאיתא בסנהדרין בפ' בן סורר (ס"ח ע"ב). ועוד שהאב והאם של אלו שמעשנין זה מצטערים מאד אשר עוברין על מצות כבוד אב ואם. ועוד איכא איסור העשה דקדושים תהיו כפירוש הרמב"ן בחומש. וגם הם גורמים לאיסורים הרבה אחרים לבד זה, סוף דבר הוא פשוט וברור שהוא מאיסורים חמורים וצריך להשתדל בכל היכולת להעביר טומאה זו מכל בני ישראל ובפרט מאלו שלומדין בישיבות".

וכן הביאו מהגרשז"א זצ"ל (נשמת אברהם ס"ק א' ד"ה שימוש, או"ח סי' קנ"ה ס"ק ב' אות ד') – "דבר שכרוך בסכנת נפשות כבר אסרו חז"ל וכן העובר עליהם ואומר הריני מסכן את עצמי ומה לאחרים עלי בכך, או אינו מקפיד על כן, עובר על איסור חמור. וכתבתי בחלק או"ח בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל שלקיחת סמים בכל צורה שהיא נכללת בהגדרה זו".

ועוד בשם הגרשז"א זצ"ל (מעדני שלמה עמ' קמ"ח, דפו"ח עמ' תל"א) – "שמעתי ממרן שודאי יש איסור מצד הדין לקחת סמים [לא רק מצד ההשקפה שאין זה ראוי], משום דלקיחת סמים כמו שעושים ברחוב ודאי מזיק את גופו ואסור משום חבלת גופו דאיסור גמור הוא, ואף שלא ברור האיסור בעישון סיגריות, דעל אף שטוענים שמזיק אבל דבר זה נתקבל בעולם ואמרינן על זה שומר פתאים ה', מכל מקום בסמים דאסור בכל העולם והנתפס בזה נידון כעבריין, הוא ודאי משום שדעת כל הרופאים דהוא דבר שמזיקו ואסור".

והנה מה שכתב הגרשז"א לחלק בין סמים לסיגריות מצד שומר פתאים ה' (וכן מה שהורה הגר"מ פיינשטיין לגבי עישון, ומאידך לגבי מריחואנה), זה כבר אי אפשר לומר כיום, אחרי שידוע ומפורסם גודל הנזק בסיגריות, ורבים מתנזרים מהם. וזוהי רשימה חלקית של הנזקים מעישון סיגריות:

• מחלות לב וכלי דם: עישון הוא אחד הגורמים העיקריים למחלות כלי דם ולטרשת עורקים, וכתוצאה מכך עלולים להיגרם, בין היתר, מחלת לב איסכמית, אירוע מוחי, מחלה של כלי הדם הפריפריים ברגליים, ומפרצת באבי העורקים.

• סרטן, בעיקר סרטן הריאות, אך גם סוגי סרטן נוספים כמו סרטן הלוע, החיך והוושט, סרטן שלפוחית השתן, סרטן הלבלב, הכליה והקיבה.

• מחלות בדרכי הנשימה: ברונכיטיס, אסתמה, מחלת ריאות חסימתית כרונית ואמפיזמה (נפחת הריאות).

• פגיעה בכושר הגופני.

• פגיעה בפוריות הגבר.

• פגיעה בעור הפנים: החשת ההופעה של קמטים, הופעת צבע עור אפרורי, הזדקנות מוקדמת של העור.

• תופעות אלרגיות בדרכי הנשימה ובעיניים.

• מוות פתאומי (מוות בעריסה) של ילדי מעשנים.

• אסתמה בקרב ילדי מעשנים.

אני בדרך כלל לא אוהב להעמיד אוקימתות של פעם והיום, והפוסק ההוא היה חוזר בו, וכיו"ב.

אבל בנדון דידן לית מאן דפליג שעם התפתחות הרפואה הולכים ומתבררים הנזקים הרפואיים העצומים שיש מעישון, ובזה לא שייך לצטט פוסקים קדמונים. והרואה יראה שכל מה שכתב על מריחואנה שייך בסיגריות "רגילות" שמשום מה לא נכללים בתחום הסמים.

