מנחות דף לב / סכנה ואין בה מצוה

משיב כהלכה

חבר בכיר
הצטרף
18/12/24
הודעות
4,533
רש"י פירש סכנה רוחנית, שהבית נחשב ללא מזוזה וללא שמירה. אבל תוס' חלקו עליו ופירשו דאיירי בסכנה גשמית, שהנכנס יכול להיתקל במזוזה ולקבל מכה בראשו כי המזוזה תלויה בצורה בולטת.

ולכאורה משמע לקמן בדף ל"ה כדעת התוס', כי יש שם לשון זהה - "סכנה ואין בה מצוה" ופירושה גם לרש"י הוא סכנה גשמית שמא יכנס דרך פתח נמוך ויחבוט את ראשו ויכנסו התפילין העגולות בראשו.
 
בתוס' לפנינו מבואר שהוקשה לר"ת על רש"י מדוע נקט כן דווקא כאן ולא בשאר פסולי מזוזה, ובמרדכי מביא שהוקשה לר"ת עוד קושיא שאם כדברי רש"י היתה צריכה להיות פסולה ממש, ולכאורה כוונתו שלשון "אין בה מצוה" פירושו כמו "למצוה ולא לעכב", ולר"ת אכן איננה פסולה [וכמ"ש הב"י והב"ח בדעת הטור שאין דין זה לעיכובא - ולכאורה המקור מדברי ר"ת שהובאו במרדכי].
אם כן גם לר"ת ודאי שלא הרי "סכנה ואין בה מצוה" האמור בתפילין עגולות, ששם זהו ודאי לעיכובא מהל"מ, כהרי "סכנה ואין בה מצוה" דמזוזה ואם באנו להשוותם יקשה לכו"ע
ועיין תוס' מגילה כד ע"ב שמפרש בתפילין גופא שהסכנה משום שלא תגן המצוה עליו וא"כ עולם הפוך קא חזינא הכא ומצוה לפרש
 
ההשוואה היא מצד סוג הסכנה, עוד לפני שהגענו ל"אין בה מצוה". והסכנה היא סכנה פיזית, גם במזוזה וגם בתפילין (וגם לביאור התוס' במגילה הסכנה שווה בשניהם כדלקמן).

ואמנם דברי התוס' נראים כסותרים, אבל מה שכתב התוס' במגילה כ"ד "בשעת הסכנה יכול להסתכן בהן ולא תגין עליו המצוה ולא יעשה לו נס כמו לאלישע בעל הכנפים" הוא כמו הראבי"ה שכתב "ושמעתי מפרשים דסכנה משום שגזרו על תפילין, כדאיתא במעשה דאלישע בעל כנפים, וגבי מזוזה נמי גזרו, כדאיתא פרק קמא דיומא, פירוש דמסתכן על חנם ולא עלתה בידו מצוה".

כלומר אין הסכנה מצד חוסר השמירה (כמו במזוזה שעניינה שמירה על הבית) אלא שמסתכן לחינם בשעת הסכנה כשגזרו על המזוזה ועל התפילין, כי לא עלתה בידו מצווה. ובדרך אגב מוסיף התוס' שגם לא תגן עליו המצוה להינצל.

וא"כ הסכנה כאן בשניהם היא סכנה צדדית, ולא סכנה קיומית כמו במזוזה כדכתב רש"י "סכנה מן המזיקים שאין הבית משתמר בה". ונמצא שלרש"י אין הסכנות שוות וזה דוחק, אבל לתוס' בשני הביאורים מדובר בסכנות שוות בתפילין ובמזוזה.

ובאשר ל"מצוה ולא לעכב" אין זה מוכרח כלל ברש"י, כי ההגנה על הבית תלויה במזוזה כשרה כהלכתה, ואם כשרה היא מדוע שלא תגן, ומסתבר לומר שכוונת רש"י "עד שיקבענה בצורת הפתח כהלכתה" היא שאם איננה כהלכתה אינו יוצא ידי חובה.
 
