בגמ' בפסחים ד' א' מסופר על אדם שהיה אומר על כל דבר שרוצה ללכת לדון; "אמרי שמע מינה מדן קאתי דכתיב (בראשית מט, טז) דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל".
ומסופר על אדם נוסף שהיה תמיד משתבח בשפת הים; "בדקו ואשכחוהו דמזבולון קאתי דכתיב (בראשית מט, יג) זבולון לחוף ימים ישכון".
ואמר אחד מתלמידי האבנ"ז בשם רבו לפני החזו"א שלכאורה קשה מדוע בסיפור הראשון כתוב "אמרי" ולא היו צריכים לבדוק, ואילו בסיפור השני כתוב "בדקו";
ותירץ, שממה שהשתבח בשפת הים - לא מוכרח שהוא מזבולון, כי יתכן שהוא מאשר שכתוב בשופטים "אשר ישב לחוף ימים".
ואמר החזו"א "יישר" וכך צריך ללמוד גמרא.
והנה עי' בעוז והדר שהובא ממהר"ם חלאווה שגם בסיפור הראשון כתוב "בדקו"; וכ"ה ברוב כתבי היד.
מיהו גם אם לפנינו הוא ט"ס - כבר כתב החזו"א (קובץ אגרות ח"ג אגרת ב') שאין ט"ס שלא בהשגחה. וכאן הייתה ס"ד שירמוז לווארט של האבנ"ז.
ומסופר על אדם נוסף שהיה תמיד משתבח בשפת הים; "בדקו ואשכחוהו דמזבולון קאתי דכתיב (בראשית מט, יג) זבולון לחוף ימים ישכון".
ואמר אחד מתלמידי האבנ"ז בשם רבו לפני החזו"א שלכאורה קשה מדוע בסיפור הראשון כתוב "אמרי" ולא היו צריכים לבדוק, ואילו בסיפור השני כתוב "בדקו";
ותירץ, שממה שהשתבח בשפת הים - לא מוכרח שהוא מזבולון, כי יתכן שהוא מאשר שכתוב בשופטים "אשר ישב לחוף ימים".
ואמר החזו"א "יישר" וכך צריך ללמוד גמרא.
והנה עי' בעוז והדר שהובא ממהר"ם חלאווה שגם בסיפור הראשון כתוב "בדקו"; וכ"ה ברוב כתבי היד.
מיהו גם אם לפנינו הוא ט"ס - כבר כתב החזו"א (קובץ אגרות ח"ג אגרת ב') שאין ט"ס שלא בהשגחה. וכאן הייתה ס"ד שירמוז לווארט של האבנ"ז.