מתהלכים אנשים בינינו, שיושבים ומחכים לצאת השבת בקוצר רוח, במקום לשבת ולהנות משבת קודש, יום המנוחה היחיד בשבוע! וזו לא התמכרות שהם נולדו איתה, אלא הם עצמם נכנסו אליה, בעיניים פקוחות, תוך שהם נגעלים מזה בתחילה, וכל זה בשביל מעט צומי וכבוד מדומה, או בלע"ז "פוזה"!

בוודאי שלא כל הרשימה שייכת בכל אדם המעשן, אלא כל הנ"ל הוא בכלל סכנה מוחשית שיכול להגיע אליה מהעישון, על סמך עובדות מציאותיות לאורך שנים. אני מאחל לכל ציבור המעשנים שלא יחלו בשום מחלה מהנ"ל, ויאריכו ימים עד 120 בבריאות.

ואם לא די בנתונים הנ"ל על מנת לשכנע מסוממים למיניהם, הנה עוד:

• עשן סיגריות מכיל כ־7,000 כימיקלים, מתוכם לפחות 69 מסרטנים.

• עישון הורג בין שליש לחצי מהמעשנים ומקצר את חייהם בכ־10 שנים בממוצע.

• כל סיגריה שמעשנים מורידה בין 5 ל־11 דקות מהחיים.

• עישון הורג כ־6 מיליון בני אדם ברחבי העולם בכל שנה שהם כעשירית ממקרי המוות מדי שנה בעולם. במילים אחרות: עישון אחראי - בממוצע - למקרה מוות בכל 5 שניות.

• מתוך 6 מיליון המתים בשנה יותר מ־5 מיליון מתים כתוצאה מעישון אקטיבי; יותר מ־600 אלף מהקורבנות בכלל לא מעשנים - המוות שלהם הוא תוצאה של עישון כפוי (עישון פסיבי) בסביבתם.

• 100 מיליון בני אדם מתו כתוצאה מעישון במאה ה־20. אם המגמה הנוכחית תימשך, המספרים עלולים לזנק למיליארד איש עד לסיום המאה הנוכחית.

• עישון אחראי לכ־8,000 מתים בשנה בישראל, כ־700 מהם לא מעשנים שנחשפו לעישון כפוי.

• בסקר של ארגון הבריאות העולמי התלוננו 35% מהישראלים כי הם חשופים לעישון כפוי.

• עישון גורם ליותר מ־480 אלף מקרי מוות בארה"ב בכל שנה. תחברו יחד את מספר מקרי המוות מסמים אסורים, מאלכוהוליזם, מתאונות דרכים ומתקריות נשק בכל שנה - ועדיין לא תגיעו למספר הזה.
 
ואגב, לגבי איסור ונשמרתם, היה מי שהעיר אינו אמור אלא גבי ע"ז כדכתיב "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה בְּיוֹם דִּבֶּר ה' אֲלֵיכֶם בְּחֹרֵב מִתּוֹךְ הָאֵשׁ".

אבל כך כתב החפץ חיים, וזה לשונו בספר ליקוטי אמרים פרק י"ג:

"ואגב דאתי לידי אודות עישון הסיגריות, נדבר קצת אודות זה, הנה כמה רופאים גזרו אומר שכל מי שהוא חלוש אסור להרגיל את עצמו בזה שמחליש כחותיו, ולפעמים נוגע גם לנפשו, והנה דברתי כמה פעמים עם חלושי כח אודות זה, וענו לי שגם הם יודעים ומכירים בעצמם שהעישון קשה להם. אך מפני שהורגלו בזה מכבר קשה להם לפרוש מזה, ואמרתי להם מי התיר לכם להרגיל עצמיכם על כך, אמת חז"ל אמרו (בב"ק צ"ב) החובל בעצמו אעפ"י שאינו רשאי פטור (כי למי ישלם אם לא לעצמו) אבל על כל פנים הלא אמרו שאינו רשאי לחבול בעצמו, ראשית משום ונשמרתם לנפשותיכם..."

