חולין דף פד / השוחט בשבת לחולה האם מכסה דמו

אד יעלה

חבר קבוע
הצטרף
11/5/25
הודעות
212
מבואר בגמרא חולין פד: מחלוקת אמוראים דעת רב ענן שהשוחט בשבת לחולה מכסה את דמו אבל רבא פליג עליה שלא מכסה את הדם וכך ההלכה וצריך לדעת שיש בכיסוי הדם כמה מלאכות כגון חורש וטוחן ופעמים שיש רק איסור דרבנן כגון טלטול מוקצה.

ובדעת ר' ענן שמתיר לכסות הדם מבואר ברש''י בד''ה חייב וז''ל דכיון דניתנה שבת לידחות אצל שחיטה זו נדחית לכל מצותה של שחיטה זו עכ''ל ופשטות דבריו וכך דקדק בריטב''א שמותר לכסות הדם גם במלאכה דאורייתא ותמה טובא שמה יתיר לעשות מלאכה דאורייתאשל כיסוי הדם שהלא עשה דכיסוי הדם לא דוחה לאו דשבת ואי משום פיקו''נ הלא הוא רק מתיר את השחיטה ומה יתיר את הכיסוי
ובאמת הריטב''א ועו''ר חולקים וס''ל שאף לרב ענן אין היתר אלא בדרבנן כגון שהעפר תיחוח וכיו''ב.

ושיטת רש''י צב''ג -ובאמת אפשר לומר עפ''י מה שנתבאר כבר שכיסוי היא המשך של השחיטה וכיון שהותר לו לעשות את השחיטה הותר לו גם לעשות כיסוי כיון שזה המשך של המצווה הזאת ובאמת שכך מדוקדק בלשון רש''י שכתב נדחית לכל מצוותה, אבל באמת שזה לא יעלה מזור כיון שאף אם הכיסוי הוא חלק מהשחיטה אבל הלא לא הותרה השחיטה אלא הפיקו''נ הוא המתיר וכיון שהשחיטה היא צורך הפיקו''נ היא מותרת ומה יעזור שהכיסוי הוא המשך השחיטה, והגע בעצמך שהלא במילה שהיא ''הותרה'' מותר להמשיך אף בציצין שאין מעכבין ולו יצויר שהיה בשחיטה זו דין ציצין שאין מעכבין פשיטא שהיה אסור לו לחתוך אותם כיון שאם המתיר היה השחיטה היה מותר גם ציצין שאין מכבין אבל ההיתר כאן הוא פיקו''נ שמתיר לחותכם ולכן מה שלא מעכב את השחיטה אסור לחותכו וא''כ כיסוי הדם שלא מעכבת את השחיטה אסור לכסות

והחת''ס מבאר בדעת רש''י שכמו שמצינו הקטר חלבים שמותר להקטירם בשבת אף שיכול להקטירם במוצאי שבת כיון שחביבה מצווה בשעתה ה''ה כאן מותר,ולענ''ד הדברים קשים כיון ששם העבודה של הקטר חלבים מתרת ועיקר הזמן הוא ביום ויש לו אפשרות להקטירם בלילה בזה אמרינן חביבה מצווה בשעתה ויכול להקטירם בשבת כיון שהעבודה מתירה אבל כאן הלא העבודה של שחיטה היא גם אסורה אלא שהפיקו'נ מתירו ואין הפיקו''נ מתיר כיסוי.

וכמו כן יש שרצו לבאר עפי''ד המ''מ הנודעים ששבת הותרה אצל פיקו'''נ ולכן אין הוא צריך לעשות שינוי בחילול וממילא מובן שכאן יכול לעשות אף כיסוי הדם -ואף זה קשה בעיני כיון שכל מה שהותר זה המלאכה שגורמת לו להשיב את נפשו אבל לא מלאכה אחרת ופה אולי אפשר לומר כיון שהכיסוי הוא המשך השחיטה ממילא כך היום עושים שחיטה וכיון שהותרה הרי הוא עושה שחיטה כדרכו.

ויש שרצו לומר חידוש גדול וליבי מגמגם בה שלכל עבירה צריך סיבה להתיר אותה כגון שחיטה בשבת צריך שהפיקו''נ יתיר אבל אם הוא יאמר שאם הוא יילך למקום פלוני להציל את החולה הוא יראה שמה איזה מאכלות אסורות והוא לא יצליח להתגבר ויאכל אותם פשיטא שלא נתיר לו לאכול מאכלות אסורות בשביל להציל כיון שאינו ענין להצלת החולה ממילא בסוגיין אם הוא ישחט בלי לכסות את הדם הלא הוא מבטל עשה ומי התיר לו לבטל עשה שהלא ביטול עשה זה אינו משום הצלת החולה שהלא בין אם הוא יכסה ובין אן לא יכסה החולה ינצל ומה יתיר לו ביטול עשה זה וממילא נאמר לו שישחט ויכסה כיון שלשחוט ולא לכסות אין היתר כזה והדברים מחודשים עד למאד.
 