אכן קושיית כת"ר היתה מצד הסכנה ולא מצד אין בה מצוה, אבל הנחת היסוד שעליה עומדת הקושיא היא שהלשון "סכנה ואין בה מצוה" שוה בשניהם, שהרי היה בידו של התנא לומר "פסולה" ותו לא, ושינוי הלשון יוצא הדופן מלמד על כוונה זהה, ועל זה הוספתי והקשיתי שלשון זו אינה שוה גם לשיטת ר"ת, אך מבחינת הסכנה עצמה לא הראיתי דבר.
ובעצם לא מצאנו [ליתר דיוק - אני הקטן לא מצאתי] שר"ת מפרש סכנה בתפילין עגולות מצד שיחבט ראשו, ורק רש"י [הן במנחות והן במגילה] מפרש כן, ודברי ר"ת בפירוש מאמר זה מופיעים רק במגילה שם, ולענ"ד קצת קשה לפרש כוונתו כדברי הראבי"ה שהבאתם, אלא יותר נראה מלשונו לפו"ר שיסתכן סכנה גשמית ולא תגן עליו המצוה, כמו אלישע בעל כנפים שהסתכן סכנה גשמית וכן הגנה עליו המצוה, וממש כמ"ש רש"י לגבי מזוזה.
אם כן הסיכום הפשוט של הדברים ששיטת ר"ת בתפילין כשיטת רש"י במזוזה ושיטת רש"י בתפילין כשיטת ר"ת במזוזה, ומכיון שהנחת היסוד של כת"ר שהלשון שוה, נראית אמתית, א"כ חושבני שהדברים עוד טעונים פירוש.
ועוד יש להוסיף שלר"ת בתפילין [אם נפרש כמו שטענתי כאן] יהיה קשה מה שהוא הקשה על רש"י במזוזה, מדוע דווקא בתפילין עגולות נאמר לשון סכנה ולא בשאר דוכתי.
 
ובאשר ל"מצוה ולא לעכב" אין זה מוכרח כלל ברש"י, כי ההגנה על הבית תלויה במזוזה כשרה כהלכתה, ואם כשרה היא מדוע שלא תגן, ומסתבר לומר שכוונת רש"י "עד שיקבענה בצורת הפתח כהלכתה" היא שאם איננה כהלכתה אינו יוצא ידי חובה.
כנראה לא פירשתי דבריי, והעניין הוא שהמרדכי מביא שר"ת הקשה על רש"י כיצד יתכן לומר שהמזוזה לא תגן, הלא א"כ בהכרח כוונת התנא לומר שהמזוזה פסולה, וטען ר"ת שמלשון התנא מוכרח שהמזוזה לא פסולה, ע"כ דברי ר"ת כפי שהובאו במרדכי, ואני באתי לבאר את הדברים היכן ראה ר"ת בלשון הברייתא שהמזוזה איננה פסולה, על זה הצעתי שהוא [ר"ת] הבין את הלשון "ואין בה מצוה" מעין הלשון "למצוה ולא לעכב" כלומר התנא רק בא לומר שהמזוזה מצוותה לא להיות אחורי הדלת אבל ודאי אם קבעה שם פסולה, וסייעתי את הדברים מפסק הטור לפי הבנת הב"י והב"ח שאכן פוסקים שבכה"ג כשר בדיעבד, [ומובן שעל דברי ר"ת במגילה יהיה קשה ג"כ קושיא זו וכמו שטענתי לעיל לגבי החלק של "סכנה"].
אמנם ודאי לרש"י המזוזה פסולה ועל כן היא לא תגן, אך לר"ת היא כשרה ורק מצוותה לא להיות שם וכל הסכנה היא חומרית.
 
ולענ"ד קצת קשה לפרש כוונתו כדברי הראבי"ה שהבאתם, אלא יותר נראה מלשונו לפו"ר שיסתכן סכנה גשמית ולא תגן עליו המצוה, כמו אלישע בעל כנפים שהסתכן סכנה גשמית וכן הגנה עליו המצוה, וממש כמ"ש רש"י לגבי מזוזה.

לשון ר"ת הוא "בשעת הסכנה יכול להסתכן בהן" והוא פשוט כדברי הראבי"ה ששעת הסכנה הוא כאשר גזרו לא להניח תפילין והמניח מסתכן בנפשו, וכן הוא גם במעשה דאלישע בעל כנפיים. ולפירוש זה מזוזה ותפילין שווים, דעל שניהם גזרו.

וכן לר"ת במנחות שני העניינים שווים, דבתפילין מסתכן אם יחבוט ראשו עם התפילין (כי לא חלק על רש"י במנחות לה), ובמזוזה מסתכן אם יחבוט ראשו בה.

אבל לרש"י אין הסכנות שוות, דכאן סכנה גשמית וכאן סכנה רוחנית.
 
ראשי תחתית