ולמעשה, עוד לפני שהגענו לחפץ חיים, את הקושיה הזו יש להקשות על הגמ', גמ' מפורשת במסכת ברכות דף ל"ב, "ריקא, והלא כתוב בתורתכם רק השמר לך ושמור נפשך וכתיב ונשמרתם מאד לנפשתיכם, כשנתתי לך שלום למה לא החזרת לי שלום?" (והיה אפשר לתרץ בדרך הלצה שהשר הגוי לא יודע פסוקים... אבל מזה שהגמ' הביאה זאת ולא העירה מאומה על דבריו, מוכח שאפשר ללמוד כך את הפסוקים הללו).

ומהרש"א במקום עמד על כך, "האי קרא בשכחת התורה קמיירי כמ"ש פן תשכח את הדברים וגו' ובפ"ג דאבות שנינו כל השוכח ד"א ממשנתו כו' כאלו מתחייב בנפשו שנאמר רק השמר לך וגו' וכן האי קרא ונשמרתם מאד לנפשותיכם וגו' איירי שלא נאמין בשום תבנית פסל וגו' ולא איירי הני קראי כלל בשמירת נפש אדם עצמו מסכנה", ומתרץ: "ומיהו במסכת שבועות (לו.) דריש ליה תלמודא נמי למלתא אחריתי".

וכן בהערות הגריש"א עמד על כך, "וכן מה שמורגל בפי העולם לומר שצריך ליזהר בפקוח נפש משום ונשמרתם מאד לנפשותיכם לכאורה הוא טעות", ותירץ: "אמנם אפש"ל מנהג העולם עפ"י מה דאיתא בשבועות דכל המקלל את עצמו עובר בונשמרתם מאד לנפשותיכם חזינן מהאי ענינא דלשמור על החיים כלול בהאי קרא".

והגר"י קמנצקי (בהקדמת אמת ליעקב) כתב לתרץ באופן אחר, שבשכחת התורה למדו מ"השמר לך" שמתחייב בנפשו, וכיון שהוזהרו להשמר מכך, מוכח שאסור להסתכן.

וכן ברמב"ם (הלכות רוצח ושמירת הנפש פרק יא הלכה ד) למד מהפסוק "השמר לך" (דאיירי בענין אחר, כנ"ל) על סכנת נפשות, וזה לשונו: "כל מכשול שיש בו סכנת נפשות מצות עשה להסירו ולהשמר ממנו ולהזהר בדבר יפה יפה שנאמר השמר לך ושמור נפשך".

וכן בלבוש (חושן משפט סימן תכו סעיף י) כתב "הרבה דברים אסרו חכמים מפני שיש בהם סכנת נפשות, והם מכלל השמר לך ושמור נפשך וגו', וקצתם נתבארו בלבוש עטרת זהב סימן קי"ו... כל העובר על דברים אלו וכיוצא בהם ואומר הריני מסכן בעצמי ומה לאחרים עלי בכך או איני מקפיד בכך, מכין אותו מכת מרדות שהרי עבר על איסור דאורייתא דכתיב השמר לך ושמור נפשך וגו', והנזהר בהם תבא עליו ברכת טוב, ויקבל טוב מטוב".

ובתשובת נודע ביהודה תניינא (יו"ד ס"י) אוסר ללכת ליערות לצוד חיות, כי בכך מביאים עצמם לידי סכנת נפשות, "ורחמנא אמר ונשמרתם מאד לנפשותיכם".

וכן בתשובת הואיל משה (סימן ט"ז) מביא שהרב מצאנז בעל דברי חיים לעת זקנתו היה חולה, ולפי פקודת הרופאים אסור היה לו לאכול הכזית מרור בליל הסדר. "לקח הצדיק כזית מרור לידו וברך בשם ומלכות: אשר קדשנו במצותיו וציונו ונשמרתם מאד לנפשותיכם והחזיר את המרור על השולחן".

