יישוב להערה בספר דקדוק ופרוש על התורה הנדפס בסוף ספק דקדוק אליהו

נוריאל עזרא

חבר קבוע
הצטרף
15/2/25
הודעות
471
יישוב להערה בספר דקדוק ופרוש על התורה הנדפס בסוף ספק דקדוק אליהו לגר"א מוסד הרב קוק.

בחלק "דקדוק ופירוש על התורה" בהערה 5. נתקשה הרב יובל שילוני שליט"א בדברי הגר"א. ובאמת שגם אני נתקשיתי בתחילה והנחתי לעניין ושוב אחר העיון נראה שהפסיק המנוקד שם הוא שגרם לכל המבוכה ובהסירו תסור גם תלך לה הקושיא (ונדמה לי שבדפוסים הקודמים לא היה הפסיק הנ"ל [באחד בדקתי ולא נמצא] וגם אם ישנו נראה שהוא טעות סופר).

וזה לשון הגר"א "וכן להפך, יבוא שורק [קובוץ שלנו] במקום מלאפום [שורק שלנו] , חסר ו' כי היו יכולים לטעות בדגש על כן בא שורק במקום מלאפום כמו העטפים." עכ"ל.

ובהערה שם הרב התקשה בדברי הגר"א וז"ל: "....לא ברור מה הטעות שהשינוי בא למנוע. מי שיטעה ויחשוב שו' במילה עטופים היא עצור מודגש בדגש חזק וכו'"

והרב הבין שהגר"א סובר שאם היתה ו' מנוקדת במלאפום [שורק שלנו] היה אפשר לטעות בדגש וזה באמת תמוה בפרט שלעיל מיניה כתב הגר"א בפירוש "אבל במלאפום [שורק שלנו] לא שלא יוכל לטעות לפי שהמלאפום בו' וכו'.

ומה גם שיש מילה כזו "העטופים בו' וכמו שהביא הרב שם בהערה 5 מאיכה.

אשר על כן נראה שלא יתכן שזו כוונת הגר"א והגורם לכל זה הוא הפסיק אחר מילת מלאפום, בדברי הגר"א שכביכול כוונת הגר"א כך - וכן להפך, יבוא שורק במקום מלאפום, חסר ו'. שנשמע מזה שבשביל למנוע טעות נעשו ב' שינויים הוחלפה הנקודה של המלאפום בשלוש נקודות של שורק, וכן הושמטה הו'.
והבנה זו טעות ובהשמטת הפסיק הנ"ל הכל יבוא על מקומו בשלום כך: "וכן להפך, יבוא שורק [קיבוץ שלנו] במקום מלאפום שורק שלנו] חסר ו' וכו'".

כלומר כיוון שהגר"א לעיל כתב שו' היא הוכחה שמדובר במלאפום א"כ כאשר תישמט הו' שוב אין הוכחה שזה מלאפום ויכולים לטעות בדגש ולכן ניקדו שלוש נקודות של שורק במקום.

וכוונת הגר"א כך: וכן להפך, יבוא שורק, (פסיק) במקום מלאפום חסר ו' (יבוא שורק כאשר יש מלאפום ללא ו') כי אז אפשר לטעות שהנקודה של המלאפום היא דגש כי אין ו'.

ובזה מיושב.
כמו כן בסוף ההערה הרב נתקשה עוד שאם אין ו' הרי זו תנועה קטנה וצריך להיות דגש חזק וזו חריגה מכללי הדקדוק.
אבל אין כוונת הגר"א שזו תנועה קטנה אלא שלעולם זו תנועה גדולה של מלאפום ובגלל זה אין דגש ואדרבא בגלל שאין דגש מבינים שזו תנועה גדולה. וזה מתחבר לדברי הגר"א לעיל שכתב על השורק שהיה ראוי להיות באמצע האות וכדי שלא יטעו בדגש ניקדו שלוש נקודות (וזה כדבריו כאן) והמשיך שבתיבת "ופרעה" שניקדו באמצע האות ו' כי לא יכולים לטעות (לא בדגש חזק כי אין תנועה לפני) ולא במלפאום כי בא ללא מתג למרות שזו אות שלישית אחרי נגינת טעם. אם כן גם כאן לא יכולים לטעות בשורק כי אין דגש חזק אחר כך וכיון שיכולים לטעות בדגש חזק בט' נקדו במקום בשלוש נקודות.

[עוד הערה חשובה הרי כל העניין הוא כלפי חכמי המסורה שהוצרכו להתערב במיקום הניקוד וכלל אין ביכולתם להתערב ולהשמיט אותיות מהתורה וכפי שנשמע מהערה 5 הנ"ל שכביכול הושמטה הו' אלא מה שקרה הוא שהמילה עטפים הנ"ל נכתבה בלי ו' כי כך נמסר מה'(מסיבה כלשהי) ובאם ינוקד בנקודת המלאפום(שורק שלנו) יראה כמו דגש.]
 
התכתבתי עם הרב המבאר שליט"א ולאחר דין ודברים הסכים עמי.
[אם כי העיר לפני כן שאלה שאין לי עליה תשובה מדוע יש צד שיטעו בדגש הרי לפני הט' יש ע' בחטף פתח ולא יבוא דגש אחרי חטף פתח, (וחכם אחד שליט"א הקשה בפניי שלמה יטעו בדגש אם אין ו' הרי גם אם אין ו' הדגש יבוא בין האות ט' לאות פ' ולא בתוך האות ט' עצמה. ונומתי לו שאם אין ו' ממילא האות פ' תיכתב מיד אחרי הט' ובלא רווח אם לא כחוט השערה ואין מקום ובהכרח ינקדו בתוך האות].