אף להשיטות שסוברות ששבת דחויה ולא הותרה אצל פיקוח נפש, מאן יימא לן דלא סבר רב עינא [להבנת רש"י בכל אופן] דהותרה היא, ויש לדמותו למה שכתב הרא"ש (שו"ת כלל כו ה) דלכאורה היה עדיף להאכיל לחולה נבלה בשבת שאיננה אלא בלאו, ולא לשחוט שהוא באיסור עשה ולא תעשה וסקילה, אלא על כרחך הואיל ויש כאן פיקוח נפש נעשית שבת כחול לגמרי, וא"כ י"ל דה"ה הכא כל צרכי שחיטה בכלל.
אם דעת רש"י כהסוברים שלמסקנת הש"ס שבת דחויה, היינו דלא כרב ענן.
בש"ס לא מצאנו האם פיקוח נפש הוא הותרה או דחויה בשבת, רק לגבי טומאה בפסחים עז ע"א, ולעניין שבת עיין ברמב"ם שבת ב א, דמבואר מדבריו [וכן בכס"מ שם] ששבת דחויה ולא הותרה, מאידך עיין בתשובת מהר"ם מרוטנבורג ברלין סימן מא, ובתשובות הרמ"א סימן עו שהותרה אצל פיקו"נ, [ויש אצלי עוד מקורות רבים בזה אם ייראה שיהיו לתועלת אעלם כאן].
 
אף להשיטות שסוברות ששבת דחויה ולא הותרה אצל פיקוח נפש, מאן יימא לן דלא סבר רב עינא [להבנת רש"י בכל אופן] דהותרה היא, ויש לדמותו למה שכתב הרא"ש (שו"ת כלל כו ה) דלכאורה היה עדיף להאכיל לחולה נבלה בשבת שאיננה אלא בלאו, ולא לשחוט שהוא באיסור עשה ולא תעשה וסקילה, אלא על כרחך הואיל ויש כאן פיקוח נפש נעשית שבת כחול לגמרי, וא"כ י"ל דה"ה הכא כל צרכי שחיטה בכלל.
אם דעת רש"י כהסוברים שלמסקנת הש"ס שבת דחויה, היינו דלא כרב ענן.
בש"ס לא מצאנו האם פיקוח נפש הוא הותרה או דחויה בשבת, רק לגבי טומאה בפסחים עז ע"א, ולעניין שבת עיין ברמב"ם שבת ב א, דמבואר מדבריו [וכן בכס"מ שם] ששבת דחויה ולא הותרה, מאידך עיין בתשובת מהר"ם מרוטנבורג ברלין סימן מא, ובתשובות הרמ"א סימן עו שהותרה אצל פיקו"נ, [ויש אצלי עוד מקורות רבים בזה אם ייראה שיהיו לתועלת אעלם כאן].
לא הבנתי
אם דחויה מה יתיר את הכיסוי
הלא הפיקו''נ דוחה ולא השחיטה דוחה
 
אם דחויה ודאי אסור לכסות
טענתי היא שרב ענן סבר שהותרה, ואנו פוסקים לא כך, או לחילופין שרש"י סבר הותרה
ולבסס טענה זו ניסיתי להראות שיש מגדולי הראשונים דס"ל ששבת הותרה אצל פיקו"נ ואינו מן הנמנע שרש"י ביניהם, וגם אם יוכח מדברי רש"י דס"ל דחויה [במקו"א בש"ס] יתכן שלרש"י רב ענן בא לומר שהותרה
מקווה שביארתי כוונתי
 
אם דחויה ודאי אסור לכסות
טענתי היא שרב ענן סבר שהותרה, ואנו פוסקים לא כך, או לחילופין שרש"י סבר הותרה
ולבסס טענה זו ניסיתי להראות שיש מגדולי הראשונים דס"ל ששבת הותרה אצל פיקו"נ ואינו מן הנמנע שרש"י ביניהם, וגם אם יוכח מדברי רש"י דס"ל דחויה [במקו"א בש"ס] יתכן שלרש"י רב ענן בא לומר שהותרה
מקווה שביארתי כוונתי
הבנתי ייש''כ
אבל כבר ביארתי כן לעיל להסביר אם נאמר הותרה.
 
וכמו כן יש שרצו לבאר עפי''ד המ''מ הנודעים ששבת הותרה אצל פיקו'''נ ולכן אין הוא צריך לעשות שינוי בחילול וממילא מובן שכאן יכול לעשות אף כיסוי הדם -ואף זה קשה בעיני כיון שכל מה שהותר זה המלאכה שגורמת לו להשיב את נפשו אבל לא מלאכה אחרת ופה אולי אפשר לומר כיון שהכיסוי הוא המשך השחיטה ממילא כך היום עושים שחיטה וכיון שהותרה הרי הוא עושה שחיטה כדרכו.
אמת.
רק לפי דברי הרא"ש שהבאתי יש מקום לפרש את הדברים באופן יותר מרווח, והוא שאף אם לא נאמר שהכיסוי הוא המשך השחיטה, אלא רק "צרכי" השחיטה שרי, וכמו שכתב הרא"ש, ומסתבר שאיך שלא נאמר הכיסוי עצמו אכן נחשב צרכי השחיטה
 
ראשי תחתית