חולין דף לו / בנתקנח הדם בין סימן לסימן

[משיב כהלכה]

שחיטת שני הסימנים נעשית בדרך כלל כהרף עין, והאוקימתא שהדם ניתז בשחיטת הסימן הראשון והספיק להתנגב עד שחיטת הסימן השני - היא לא מציאותית, על גבול הבלתי אפשרית (כי עוד לפני שהספיק הדם הניתז להגיע אל הדלעת, כבר נשחט הסימן השני, קל וחומר שלא יתכן שיבוא מאן דהו ויספיק לנגבו).

ואם כן כיצד אפשר לומר שכל מחלוקתם של רבי ורבי חייא היא במקרה שכזה?