עכ"פ אסכם את התירוץ בקצרה כי בהודעה הראשונה לרוב האריכות אפשר לא להבין הכוונה.

ובכן המילה העטפים נכתבה בתורה חסר ו' ככה ניתן מה' למשה לכותבה. ואע"פ כן נמסר שקריאתה במלאפום. וכעת נשאר לחכמי המסורה לנקד הספרים מה יעשו? ישימו נקודה כשאין ו'? יכולים לטעות בדגש. (כי אין ו') ולכן לא שייך את מה שהגר"א אמר שבמלאפום הו' מוכיח שזה מלאפום כי נמסרה כתיבת מילה זו בלא ו'. מה שאין כן באיכה נכתבה עם ו' ושוב יש הוכחה שזה מלאפום. ובאמת שבמילה העטפים קוראים במלאפום למרות שמנוקד שורק(קובוץ שלנו).

כך נראית כוונת הגר"א בדבריו. אכן יש עדיין את השאלה שהעלה הרב שליט"א איך אפשר לטעות בדגש אם יש חטף פתח בעין. וזו שאלה שהגר"א לא התייחס אליה וצריכה לישאל ובע"ה אעיין בה [כמו כן יש לשאול לעניין תיבת ופרעה, מה ראיה הביא מחסרון המתג שכמדומה שאינו דבר מוחלט ויש שינויים רבים בין הדפוסים השונים מתי יבוא מתג ומתי לא]. אך עכ"פ כך כנראה כוונת הגר"א.

וכעת מצאתי מרגניתא טבא בספר קסת הסופר בחלק שני כתב הקדמה עם כללי דקדוק שבעיקרה מבוססת על ההקדמה של הספר מסורת סייג לתורה של ר' מאיר טודרוס אבולעפיה (הרמ"ה). שבה הרמ"ה מנה מספר כללים בקצרה בלשון ארמית על מתי יבוא מלא וחסר יוד או ו' במילים וכדו'. והקסת הסופר האריך לבארו והוסיף על דבריו ומצאתי ממש את כדברי הגר"א שם בס"ק טו וכנראה ראה הקסת הסופר דבר זה אצל הגר"א (אם כי לא מזכירו) בימי חורפו[כמו שכתב שם שכתב על פי מה שלמד בימי חורפו] וכפי איך שהדברים נכתבו שם הוא כפי שביאתי אני הקטן.

וז"ל: "השורק ג"כ מושך אחריו ו', ועפ"י הרוב תבא בפועל והיא תמונתה ו וי"ו עם נקודה בתוכה אמנם כאשר גזרה החכמה העליונה ית"ש שתהא התיבה חסרה וי"ו אזי מנוקד האות בקבוץ (כי בנקודה גרידא היו יכולין לטעות שהוא דגש) והיא תנועה גדולה ממש כמו העטפים ללבן וישבו המלאכים שבעת ה'. וכן בשם יהושע בע"כ הקבוץ שתחת השי"ן הוא כמו שורק (ע"ל סעי כ"ו)."
 
....אכן יש עדיין את השאלה שהעלה הרב שליט"א איך אפשר לטעות בדגש אם יש חטף פתח בעין. וזו שאלה שהגר"א לא התייחס אליה וצריכה לישאל ובע"ה אעיין בה....
יישב לי חכם אחד שליט"א וז"ל:
כשאין וו לא מסמנים כנקודה כי אפשר לטעות בדגש, ואף שיש מקרים (כגון זה) שיש ראיה שזה לא דגש, אבל יש מקומות אחרים שאין ראיה זו (כגון בִּקְבֻרָתָם). ולא מחלקים בין העטפים לבין בקברתם, וכיון שבקברתם אי אפשר לסמן את השורק כנקודה אז גם בהעטפים לא מסמנים אותו בנקודה, ואינו דומה ל"ופרעה" שיש וו (ואינה כוו של תְּצַוֻּם וכיו"ב שהוו עצמה נהגית).
ולענ"ד הוא יישוב נכון וייש"כ לרב המשיב.
 
הזכיר לי חכם אחר בפרטי את שכתבתי במקום אחר וז"ל:
בספר דקדוקי שי עמוד כא הערה 15 שמביא כן מהגר"א והרשב"ץ וז"ל:
ז"ל הגר"א בדקדוק ופירוש על התורה " והיה ראוי [להיות] השורוק ( ר"ל הקבוץ שלנו) באמצע האות כמו המלאפום אלא כדי שלא לטעות בדגש שיאמרו שהוא דגש. אבל במלאפום שלא יוכל לטעות לפי שמלאפום בואו והואו היא נח נסתר, וא"כ לא יכולין לומר שהנקודה היא דגש וכו'" עכ"ל (הגר"א) וכן הוא להדיא ברשב"ץ (מגן אבות ח"ג פ"ד דף נד: ד"ה נדבר) וכו' ע"כ.


יפה יוצא מהדקדוקי שי שהמקור כנראה הוא הרשב"ץ בעזרת ה' אעיין שם.

אני גם רואה שם שהבנתי שהדגש הוא בין האותיות ודלא כפי שכתבתי כאן ומשנה אחרונה בדבריי עיקר.
 
ראשי תחתית