זבחים דף לב - הוא הדין דאפילו לכתחילה נמי

[משיב כהלכה]

מבואר בגמ' שנשים כשרות לכתחילה לשחיטת קדשים בבית המקדש.

וצ"ע כיצד התירה התורה דבר כזה ולא אסרה משום פריצות של ערבוב נשים וגברים עובדים יחד.

וכעין זה הקשיתי במגילה דף כ"ג לגבי ההיתר לאשה לקרוא, אבל בשלמא התם אסרו חז"ל משום כבוד ציבור, אבל הכא לא אסרו דבר זה משום צד שהוא, אפילו לא כהרחקה בעלמא.

 

[מבקש השם]

ותיקשי לך במגילה נמי שלא אסרו אלא מפני כבוד הציבור ולא מחמת עירבוביא.
ותיקשי לך במגילה איך התורה התירה דבר כזה.
ותיקשי לך על כל גזירות חז"ל איך התורה לא אסרה אותם.
אלא לא אסרה התורה אלא איסורים גמורים ולא חששות.
וחז"ל לא גזרו אלא במקום שמצוי מכשול וכמו בתיקון גדול של שמחת בית השואבה

 

[משיב כהלכה]

אלא איסורים גמורים ולא חששות

חלק גדול מה"איסורים הגמורים" הם חששות, כגון מה שכתב בספר המצוות לרמב"ם (מצות לא תעשה ד):

"המצוה הרביעית היא שהזהירנו מעשות צורות מיני בעלי חיים מן העצים והאבנים והמתכות וזולתם ואף על פי שלא ייעשו להעבד. וזו הרחקה מעשות הצורות בכלל כדי שלא יחשוב בהם מה שיחשבו הסכלים".

 

[משיב כהלכה]

ובענייננו, ראה שם במצות לא תעשה שנג:

"והמצוה השנ"ג היא שהזהירנו מקרוב לאחת מכל אלו העריות ואפילו בלא ביאה. כגון חבוק ונשיקה והדומה להם מפעולות הזנות. והוא אמרו יתעלה באזהרה מזה (אח"מ יח ו) איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה. כאילו יאמר לא תקרבו מהן, קירוב יביא לגלות ערוה".

 

[משיב כהלכה]

ותיקשי לך במגילה נמי שלא אסרו אלא מפני כבוד הציבור ולא מחמת עירבוביא.

זה בדיוק מה שהקשיתי, לא עיינת בקישור?

 

[משיב כהלכה]

וחז"ל לא גזרו אלא במקום שמצוי מכשול וכמו בתיקון גדול של שמחת בית השואבה

אפשר לומר בצורה אחרת: בפועל לא היתה שום אשה ששימשה בתפקיד "שוחטת" בבית המקדש (לא היתה אז אופנה של נשים בתפקידים גבריים), ולכן לא היה צורך לגזור.

אבל במגילה כ"ג רואים שחששו חז"ל ואסרו מראש שאשה תקרא, משום כבוד הציבור, ואיך לא חששו מראש לפריצות?

 

[מבקש השם]

חלק גדול מה"איסורים הגמורים" הם חששות, כגון מה שכתב בספר המצוות לרמב"ם (מצות לא תעשה ד):

"המצוה הרביעית היא שהזהירנו מעשות צורות מיני בעלי חיים מן העצים והאבנים והמתכות וזולתם ואף על פי שלא ייעשו להעבד. וזו הרחקה מעשות הצורות בכלל כדי שלא יחשוב בהם מה שיחשבו הסכלים".

נכון, ויש גם את "סחור סחור אמרי' לנזירא לכרמא לא תקרב" בטעם איסור חרצנים וזג לנזיר.
אבל עדיין זה באיסורים בודדים ורוב מצוות התורה לא כך,
למרות שיש מקומות רבים לעשות הרחקות וכגון כל מה שגזרו חז"ל.

 

[מבקש השם]

לא עיינת בקישור?

לא עיינתי, אבל כאן הבאת את זה בדרך של "בשלמא", וזה אינו.

