שבת דף ל"ט - ביאור דעת הגר"ע - רחיצת כל גופו ביום טוב בחמי דוד שמש

[רק תורה]

ראיתי בספרו (חזו"ע יום טוב) שהתיר רחיצת כל גופו בחמין שהוחמו בדוד שמש ביום טוב ולא ביאר שם היטב למה התיר, דלכאורה דמי לכל חמין שהוחמו בהיתר ביום טוב דאסורים (הוא לא הגביל את ההיתר להוחמו מעי"ט). ואכן ראיתי שחכם בן ציון (ג כא) אוסר.

האם הרב או בניו ביארו את ההיתר היכן שהוא?

 

[מתוק מדבש]

עי' בשו"ת מחקרי ארץ להגאון הגדול רבי רזיאל הכהן חתן ראש הישיבה הגאון רבי צמח מאזוז שליט"א
כמדומה בח"ג שלא הניח פינה וזיות בענין זה.
וכעת אמ"א.
אבל עיינתי בדבריו, וראיתי שעמד על כל קוץ וקוץ. עישה"ט.

 

[רק תורה]

עי' בשו"ת מחקרי ארץ להגאון הגדול רבי רזיאל הכהן חתן ראש הישיבה הגאון רבי צמח מאזוז שליט"א
כמדומה בח"ג שלא הניח פינה וזיות בענין זה.
וכעת אמ"א.
אבל עיינתי בדבריו, וראיתי שעמד על כל קוץ וקוץ. עישה"ט.

לא ראיתי דבריו, ועכ"פ רשום לי לראות.

עתה ראיתי בחזון עובדיה חלק ו עמ' פז? שמסביר שמחוממים בהיתר ביו"ט נחשבים כחוממו בערב יו"ט (שהרי"ף והרמב"ם מתירים בהם רחיצת כל גופו. כמבואר בסימן תקיא)

עדיין לא הבנתי מדוע חמי טבריה שונים, הרי שם מחוממים בהיתר - בערב יום טוב. וביום טוב מחוממים מאליהם, וכדברי רעק"א שכו על מג"א ד שמביא שם, ובכל אופן אסורים ברחיצת כל גופו. ועל כרחך שהיתר זה דמחוממים מאליהם מותרים היינו ברחיצת פניו וידיו ורגליו ולא ברחיצת כל גופו.

ומה שראיתי בויען שמואל מחכם מכסא רחמים בשם הרה"ג ר' יעקב כהן לדחות דשם מתחממים מים חדשים ביום טוב - לא שחילוק זה מובן לי, מ"מ עיין בביאור הלכה שמבאר שאסורים המים שנכנסו לסילון גם מעי"ט.

וצל"ע כעת.

 

[עשירית האיפה]

זכור לי שדעתו שכיון שמחומם מאליו נחשב כערב יום טוב

 

[רק תורה]

זכור לי שדעתו שכיון שמחומם מאליו נחשב כערב יום טוב

בגוף ההלכה כתב בהיתר, למטה הביא רעק"א הנ"ל, ולענ"ד אין ללמוד מזה ליום טוב מהטעם דסילון בחמי טבריה גם מחוממים ביו"ט מאליהם ואסורים ברחיצה