וכן בתשובת חתם סופר (חלק ד' אה"ע סימן קע"ד) כתב "ואם הוא מוכה שחין, אפילו שניהם רוצים לדור זה עם זה, מכל מקום עוברים על מצוות עשה ונשמרתם מאוד לנפשותיכם".

וכן בתשובת יביע אומר (חלק א' יורה דעה סימן ח) כתב "והן עתה ראיתי בשו"ת אבני צדק (חיו"ד סי' מט) דאזיל כל בתר איפכא, וכתב, שנ"ל שדג שנתבשל עם בשר, אסור באכילה מן התורה, בעשה ולא תעשה, וכתיב ונשמרתם מאד לנפשותיכם..."

ונסיים בתשובת יחוה דעת (חלק ה סימן לט): "מה טוב ומה נעים להימנע מעישון סיגריות בכלל בכל ימות השנה, לאחר שנתפרסם ברבים שלפי דעת גדולי הרפואה והמדע בזמנינו, העישון מזיק ומסוכן מאוד, ועלול להביא למחלות נוראות ולסכן בריאותו של האדם. שומר נפשו ירחק ממנו. וכבר הזהירה התורה ונשמרתם מאוד לנפשותיכם".
 
מלבד הבעיה שיש בעישון שזה משחית את הגוף וכמ''ש הרבנים הגאונים לעיל, יש לדון עוד מכמה צדדים:
  • בל תשחית, סגריות וכדו' עולה לא מעט כסף, וקי''ל שהכסף לא גדל על העצים, ובפרט כשמדובר בבחורים ואברכים בני תורה, ופשוט חבל לבזבז תקציב של מאות (אם לא יותר רח''ל) שקלים בחודש על כך
  • התמכרות, אין צריך להאריך, ופשוט שאדם שממוכר הוא ממש בגדר ''עבד'' ואולי ''עבד עבדים'' ...
  • איבוד הריכוז, כעס, וכדו', הרבה מאלו הממוכרים למקלות הלבנים טוענים שכשהם לא מעלים עשן כל שהוא, מרגישים את הדברים הנ'ל ותולדותיהן, אמנם אליבא דאמת הכל הוא תוצאה של ההתמכרות, הרי בוודאי שאם לא היו מעשנים לא היו מרגישים שהם לא מרוכזים וכדו', וא''כ אין טענה שהסגריה עוזרת לריכוז/מרגיעה, הא למה זה דומה לחולה שלוקח תרופה, למשל אקמול, ובמקום זה יש אדם שהוא בריא ולא לוקח שום תרופה, הרי שהסגריה אצל אלו המעשנים היא ממש כמו תרופה, ומתי שלא מעשנים זה כמו איש חולה שלא לוקח כדורים ...
  • 'ואהבת לרעך כמוך' יש כאלו, לא כולם, שלא נעים להם לשהות ליד אדם מעשן, בגלל הריח, ולאדם יש אשה וילדים ...
  • ישנם בעיות הלכתיות במועדי השנה, כמו בימים טובים או בחג הפסח בעישון, ומי שמעשן באותם ימים מכניס עצמו למחלוקת גדולה בפוסקים, והדברים לא פשוטים
  • בשבת ויום כיפור הרי לכולי עלמא אסור לעשן, ואדם שהוא באמת ממוכר לעישון, וקשה לו מאוד, והוא ממתין כל השבת בשביל לעשן, כמו ששאר העולם ממתין למוצאי יום כיפור כדי לאכול (ב''ה יש גם הרבה צדיקים ששקועים בעבודת היום ולא כ''כ חושבם על האוכל, אשרי חלקם) ומיד עם צאת השבת חייב להירגע, כמו תינוק שלקחו ממנו את המוצץ, והמשל מאוד דומה לנמשל
  • בתור מעשן לשעבר (ברוך ה' כבר יותר מ-20 שנה לא נגעתי בסגריה) , הדברים מאוד נכונים ואמיתיים ...
 