 

[מבקש השם]

אפשר לומר בצורה אחרת: בפועל לא היתה שום אשה ששימשה בתפקיד "שוחטת" בבית המקדש (לא היתה אז אופנה של נשים בתפקידים גבריים), ולכן לא היה צורך לגזור.

גם בתיקון גדול זה לא נעשה בצורה של גזירה אף שהיתה עירבוביא,
רק בצורה של הגדרת מקומות בשטח.

למעשה, גם אם זה נראה לנו היום מוזר,
בסופו של דבר אפשר לקיים את הדברים הללו בלי פריצות
בודאי כל עוד אלה דברים שמסורים לציבור שלם ולא לאנשים פרטיים
וא"כ א"צ לגזור לא כאן ולא שם.

 

[משיב כהלכה]

אבל עדיין זה באיסורים בודדים ורוב מצוות התורה לא כך,

גם מבלי להתווכח על זה, די בנתון הזה כדי לסתור מה שכתבת.

 

[משיב כהלכה]

גם בתיקון גדול זה לא נעשה בצורה של גזירה אף שהיתה עירבוביא,
רק בצורה של הגדרת מקומות בשטח.

אני רק המשכתי את הניסוח שלך:

וחז"ל לא גזרו

 

[משיב כהלכה]

בסופו של דבר אפשר לקיים את הדברים הללו בלי פריצות

למעשה אי אפשר, בכל מקום שיש הרבה נשים וגברים יש פריצות.

 

[מבקש השם]

גם מבלי להתווכח על זה, די בנתון הזה כדי לסתור מה שכתבת.

אתה מתעלם מזה שכל גזרות חז"ל התורה לא אסרה.

למעשה אי אפשר, בכל מקום שיש הרבה נשים וגברים יש פריצות.

לא חייב להיות הרבה נשים באף אחד מהציורים שהעלית.

 

[משיב כהלכה]

אתה מתעלם מזה שכל גזרות חז"ל התורה לא אסרה

גם במגילה וגם כאן, השאלה היא בעיקר על חז"ל.

 

[משיב כהלכה]

לא חייב להיות הרבה נשים באף אחד מהציורים שהעלית.

אדרבה, אשה בודדת בין גברים מושכת יותר תשומת לב.

 

[מבקש השם]

אדרבה, אשה בודדת בין גברים מושכת יותר תשומת לב.

אבל בזה צריך לרצות להסתכל כדי להכשל
ולזה לא חששו.

 

[משיב כהלכה]

בדבר בולט ויוצא דופן, מסתכלים האנשים בעל כרחם. זו הסיבה שאסור לאשה לבלוט במלבושיה ומעשיה.

 

[כתונת תשבץ]

כמדומני בר"ן בריש חולין וברשב"ץ ביבין שמועה בהל' שחיטה מבואר שהאשה עומדת בעזרת נשים עם סכין ארוך
ושוחטת לתוך ההיכל, כי אסור לה להכנס,
ונמצא שאין ערבוביא של נשים וגברים בעבודה, דאנשים יעבדו בפנים ונשים ישחטו בחוץ עם סכין ארוך.
(הם באים ליישב קו' אחרת, כיצד הותר לאשה להכנס פנימה).

 

[כתונת תשבץ]

לשון הרשב"ץ ביבין שמועה (הל' שחיטה פ"א, א) ואע"פ שאין שוחטין מוקדשין אלא בעזרה, ונשים אין נכנסות בעזרה, אפשר שתעשה סכין ארוכה ותשב בפתח העזרה ותשחוט'. ולפי"ז לק"מ. (ומ"ש 'תשב' ביאר האג"מ יו"ד א, ב דלאו דוקא, שהרי לכתחי' אין שוחטין במיושב (כמ"ש כנה"ג סי' כד, הגב"י אות כ, פמ"ג, ש"ד שם סק"ה).

 

[משיב כהלכה]

אכן חשבתי ליישב ע"פ דברי הגמ' בטמא ששוחט בסכין ארוך, אבל זה גופא קשיא להרשב"ץ, למה הגמ' לא אמרה על כך מילה אחת, וכמו שאמרה על טמא.