מבואר במשנה פה מחלוקת תנאים בשוחט ונמצאת טריפה וכן השוחט לעבודת כוכבים והשוחט חולין בעזרה ר''מ מחיב בכיסוי דס''ל שחיטה שאינה ראויה שמיה שחיטה ואילו ר''ש ס''ל ששחיטה שאינה ראויה לאו שמיה שחיטה ובגמרא מבואר המקור של ר''מ דהוי שחיטה שיליף משחוטי חוץ שחישב שחיטה ואילו לר''ש מבואר שלומד מוטבוח טבח והכן שצריך שחיטה הראויה ובהמשך הגמרא מבואר שיש פסוק לכיסוי הדם שכתוב אשר יאכל ולר''ש הפסוק בא חמעט שחיטה שאינה ראויה שכיון שלא מתיר לאכילה אינו חייב בכיסוי ואילו לר'מ בא למעא עוף טמא.
ויש לשאול לפי ר''ש האם שם הפטור הוא שחיטה שאינה ראויה או בגלל שלא קרינא ביה אשר יאכל ובאמת שיש בזה נפק''מ גדולה כיון שמבואר בפמ''ג שהיכא שוי טרפה מדרבנן גם לא מכסים את הדם ולכאורה תליא בהנ''ל שאם הוא מדין שחיטה שאינה ראויה הלא כאן מהתורה נחשב שחיטה ראויה אבל מצד אשר יאכל פטור וצ''ב.
ועוד הקשה רעק''א מה צריך למעט שוחט עוף טמא מכיסוי הדם הלא אין כאן כלל שחיטה [ועוד יש לתמוה מדוע לא מיעטנו נוחר ומעקר]
ועיין בקהלות יעקב שהאריך להוכיח שגם שחיטת עוף טמא נחשב שחיטה והביא לזה ראיות .
עכ''פ צריך ביאור לפי ר'ש האם הפטור הוא שחיטה שאינה ראויה או אשר יאכל.
ולענ''ד נראה כיון שנתבאר כבר שכיסוי הדם הוא המשך והשלמת השחיטה ממילא אפשר חומר כיון שהתורה אומרת אשר יאכל דהיינו שאם זה לא ראוי לאכילה אל תכסה פירוש הדבר שחסר גם בשחיטה כיון שהשחיטה היא התחלה והכיסוי זה השלמת הפעולה ואם יש פטור מכיסוי הרי זה מגלה שחסר בכל השחיטה וזהו דעת ר''ש ששחיטה שאינה ראויה לאו שמיה שחיטה ואילו לר''מ ממעטים עוף טמא ממילא הדרינן ששחיטה שאינה ראויה שמיה שחיטה.
ויש לשאול לפי ר''ש האם שם הפטור הוא שחיטה שאינה ראויה או בגלל שלא קרינא ביה אשר יאכל ובאמת שיש בזה נפק''מ גדולה כיון שמבואר בפמ''ג שהיכא שוי טרפה מדרבנן גם לא מכסים את הדם ולכאורה תליא בהנ''ל שאם הוא מדין שחיטה שאינה ראויה הלא כאן מהתורה נחשב שחיטה ראויה אבל מצד אשר יאכל פטור וצ''ב.
ועוד הקשה רעק''א מה צריך למעט שוחט עוף טמא מכיסוי הדם הלא אין כאן כלל שחיטה [ועוד יש לתמוה מדוע לא מיעטנו נוחר ומעקר]
ועיין בקהלות יעקב שהאריך להוכיח שגם שחיטת עוף טמא נחשב שחיטה והביא לזה ראיות .
עכ''פ צריך ביאור לפי ר'ש האם הפטור הוא שחיטה שאינה ראויה או אשר יאכל.
ולענ''ד נראה כיון שנתבאר כבר שכיסוי הדם הוא המשך והשלמת השחיטה ממילא אפשר חומר כיון שהתורה אומרת אשר יאכל דהיינו שאם זה לא ראוי לאכילה אל תכסה פירוש הדבר שחסר גם בשחיטה כיון שהשחיטה היא התחלה והכיסוי זה השלמת הפעולה ואם יש פטור מכיסוי הרי זה מגלה שחסר בכל השחיטה וזהו דעת ר''ש ששחיטה שאינה ראויה לאו שמיה שחיטה ואילו לר''מ ממעטים עוף טמא ממילא הדרינן ששחיטה שאינה ראויה שמיה שחיטה.