ישנם הרבה משועממים שהולכים ומטרידים גדולים בבקשה לחתימה על שטויות והבלים, אבל דוקא בנושא קריטי זה לא מצא אף אחד זמן ללכת ולהחתים את כל הגדולים מקיר לקיר על איסור חמור לעשן, מדין ונשמרתם מאוד לנפשותיכם, וגם מדין חובל בגופו ובגופם אשתו וילדיו וסביבתו שמשחית אותם ע"י עישון פאסיבי.
1748141029045.png
 
זה נקרא אצלך "איסור חמור מקיר לקיר"? שמות של כמה גדולים אשכנזיים שכותבים באופן פושר שכדאי להימנע מזה?
 
אחרי שנתברר שהעישון כמוהו כהתאבדות,
לא נשאר אדם א' מגדולי ישראל החיים עימנו שמתיר.
וכל גדו"י שבדור האחרון, הגרי"ש הגרש"ז, הגרנ"ק, השבט הלוי וכו'.
אוסרים בתוקף רב.
מרן הגרע"י היחיד שהתיר.
השאלה אם זה תקף היום, שנודע כמה זה חמור, כי תשובת הגרע"י נכתבה לפני המון שנים
והאם יש גדול א' בר סמכא שמתיר
יודיענו הלומדים היקרים.
לא נראה לי שתשובת מרן זצוק"ל תשתנה,
וגם בימי חיותו "אסר" להתחיל לעשן סגריות.
וכתב גם ש"חובה" להפחית לאט לאט את העישון.
 
זה נקרא אצלך "איסור חמור מקיר לקיר"? שמות של כמה גדולים אשכנזיים
זה כל אלו שהיו נוהגים להחתים על קו"ק באותה תקופה
שכותבים באופן פושר שכדאי להימנע מזה?
שכותבים ש"חובה" להימנע מזה [כמובן, שאם היה אפשר להוציא מהם ניסוח יותר חריף, הרב אסחייק היה עושה את זה בשמחה]
 
היכן מרן הגר"ד דיבר מזה?
לא כתב ספרים על יו"ט כמדומה. ותורת המועדים אינו ראיה כיון שנכתב מזמן קדמון.
למה אינו ראיה?
אם היה חוזר בו היה מפרסם זאת ברבים, לא כן?
או שמא סבור אתה שחזר בו ומפני כבוד אביו לא מפרסם הדבר, למרות שסבור שההיתר של אביו אינו תקף בזמננו?
 
תמוה לומר שאותם המתירים חזרו בהם, וכי התגלה משהו ב20 שנה האחרונות
מה גם שכתבו שם צירופים להיתר שלא יועיל בזה מה שאפילו רובא דרובא לא יעשנו בשביל לאסור
ובאמת הרבה פוסקים כתבו להתיר אף בזה"ז
הלא המה:
מרן הגרע"י ז"ל, שפשט היתרו בכמה מספריו להתיר
הגר"מ פיינשטיין [אגרו"מ או"ח ח"ה סל"ד], כתב שראוי לבעל נפש להחמיר, ולדינא קשה להכריע בזה לאיסור
הציץ אליעזר [חי"ז סכ"א] עי"ש שנימוקו עמו להתיר עישון ביו"ט, מכמה טעמים
הגרי"י פישר ז"ל - האבן ישראל שנהג כן ברבים
הגר"מ שטרנבוך שליט"א[תשובות והנהגות ח"ד סקט"ו] כתב שאין לאסור ביו"ט מדינא [אלא שנקט לאסור אף בחול מדין פיקו"נ], והוסיף טעם היתר שלא דמי למוגמר שממנו מקור המצדדים להיתר ואיסור, דהתם סיבת האיסור הוא במה דחשיב "פינוק" מה שאין כן עישון שאי"ז נחשב כפינוק אלא אית ביה צער למי שאינו מעשן.
גם הגרשז"א, במנח"ש ח"ב ס"י פקפק בדין בזמנינו בזה וכתב לשון "אפשר שאסור"
ולדינא נראה שאין למחות ביד המקילים אף בזה"ז שתולים עצמם באילנות גדולים, ובפרט שבלא זה יש להם צער גדול ומשביתים מהם שמחת יו"ט
 
ראשי תחתית